דב כהנא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 27: שורה 27:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כהנא, דב}}
{{מיון רגיל:כהנא, דב}}
[[קטגוריה:ילידי 1930]]
[[קטגוריה:רואי חשבון ישראלים]]
[[קטגוריה:רואי חשבון ישראלים]]
[[קטגוריה:משפחת כהנא הלר]]
[[קטגוריה:משפחת כהנא הלר]]
[[קטגוריה:ילידי 1930]]

גרסה מ־01:23, 18 בינואר 2019

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

דב כהנא (נולד ב-1930) הוא רואה חשבון ישראלי, ששמו עלה לכותרות בזכות זכייתו בתובענה ייצוגית נגד חברת "כור תעשיות", בקשר למתן רווחים לבעלי המניות של חברת הבת שלה, "מכתשים אגן תעשיות".

ביוגרפיה

כהנא נולד בטרנסילבניה שבמערב רומניה במשפחה חרדית, בן לרב חיים אריה כהנא. משפחתו שרדה את השואה, והוא עלה לישראל בשנת 1951, ונישא בה בשנת 1960. כיום הוא אלמן, אב לשישה, ומתגורר בבני ברק.

כהנא למד הנהלת חשבונות, ובישראל החל לעבוד בבנק אגרו-בנק. למד חשבונאות בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה. עבד במשרד רואי החשבון בבלי-מילנר. בשנת 1960 עבר לעבוד כרואה חשבון בחברת "עלית", ובמקביל פתח משרד פרטי לראיית חשבון. עם לקוחות המשרד, שבשיאו העסיק 25 עובדים, נמנו גם החברות עורק אינפורמיישן, AIG וקרגל. כרואה החשבון של "עלית" הוביל ב 1973 תכנון מס שאיפשר לבעלי השליטה ב"עלית" למכור את מניותיהם בבורסה ללא תשלום מס רווחי הון. לסגירת פרצה זו נחקק סעיף 101 לפקודת מס הכנסה. תכנון מס נוסף שלו, שעסק בדיווידנדים במפעל מאושר, אושר בבית המשפט העליון. לאחר מות אשתו בשנת 1998, התמזג משרדו למשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן. הוא פרש לגמלאות בשנת 2008.

היה פעיל בוועדותיה של לשכת רואי חשבון בישראל, בעיקר בוועדה לעקרונות חשבונאים. עם עמיתו דב ספיר כתב חוברות לימוד לבחינות של לשכת רואי החשבון. בהגיעו לגיל 80 תיארה אותו הלשכה כ"אחד האבות המייסדים של ראיית החשבון בישראל".[1]

בשנת 1968 נמנה כהנא עם קבוצה של עובדי "עלית" שרכשו 40% ממניות חברת הכימיקלים "אגן". חלקו של כהנא היא אחוז אחד. לימים התמזגה "אגן" עם "מכתשים" להקמת "מכתשים אגן תעשיות", שבמהלך שנות ה-70 עברה לשליטתה של חברת "כור תעשיות". בתחילת שנות ה-80 ביקשה "כור", בפעולה של איחוד סוגי מניות, לקבל פרמיית שליטה בשיעור 6% על המניות שבהחזקתה. כהנא, שהתנגד לכך, הביא להורדת פרמיית השליטה ל-3%.

במהלך השנים עברה השליטה ב"כור תעשיות" לנוחי דנקנר, שבתחילת 2011 הגיע להסכם למכירת השליטה ב"מכתשים אגן" לחברת "כמצ'יינה", תוך קבלת פרמיית שליטה ל"כור". כהנא סבר שפרמיית השליטה לכור מקפחת את בעלי המניות האחרים, והגיש תובענה ייצוגית באמצעות עו"ד יצחק אבירם.[2] ביוני 2011 התפשרו הצדדים, והוסכם ש"כור" תשלם לבעלי המניות האחרים סכום של 45 מיליון דולר.[3] זהו סכום הפשרה הגבוה ביותר שהושג בתובענה ייצוגית בישראל. באוגוסט 2011 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את הסכם הפשרה.

על זכייתו אמר כהנא: "אני פועל בתחום התביעות הייצוגיות 15 שנים וזו מלחמה עיקשת בבתי המשפט, בגופים גדולים ובניסיון לשכנע אותם שאנחנו באים לתקן. לא הרבה פעמים זוכים בדברים גדולים וזה כיף שנותן הרבה אנרגיה להמשיך קדימה".[4]

תובענה ייצוגית נוספת, אליה הצטרף כהנא לאחר שהוגשה על ידי אחרים, מופנית נגד אי די בי חברה לפיתוח, אף היא בשליטת נוחי דנקנר, שבהצעת רכש כפתה על כהנא למכור את מניותיו בה במחיר נמוך.

בנו של כהנא הוא הרב מאיר כהנא, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב ומלמד בישיבת ההסדר ירוחם ובישיבת ההסדר קריית שמונה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים