מירה זכאי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 34: שורה 34:
* {{הארץ|אמיר מנדל|מה למדה זמרת האלט מירה זכאי משושנה דמארי|1.3978669|2 באפריל 2017}}
* {{הארץ|אמיר מנדל|מה למדה זמרת האלט מירה זכאי משושנה דמארי|1.3978669|2 באפריל 2017}}


{{מיון רגיל:זכאי, מירה}}
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:זכאי, מירה}}
[[קטגוריה:ילידי 1942]]
[[קטגוריה:זמרות ישראליות]]
[[קטגוריה:זמרות ישראליות]]
[[קטגוריה:זמרים השרים בעברית]]
[[קטגוריה:זמרים השרים בעברית]]
[[קטגוריה:זמרות ישראליות במוזיקה הקלאסית]]
[[קטגוריה:זמרות ישראליות במוזיקה הקלאסית]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: אמנויות]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: אמנויות]]
[[קטגוריה:ילידי 1942]]

גרסה מ־01:24, 18 בינואר 2019

מירה זכאי, 2008
מירה זכאי בכיתת אמן שהנחתה בניו יורק

מירה זכאי (נולדה ב-21 בספטמבר 1942) היא זמרת אלט ישראלית שזכתה לקריירה עולמית, שעיקרה בתחום הליד (השיר האמנותי) והאורטוריה, פרופסור אמריטה נלווה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.

קורות חייה

זכאי נולדה בירושלים. בוגרת המדרשה למורי ציור בתל אביב. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ותיאטרון מאוניברסיטת תל אביב ותואר אמן מטעם האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב. הופיעה פעמים רבות בישראל ובעולם תחת שרביטם של מנצחים ידועים כגיאורג שולטי, זובין מהטה, דניאל בארנבוים ואחרים בקונצרטים עם התזמורות הפילהרמוניות של תל אביב, ברלין, שיקגו, ניו יורק, לונדון, פריז, אמסטרדם, וינה ועוד.

הופעתה הראשונה על בימת האופרה הייתה בגלאזגו, באופרה הלאומית של סקוטלנד, שם ביצעה את תפקיד אורפאו באופרה "אורפאו ואאורידיצ'ה" מאת גלוק. ברפרטואר האופראי המגוון שלה נכללים גם הרוזן אורלובסקי (מהאופרטה "העטלף" מאת יוהאן שטראוס) וארדה, אלת האדמה (מהאופרה "זהב הריין" מאת וגנר).

עם הקלטותיה הידועות נמנים הסימפוניה השנייה של מאהלר עם תזמורת שיקגו בניצוח גאורג שולטי (ביצוע שזכה בפרס הגראמי), האופרות "בוריס גודונוב" מאת מוסורגסקי ו"מלחמה ושלום" מאת פרוקופייב בניצוחו של רוסטרופוביץ, "תיקון חצות" מאת מרדכי סתר בניצוחו של גארי ברתיני והקלטות רבות של שירים אמנותיים ישראליים. יהודי מנוחין בחר בה כמבצעת הסולו היחידה לקונצרט מיוחד שנערך לכבוד האפיפיור יוחנן פאולוס השני; בקונצרט ביצעה את האריה Erbarme dich, mein Gott מתוך ה"מתאוס פסיון" מאת יוהאן סבסטיאן באך, כאשר מנוחין מלווה אותה בכינור. למעלה משמונים יצירות נכתבו במיוחד לקולה על- ידי מלחינים בארץ ובעולם.

זכאי מלמדת כיום כפרופסור אמריטוס נלווה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. במהלך עבודתה פירסמה מאמרים רבים על אמנות בכתבי עת מקצועיים וכן את הספר "לאן שוחים דגי הסלמון - שיחות על מוזיקה", אותו כתבה בשיתוף עם המלחין אנדרה היידו. היא מוזמנת בקביעות לתת כיתות אמן בבתי ספר גבוהים למוזיקה באירופה ובארצות הברית.

זכאי הייתה יו"ר ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי בשנים 1999–2009.

מירה זכאי נשואה ליעקב זכאי ולהם שתי בנות, אורנה ואופירה.

פרסים

מלבד פרס הגראמי שקיבלה על שירתה בסימפוניה השנייה של מאהלר, זכתה זכאי גם בפרס אקו"ם על ביצוע מצטיין של מוזיקה ישראלית (לתקליט "שיר ארץ"), וכן בפרס המועצה לתרבות ואמנות על תרומתה למוזיקה ישראלית ובפרס מטעם רשות השידור על ביצוע מצטיין של מוזיקה יהודית וישראלית. במסגרת חגיגות החמישים למדינת ישראל העניק לה שר החינוך והתרבות פרס הוקרה מיוחד על מסירותה לביצוע וקידום מוזיקה ישראלית. ב-2013 הוכרזה מטעם משרד התרבות והספורט כזוכת פרס מפעל חיים ע"ש פרנק פלג עבור פעילות אמנותית מרשימה ברמה גבוהה, רבת שנים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים