שלולית חורף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yuvalr (שיחה | תרומות)
277 עריכות
שורה 28: שורה 28:
* [[נחל אחיה|עמק הנרקיסים]]{{הערה|1=[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/pal/html/eng/pal002368494.htm מפה 13] של [[הקרן לחקר ארץ ישראל]]}} ממזרח למתקן פי גלילות וצפונית לשכונת [[רמת אביב ג']] ב[[תל אביב-יפו]].
* [[נחל אחיה|עמק הנרקיסים]]{{הערה|1=[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/pal/html/eng/pal002368494.htm מפה 13] של [[הקרן לחקר ארץ ישראל]]}} ממזרח למתקן פי גלילות וצפונית לשכונת [[רמת אביב ג']] ב[[תל אביב-יפו]].
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0544.pdf בריכת הלוחמים] בצמוד למשרד הרישוי ב[[חולון]]
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0544.pdf בריכת הלוחמים] בצמוד למשרד הרישוי ב[[חולון]]
* [[שלולית חורף - ביצת רחובות]] ליד מושב [[ישרש]]
* [[בריכת רחובות]] ליד מושב [[ישרש]]
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA בריכת ברקת] ליד מושב [[ברקת (מושב)| ברקת]]
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA בריכת ברקת] ליד מושב [[ברקת (מושב)| ברקת]]
* בריכת [[דייוויד רוברטס|רוברטס]] בין [[ניצן (יישוב)|ניצן]] ל[[תל אשדוד]]
* בריכת [[דייוויד רוברטס|רוברטס]] בין [[ניצן (יישוב)|ניצן]] ל[[תל אשדוד]]

גרסה מ־10:48, 17 בינואר 2019

בריכת יער
בריכת יער - מבט לכיוון מערב
שלולית החורף בנתניה, ינואר 2009
שלולית החורף בנתניה, ינואר 2008
שלולית החורף בהרצליה - שרידי הבאסה
שלט מידע בשלולית החורף בהרצליה

שלולית חורף (גם: בריכת חורף, בריכה עונתית, שטח הצפה) היא מערכת אקולוגית עונתית וייחודית הנוצרת מהיקוות של נגר עילי בכל מקום בו מצויים בקרקע שקעים, טבעיים או מעשה ידי אדם, בעקבות ירידת גשמים באגן הניקוז של המערכת ו/או עליית מי תהום. בית גידול לח מסוג שלולית חורף אפיין את מרזבות מישור החוף וכיום הולך ונעלם מן הנוף עד כדי הכחדה בשל הפיתוח והעיור המואצים. הכחדת שלולית החורף מביאה בעקבותיה הכחדתם של דו-חיים התלויים בה.
מבחינים בין שלוליות עפר לבריכות סלע. שלוליות עפר אופייניות לאזורים מישוריים, והן נוצרות מעל שכבת קרקע אטימה. בריכות סלע אופייניות לאזורים הרריים, והן נוצרות מעל סלעים. סוג הקרקעית של הבריכה משפיע על קצב איבוד המים כתוצאה מחלחול ועל הרכב החומרים המומסים במים.

מחויבות לאומית ובינלאומית לשימור בריכות החורף

בשנת 1992 חתמה מדינת ישראל על אמנת ריו לשימור המגוון הביולוגי ואישררה אותה בשנת 1995.
בשנת 1993 חתמה מדינת ישראל על אמנת רמסר ובה היא מתחייבת לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל עופות מים בפרט.
בתי הגידול הלחים בישראל הם בעלי חשיבות בינלאומית רבה בשל מיקומה באזור יובשני למחצה, מפגש בין שלוש יבשות, בעל מגוון רחב של תנאים אקלימיים וגיאומורפולוגיים. המגוון הביולוגי הרחב בקנה מידה עולמי שישראל מצטיינת בו ואשר התפתח בתנאים אלה, מיוחד עקב ההתאמות הנדרשות מהפאונה ומהפלורה לתנאי המחיה האופייניים.
החוק הישראלי מגדיר רבים מערכי הטבע בבריכות החורף כ'ערך טבע מוגן'. רשות הטבע והגנים מופקדת על אכיפת חוק זה. במידה ורוצים לשמור על השלוליות יש להכריז על הפיכת השלוליות העיקריות בארץ לשמורות טבע.

בריכות חורף טבעיות ובריכות חורף מעשה ידי אדם

בריכות החורף הגדולות בישראל הן שריד לביצות הגדולות שהשתרעו באזור החוף.

רוב שלוליות החורף הקטנות הן מלאכותיות ונחפרו בעבר ליד כפרים ערביים[3] כדי לאגור מים להשקיה או להשקיית הצאן[4].

היווצרות והתייבשות

שלוליות נוצרות עם רדת הגשמים בכל מקום שבו מצויות בקרקע שקערוריות, טבעיות או מעשה ידי אדם. להיווצרותן יש כמה גורמים:

בעונת החורף יורדות כמויות גדולות של משקעים בפרק זמן קצר יחסית, ובמקומות רבים באגן הניקוז אין הקרקע מסוגלת עוד לקלוט את הנגר העילי. בה בעת מים שכן חלחלו לקרקע מביאים לעליית מפלס מי התהום הרדודים. כך או כך התוצאה אחת: היקוות של שלוליות במקומות הנמוכים. לאורך שפלת החוף בארץ מצויים ריכוזים של קרקע כבדה הקרויה נזאז. קרקע זו מונעת את חלחול מי הגשמים ותורמת אף היא להיקוות המים על פניה. כשפוסקים הגשמים והקיץ מגיע, מתייבשות השלוליות בהדרגה, בכפוף בכמות מי הגשמים הניקווים מחד, ובקצב חלחול המים לקרקע והתאדותם, מאידך. באזורים של צפון הארץ ומרכזה, העשירים יחסית במשקעים, הבריכות רבות ומשך קיומן ארוך (עד שמונה חודשים בשנה). ככל שמדרימים מספרן פוחת ומשך קיומן מתקצר.

היעלמות השלוליות

בעבר היה נוף מים זה נפוץ במישור החוף, אך בעקבות העיור והפיתוח, חקלאות, תעשייה ותיירות בישראל נפגע בית גידול זה. הסיבות העיקריות לפגיעה הן, ניקוז ביצות, בנייה המואצת וזיהום הסביבה, למשל, על ידי ריסוס מקווי מים בחומרי הדברה כפתרון תברואתי לבעיית היתושים. מספר שלוליות החורף הולך ופוחת עד כדי סכנת הכחדתה של מערכת אקולוגית ייחודית זו, על מאכלסיה הייחודיים, ובהם שבעת מיני הדו-חיים ששרדו בארץ:

מיני דו-חיים שנכחדו:

התנאים בשלולית

שלולית החורף בכניסה לנטור ברמת הגולן בחניון בג'וריה

השלולית היא בית גידול זמני בעל תנאים מיוחדים:

  • שינויים מהירים – השלולית בדרך כלל רדודה ועומקה אף אינו מגיע לחצי מטר. מסיבה זו כמות המים בה קטנה, והיחס בין שטח פני המים לנפחם הוא גדול. משום כך יש בה חוסר יציבות, אשר מתבטא בשינויים מהירים וקיצוניים בטמפרטורה ובהרכב של המים.
  • טמפרטורת המים – בלילות חורף קרים במיוחד עלולים מי השלולית לקפוא עד הקרקעית, ואילו בשעות היום החמות המים עשויים להגיע לטמפרטורות גבוהות. טווח הטמפרטורות שלהם - 20 מעלות ויותר ביממה אחת.
  • תכולת הגזים – החמצן מגיע אל מי השלולית מן האוויר, וגם נוצר במים על ידי אצות זעירות בתהליך הפוטוסינתזה. ריכוז החמצן במים יכול להשתנות בהשפעת האור והטמפרטורה. הפחמן דו-חמצני נקלט מן האוויר, וגם מתווסף למים בתהליך פירוק החומר האורגני ובנשימת צמחים ובעלי חיים. לכן ריכוזו במים יעלה בשעות הלילה.
  • מליחות – מי השלולית דלים במלחים, מכיוון שהיא ניזונה ממי גשמים. אולם שלולית הנמצאת על קרקע מלוחה (למשל בנגב) מכילה מלחים בכמות גבוהה. בשלוליות שבהן מבקרים עדרי צאן ובקר מצטברים מלחי זרחן וחנקן, שמקורם בגללים.
  • עכירות המים – בשלולית יש סחף של חלקיקי קרקע, ולכן עכירות המים גבוהה. המים העכורים מפחיתים את חדירת האור למים, וכך משפיעים על קצב ההתפתחות של אצות וצמחי מים אחרים.
  • שרשרת המזון – הבסיס של שרשרת המזון בשלולית משתנה בהתאם לסוג הקרקעית. בשלולית המצויה על קרקע פורייה, מהווה החומר האורגני הנרקב את המזון הראשוני העיקרי. מקורו בשרידי צמחים מן העונה החולפת ובצמחים ירוקים הנובטים לאחר הגשמים הראשונים. כאשר הקרקעית סלעית, מהוות האצות, הצמודות לסלעים ולאבנים שבמים, את הבסיס של שרשרת המזון בשלולית.
  • ארעיות – ארעיותה של השלולית מהווה יתרון לגבי יצורים מסוימים, מפני שהיא מונעת מטורפים גדולים, כגון דגים, לחיות בתוכה. יצורים אלה היו יכולים לחיות היטב באגם ובנחל, שבהם התנאים טובים מאלה שבשלולית, אך קיומם של הטורפים שם מסכנת אותם והם מוצאים מפלט בשלולית.

