נוראדרנלין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==השפעות הנוראדרנלין== |
==השפעות הנוראדרנלין== |
||
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}} |
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}} |
||
נוראדרנלין מעורב בתהליכי [[ויסות]] ושליטה של [[עיבוד מידע]] [[עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה (קוגניציה)|מלמעלה-למטעה]] המאפשרים מתן עדיפות ל[[מידע]] רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}. |
|||
רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ל[[יצירתיות]], בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות{{הערה|שם=Chakravarty2010}}. זהו אחד הביטויים ל[[יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה]]. |
רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ל[[יצירתיות]], בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות{{הערה|שם=Chakravarty2010}}. זהו אחד הביטויים ל[[יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה]]. |
||
גרסה מ־11:52, 12 בינואר 2019
נוראדרנלין (Noradrenaline - NA), קרוי גם נוראפינפרין, (Norepinephrine - NE) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.
גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק[1] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של שינה, רוגע ודיכאון[1].
קוקאין, אופייטים ואמפטמינים מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת הספיגה החוזרת שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין[דרוש מקור], וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות יגרום לירידה במצב הרוח של הצרכן, משום שמערכת הוויסות במוח מאוד רגישה.
השפעות הנוראדרנלין
נוראדרנלין מעורב בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע מלמעלה-למטעה המאפשרים מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי[2].
רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות[1]. זהו אחד הביטויים ליחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוניברסיטת תל אביב, המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי, באתר "הידען", 9 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
- ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
| פנתילאמינים | |
|---|---|
|
