ז'ורז' פיקאר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hugit (שיחה | תרומות)
הרחבה #1lib1ref
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 55: שורה 55:


{{מיון רגיל:פיקאר, ז'ורז'}}
{{מיון רגיל:פיקאר, ז'ורז'}}
[[קטגוריה:ילידי 1854]]

[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות פר לשז]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות פר לשז]]
[[קטגוריה:גנרלים צרפתים]]
[[קטגוריה:גנרלים צרפתים]]
שורה 62: שורה 60:
[[קטגוריה:פרשת דרייפוס: אישים]]
[[קטגוריה:פרשת דרייפוס: אישים]]
[[קטגוריה:מעוטרי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:מעוטרי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:ילידי 1854]]

[[קטגוריה:נפטרים ב-1914]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1914]]

גרסה מ־21:16, 17 בינואר 2019

תבנית:חייל ז'ורז' פיקארצרפתית: Georges Picquart;‏ 6 בספטמבר 1854 - 18 בינואר 1914) היה איש צבא צרפתי שנאבק בעת פרשת דרייפוס

להוכחת חפותו של אלפרד דרייפוס.

חייו

ז'ורז' פיקאר נולד בעיר סטרסבורג, בירת חבל אלזאס בשנת 1854. הוא בחר בקרירה צבאית, נתגלה כקצין מוכשר והגיע לדרגת קולונל. בשנת 1895 נתמנה כראש מחלקת המודיעין הצבאי ("המשרד השני"). בתפקידו זה הגיע לידיו המזכר בכתב יד, שמרגל צרפתי מצא במשרדו של הנספח הצבאי של גרמניה בצרפת, שממנו נתברר כי בוגד צרפתי פועל בשליחות הגרמנים ואשר שימש בסיס להאשמתו של אלפרד דרייפוס בבגידה.

פיקאר ידע כי סיבת הטלת אשמת הבגידה בדרייפוס הייתה היותו יהודי, למעשה הקצין היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי.

לאחר בדיקה נוספת של המזכר, הגיע פיקאר למסקנה כי המזכר נכתב על ידי הקצין פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר הביא את הגילוי לידיעת מפקדיו ואלו הזהירו אותו שלא לחשוף את הגילוי והוא הורחק מצרפת ונשלח ב-1896 לשרת בתוניס.

פיקאר היה מנוע מלחשוף את גילוייו, אך בעת חופשת מולדת בפריז השאיר תצהיר חתום בידי עורך דין ממיודעיו. התצהיר נחשף, ופיקאר נשפט בגין התנהגות בלתי הולמת, פוטר מן הצבא, ונדון לשנת מאסר.

ב-13 ביולי 1906, אישר בית הנבחרים הצרפתי חוק אשר החזיר את פיקאר ואת דרייפוס לשירות פעיל בצבא צרפת, באותן הדרגות שהיו להם לו היו נותרים בשירות במהלך שתים עשרה השנים שחלפו מאז החלה הפרשה (פיקאר כגנרל ודרייפוס כרב-סרן). לימים שירת פיקאר כשר המלחמה בממשלתו של ז'ורז' קלמנסו. פיקאר נפטר בשנת 1914, בעיר אמיין.

ברברה טוכמן כותבת כי פיקאר לא פעל ממניעים פוליטיים אלא ממניעים של יושר וכבוד, וכי משגילה כי המכתב המפליל את דרייפוס הוא זיוף, חש חובה לחשוף את הגילוי, ולו במחיר אישי כבד. לדברי טוכמן היה פיקאר, כרבים מבני דורו, נגוע באנטישמיות, אך המחשבה כי אדם חף מפשע נענש על דבר שלא עשה, לא נתנה לו מנוח, ואחת היא דתו של אותו אדם.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' פיקאר בוויקישיתוף