התאמות לתנאי השלולית

השלולית היא בית גידול זמני שקיצו ידוע, ולכן מרגע שנוצרה, קצב התפתחות הביומסה בה, מהיר, בעיקר, אצות זעירות ובעלי חיים חסרי חוליות. חלק מהיצורים אנדמיים לבית גידול זה, ואחרים הם יצורים מזדמנים, החיים בדרך כלל במקווי מים קבועים.

השלוליות עשירות ביצורים רבים, שרובם בעלי כושר סבילות גבוה לשינויים בטמפרטורת המים, לכמות החמצן המומסת בהם ולחומציותם. כל אלה נתונים לתנודות רבות וקיצוניות במימיה הרדודים של השלולית. בשלוליות מתקיימים סרטנים ירודים, כגון דפניות, סרטני תריס וסרטני בוץ. כמו כן נפוצים במי השלולית זחלי יתושים, שפיריות ובריומאים, וכן זחלים ובוגרים של חיפושיות מים שונות. שלולית היא גם בית גידול לראשנים של דו-חיים כמו הצפרדעים, הקרפדות והטריטונים.

לבעלי החיים המאכלסים את השלולית יש התאמות מיוחדות להישרדות בעונת היובש ולהשלמת מחזור החיים בעונת הלחות הקצרה:

  • ביצי קיימא – סרטנים ותולעים, אשר כל שלבי חייהם הפעילים מתנהלים במים, מטילים ביצי קיימא. ביצים אלה מוטלות לקראת סיום העונה הלחה, ושוקעות לקרקעית השלולית. הביצים מצופות מעטה עבה, המגן על העובר מפני חום והתייבשות. הביצים נשמרות למשך שנים אחדות, וכך מבטיחות את המשכיות המין בבית גידול בלתי יציב זה.
  • תרדמת קיץ – תרדמת קיץ היא התאמה התנהגותית חשובה, האופיינית, למשל, לדו-חיים, כגון הטריטון. הוא מתחפר לעומק הקרקע, שבה נשמרת לחות ובה הטמפרטורה נמוכה יחסית במשך תקופת היובש. קצב חילוף החומרים בגופו יורד למינימום הנדרש לקיום הגוף ללא פעילות. הטריטון חוזר לחיים פעילים בהתחדש השלולית בעונה הבאה.
  • נטישת השלולית – לחלק מבעלי החיים מהווה השלולית בית גידול רק בהיותם בשלבים הראשונים לחייהם, ואילו השלב הבוגר מתקיים מחוץ למים. לקבוצה זו שייכים הדו-חיים ומרבית חרקי המים. חרקי מים, שאצלם גם השלב הבוגר קשור למים, כגון חיפושיות מים, מתעופפים ונוטשים את השלולית עוד בטרם תתייבש לחלוטין, ומוצאים את מקומם במקווי מים אחרים.
  • התפתחות מהירה - יכולת להשלים במשך תקופה קצרה את השלב המימי של מחזור חייהם. בהתייבש השלולית הם מסוגלים לעבור את העונה היבשה מבלי שייפגעו באמצעות צורות שונות של תרדמה (כמו ציסטות אצל אמבות או ביצי קיימא בסרטנים ירודים) או על ידי גלגול ועזיבת השלולית (כמו חרקים העוזבים כבוגרים או דו-חיים העוזבים כצעירים וחיים על-פני היבשה).
  • יכולת להשיג מזון בשלולית עצמה. רבים מהם ניזונים מחומרים אורגניים שבמים, ואחרים בולעים חיידקים וחד תאיים. החרקים והדו-חיים ניזונים מן הסרטנים הירודים, מהחומר הצמחי ומחומרי הרקב במים.

לקריאה נוספת

  • Levin, N., Elron, E., and Gasith, A. (2009). Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and management. Landscape and Urban Planning, 92, 220-232

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלוליות חורף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בריכת רמת אביב (בריכת נאמן), מצגת של ד"ר דרור מלמד
  2. ^ מפה 13 של הקרן לחקר ארץ ישראל
  3. ^ גם כפרים ערביים לשעבר כמו סאסא.
  4. ^ ע"פ מאמר מאת ד"ר בני שלמון בספריית מט"ח.
  5. ^ מאמר בהארץ
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שלולית_חורף&oldid=24683835"