משאבת לב

משאבת לב (באנגלית: ventricular assist device - VAD) הנה מכשיר מושתל אלקטרוני-מכני המסייע בתפקוד הלב כאשר יש כשלון בתפקודו, בד״כ כאשר יש אי ספיקת לב.
ייתכנו מצבים בהם המשאבה תחליף חלקית את תפקוד הלב ומצבים בהם תחליף את תפקודו המלא.
ישנן משאבות המותאמות לסייע לחדר ימין בלב, חדר שמאל ואף לשני החדרים (באנגלית: RVAD, LVAD, BIVAD) והתאמתה תלויה בתפקוד הלב. למרות ההתאמה הורסטילית, המשאבות לחדר השמאלי - LVAD הנן הנפוצות ביותר, ולרוב הן היעילות ביותר לתפקוד לקוי.
המשאבה המיועדת לטיפול לחולי אי ספיקת לב עשויה להוות כ״גשר״ בזמן שהמטופלים מחכים להשתלת לב, אך לעיתים תחשב כטיפול הסופי ולא כשלב המתנה בחולים שאינם מועמדים להשתלת לב.
תהליך השתלת המשאבה הנו במהלך ניתוח לב פתוח שעלול לכלול סיכונים רבים, אך הנו מכשיר מציל חיים במקרים רבים.

תפקוד המשאבה ורכיביה

משאבת הלב מורכב ממספר מרכיבים, חיצוניים ופנימיים.
רכיבים פנימיים: המשאבה עצמה מחוברת ללב, והיא עוזרת לבצע את פעולותיו. לדוגמה במשאבת לב שמאלית, המשאבה שואבת דם מהחדר השמאלי בלב, מובילה אותו אל עורק האאורטה ומשם הדם ממשיך אל שארית הגוף רווי בחמצן. המשאבה מחוברת לחדר השמאלי של הלב ולה צינור המחובר אל עורק האאורטה.
רכיבים חיצוניים: מהמשאבה עצמה יוצא כבל (באנגלית: driveline) שיוצא אל מחוץ לעור ומתחבר למכשיר שליטה ומקור חשמל חיצוני, עמם הולך המטופל באופן קבוע. המשאבה מופעלת על ידי מקור החשמל החיצוני בכל זמן נתון.

למי מיועדת משאבת הלב

• המתנה להשתלת לב - ייתכן ותבוצע השתלת משאבת-לב במהלך המתנה להשתלת לב מתורם. המשאבה יכולה להמשיך את הזרמת הדם בלב למרות מחלת לב קיימת, והיא תוסר כאשר תבוצע השתלת הלב המיועדת. השתלת המשאבה עשויה לסייע בתפקוד שאר איברי הגוף שלא עובדים כראוי ובכך לשפר את המצב הרפואי. השתלה כזו נחשבת כ״גשר״ עד להשתלה המיועדת.

• אין התאמה רגעית להשתלת לב - במידה ויש כשלון בתפקוד הלב, ניתן לבצע השתלת משאבת לב כאשר המטופל אינו מתאים באותו הרגע להשתלת לב בגלל תנאים רפואיים אחרים. מדובר במעין שלב ביניים עד שתתקבל החלטה האם אינו כשיר לחלוטין להשתלת לב, וישאר עם משאבת לב, או שייתכן ויהיה שיפור במצבו הרפואי ותהיה אופציה לבצע השתלת לב מתורם.

• אין התאמה להשתלת לב - כאשר אין התאמה כלל להשתלת לב, משאבות לב משמשות כטיפול לטווח ארוך לאנשים בעלי אי ספיקת לב שאינם מתאימים להשתלת לב. במקרה זה מדובר בטיפול סופי, שיכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים.

• תפקוד הלב עשוי לחזור למצב נורמלי - אם יש כשלון זמני בתפקוד הלב, הרופא עשוי להמליץ על השתלה כזו עד שהלב יוכל לחזור לתפקוד רגיל. פתרון זה נקרא כ״גשר״ להחלמה.

סיכונים

ניתוח השתלת משאבת-לב כולל סיכונים רבים, חלקם מעצם ביצוע ניתוח לב פתוח וחלקם ייחודיים למשאבה עצמה

קרישי דם
כאשר דם עובר דרם המשאבה, ייתכן ויווצרו קרישי דם. קריש דם יכול להאט או לחסום לחלוטין את זרימת הדם דרך הלב, ויכול להוביל לשבץ, התקף לב או לגרום למשאבה להפסיק לעבוד. ֿהרופא עשוי לתת למטופל מרשם לתרופות מדללות דם (לדוגמה: אספירין, קומדין) על מנת למנוע את היווצרות קשרי הדם לאחר השתלת המשאבה.

דימום
השתלת משאבת-לב דורשת ניתוח לב פתוח. ניתוח כזה עשוי להגביר את הסיכון של דימום במהלך הניתוח או לאחריו. בנוסף, גם לקיחת מדללי הדם על מנת למנוע את קרישי הדם עלו להגביר את הסיכון לדימום.

זיהום
בגלל שרכיבי ההפעלה של המערכת, מקור החשמל והשליטה נמצאים מחוץ לגוף, והם מחוברים למשאבה דרך העור, יש סיכון מוגבר לכניסה של חיידקים ולגרימת זיהום. כדאי לשים לב לסימנים של זיהום כגון כאב או אדמומיות באזור היציאה, יציאת נוזלים וחום.

כשלון המכשיר
יש סיכוי כלשהו שתפקוד המשאבה יהיה לקוי לאחר ההשתלה. איכות השאיבה של המשאבה עשוי להיות לא כראוי, אשר עלול לגרום לכמות דם לא מספקת ללב. וכן עלולה להיגרם בעיה למקור החשמל החיצוני ורכיבים אחרים. כל בעיה כזו דורשת תגובה מיידית של המטופל והצוות הרפואי. המטופל יעבור הדרכה טרם ההשתלה על תפעול ופעולות שיש לנקוט במצבים כאלו.

ראו גם

• אי ספיקת לב

קישורים חיצוניים

• מידע על משאבת לב ותהליך הניתוח
• מאמר - השתלת משאבת לב לטווח הארוך
• ניתוח לב פתוח