אולריק פלסנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:42, 11 בינואר 2019

אולריק פלסנר, או בשמו המלא ג'יימס יוהאן אולריק פלסנר (בדנית: James Johannes Ulrik Plesner;‏ 13 ביולי 1930 – 2 ביוני 2016) היה אדריכל ישראלי ממוצא דני.

ביוגרפיה

פלסנר נולד בפירנצה כבכור לאח. בגיל ארבע עבר עם הוריו לדנמרק. אביו היה צייר והיסטוריון דני שעשה בפירנצה את לימודיו לדוקטורט בהיסטוריה של ימי הביניים. אמו, אמנית ובת של יצרן ויסקי סקוטי, ברחה ממשפחתה לאיטליה, שם נפגשו השניים. בשנת 1938 נפטר אביו מדלקת התוספתן. אביו החורג, קאר קלינט, היה אדריכל ומעצב דני. לדברי פלסנר אימו הייתה קתולית מאמינה. הוא רואה עצמו כבודהיסט^[1].

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, עבר פלסנר ללמוד אדריכלות באקדמיה הדנית. לאחר סיום לימודיו, קיבל הזמנה מהאדריכלית מינט דה סילווה (minnette de silva) לעבוד עמה בסרי לנקה בעקבות זכייתו בפרס שלישי בתחרות לעיצוב פסל לבודהה בניו דלהי. אחר כך היה שותפו של האדריכל ג'פרי באווה, ופתח משרד אדריכלים ובית ספר לאדריכלות. בסוף שנות השישים עזב את סרי לנקה לאחר שהשלטון בה התחלף לשלטון קומוניסטי.

פסל "ג'רי הדרקון" בעיצוב פלסנר בגן הפעמון

בסוף שנות השישים הגיע פלסנר לישראל לצורך תכנון מלון הילטון. במהלך הביקור פגש את הסטודנטית תמר ליבס (לימים פרופסור לתקשורת באוניברסיטה העברית). ליבס חזרה עמו לסרי לנקה. הם התחתנו, בסוף שנות השישים עזב פלסנר את סרי לנקה ועבר ללונדון, שם עבד במשך חמש שנים במשרד האדריכלות "arup associates".

בסוף 1970 השתתף פלסנר בדיון על תוכנית אב לירושלים של אביה השמשוני וביקר את התוכנית על שאינה מתייחסת לירושלים כעיר ייחודית^[2]. בשנת 1972 עבר פלסנר לישראל עם משפחתו, ובשנת 1974 מונה על ידי ראש עיריית ירושלים טדי קולק למהנדס העיר ירושלים, והוא כיהן בתפקיד עד לשנת 1976. הוא סייע בתכנון פרויקטים בעיר כגן בלומפילד, גן הפעמון, ואולם הכדורסל במלחה, ששימש את קבוצת הפועל ירושלים. בסוף שנות השמונים תכנן את בית גבריאל שעל גדות הכנרת.

לפלסנר ולליבס נולדו שלושה ילדים: דניאלה ומיה, שתיהן אדריכלות, שהיו שותפות במשרדו של אביהן, ויוחנן פלסנר, לשעבר חבר הכנסת מטעם קדימה, וכיום נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פלסנר זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ליפשיץ לירושלים יפה (1983), פרס אדריכלות מטעם קרן דרייר (1987), מדליית האקדמיה המלכותית אקרסברג עבור הישג אמנותי (1987), פרס ניקרדיט לאדריכלות (1987), פרס למרכז המסחרי הטוב ביותר באירופה (מרכז הילרוד שבדנמרק, 1993), פרס רכטר (יחד עם "ספקטור-עמישר אדריכלים") עבור התכנון הטוב ביותר בישראל (בית גבריאל, 1994), פרס יקיר ישראל (בית גבריאל, 1994), מדליית הנסן - הכבוד הגבוה ביותר לאדריכל בדנמרק (פברואר 2011), "אות העיצוב" 2007 על תכנון מרכז החתירה על-שם דניאל בתל אביב, ופרס יקיר עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל (2015).

לקריאה נוספת

In Situ. An architectural memoir from Sri Lanka. An autobiography published in Denmark in 2013 in both English and Danish. Aristo Publishing, 451 pages, illustrated.

קישורים חיצוניים

Plesner Architects - פלסנר אדריכלים - אתר האינטרנט של משרד האדריכלים
Plesner in Sri Lanka
נעמה ריבה, האדריכל אולריק פלסנר מת בגיל 85, באתר הארץ, 2 ביוני 2016

הערות שוליים

^ נעמה לנסקי, מלך הג'ונגל, באתר הארץ, 2 באפריל 2008
^ אדריכלים נודעים בעולם דוחים, דבר, 20 בדצמבר 1970

[1] נעמה לנסקי, מלך הג'ונגל, באתר הארץ, 2 באפריל 2008

[2] אדריכלים נודעים בעולם דוחים, דבר, 20 בדצמבר 1970

[1]

[2]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 בשנת [[1972]] עבר פלסנר לישראל עם משפחתו, ובשנת [[1974]] מונה על ידי ראש עיריית ירושלים [[טדי קולק]] למהנדס העיר ירושלים, והוא כיהן בתפקיד עד לשנת [[1976]]. הוא סייע בתכנון פרויקטים בעיר כ[[גן בלומפילד]], [[גן הפעמון]], ו[[היכל הספורט מלחה|אולם הכדורסל במלחה]], ששימש את קבוצת [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]]. בסוף שנות השמונים תכנן את [[בית גבריאל]] שעל גדות ה[[כנרת]].
-לפלסנר ולליבס נולדו שלושה ילדים: דניאלה ומיה, שתיהן אדריכלות, שהיו שותפות במשרדו של אביהן, ו[[יוחנן פלסנר]], לשעבר [[חבר הכנסת]] מטעם [[קדימה]], וכיום נשיא [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
+לפלסנר ולליבס נולדו שלושה ילדים: דניאלה ומיה, שתיהן אדריכלות, שהיו שותפות במשרדו של אביהן, ו[[יוחנן פלסנר]], לשעבר [[חבר הכנסת]] מטעם [[קדימה (מפלגה)|קדימה]], וכיום נשיא [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
 פלסנר זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ליפשיץ לירושלים יפה (1983), פרס אדריכלות מטעם קרן דרייר (1987), מדליית האקדמיה המלכותית אקרסברג עבור הישג אמנותי (1987), פרס ניקרדיט לאדריכלות (1987), פרס למרכז המסחרי הטוב ביותר באירופה (מרכז הילרוד שבדנמרק, 1993), [[פרס רכטר]] (יחד עם "ספקטור-עמישר אדריכלים") עבור התכנון הטוב ביותר בישראל ([[בית גבריאל]], 1994), פרס יקיר ישראל (בית גבריאל, 1994), מדליית הנסן - הכבוד הגבוה ביותר לאדריכל בדנמרק (פברואר 2011), "אות העיצוב" 2007 על תכנון [[מרכז החתירה על-שם דניאל]] בתל אביב, ופרס יקיר [[עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל|עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל]] (2015).