שמעון בן יצחק – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:משפחת אבון הגדול באמצעות HotCat |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==חייו== |
==חייו== |
||
רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי [[אבון הגדול]], והיה תלמיד של רבי [[משולם בר קלונימוס]]. בספר [[אור זרוע]] מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת ה[[ענווה]], וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שלמרות שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של [[מגנצא]], לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. |
רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי [[אבון הגדול]], והיה תלמיד של רבי [[משולם בר קלונימוס]]. בספר [[אור זרוע]] מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת ה[[ענווה]], וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שלמרות שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של [[מגנצא]], לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. מכל קדמוני אשכנז, נקשרו לו הכתרים הרבים ביותר, כצדיק, מלומד בנסים, קדוש ועוד. |
||
רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן ב[[קבלה|תורת הסוד]]. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות ב[[פיוט]]יו. |
רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן ב[[קבלה|תורת הסוד]]. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות ב[[פיוט]]יו. |
||
על פי [[אפיפיור#אפיפיור יהודי|אגדה עממית]], בנו אלחנן שנחטף בגיל קטן והושם ב[[מנזר]], הוא ה[[אפיפיור]] [[ויקטור השלישי]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ד"ר ערן הכהן, מאמר אורח|כתובת = http://judaism.walla.co.il/?w=/2091/2787572|כותרת = היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות}}}}, שלאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את ה[[נצרות]] ולאחר כמה שנים נרצח על ידי [[מסעי הצלב|הצלבנים]]. אגדה זו ככל הנראה אין לה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - [[מסע הצלב הראשון]] היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון. |
על פי [[אפיפיור#אפיפיור יהודי|אגדה עממית]], בנו אלחנן שנחטף בגיל קטן והושם ב[[מנזר]], הוא ה[[אפיפיור]] [[ויקטור השלישי]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ד"ר ערן הכהן, מאמר אורח|כתובת = http://judaism.walla.co.il/?w=/2091/2787572|כותרת = היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות}}}}, שלאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את ה[[נצרות]] ולאחר כמה שנים נרצח על ידי [[מסעי הצלב|הצלבנים]]. אגדה זו ככל הנראה אין לה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - [[מסע הצלב הראשון]] היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון. |
||
גרסה מ־04:04, 11 בינואר 2019
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל ופייטן. תלמיד חבר של רבנו גרשום מאור הגולה. כונה "הגדול" בשל גדולתו בכל תחומי התורה.
חייו
רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי אבון הגדול, והיה תלמיד של רבי משולם בר קלונימוס. בספר אור זרוע מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת הענווה, וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שלמרות שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של מגנצא, לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. מכל קדמוני אשכנז, נקשרו לו הכתרים הרבים ביותר, כצדיק, מלומד בנסים, קדוש ועוד.
רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן בתורת הסוד. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות בפיוטיו.
על פי אגדה עממית, בנו אלחנן שנחטף בגיל קטן והושם במנזר, הוא האפיפיור ויקטור השלישי[1], שלאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את הנצרות ולאחר כמה שנים נרצח על ידי הצלבנים. אגדה זו ככל הנראה אין לה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - מסע הצלב הראשון היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון.
פיוטיו
רבי שמעון היה ממניחי היסוד לפייטנות האשכנזית, והפייטן האשכנזי היחיד שכתב קדושתאות, הסוג הנכבד ביותר בפיוט. פיוטים רבים שלו הוכנסו למחזור האשכנזי, ביניהן קרובות מקיפות לראש השנה, לשבועות ולשביעי של פסח. בנוסף, כתב מספר רב של סליחות, בהם פיוטים שהושפעו מהקבלה. מפיוטיו לימים הנוראים - "מלך עליון", וכן "שמו מפארים עדת חבלו, ונערץ באראלי קדש הלולו" שבו חתם את שמו בכל שורה ושורה.
בפירוש הקדום מלפני שלש מאות שנה, "מטה יהודה" על זמירות שבת, כתב שרבי שמעון הגדול מוזכר במדרש (...) שהיה פייטני.
אחד מפיוטיו הוא זמר לשבת העוסק בארבע הגלויות ובגאולה, בו הוא מבכּה גם את מצב העם באותן שנים:
נסגרתי לאדום ביד רעי מדני,
שבכל יום ויום ממלאים כרסם מעדני,
עזרתו עמי לסמוך את אדני...
וציפיה לגאולה קרובה:
בבאו מאדום חמוץ בגדים,
זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים,
ויז נצחם על מלבושו להאדים...
גם לאחר מותו נשמר זכרו בקרב גדולי אשכנז ביניהם ר' יצחק בן משה והמהרש"ל המזכירים אותו בכתביהם.
סליחה שכתב רבי שמעון.[2] היוותה חלק מהמלים לשיר "תורה הקדושה" של הזמר החסידי מרדכי בן דוד.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמעון בן יצחק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1362-1359, באתר היברובוקס
- שמעון בן יצחק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ ד"ר ערן הכהן, מאמר אורח, היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות
- ^ http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49921_325.pdf
בקרת זהויות  |
|
|---|
