גרסה מ־00:04, 19 בינואר 2019

האל אֶאָה (Ea,) הוא אל מסופטמי קדום, אל המים, אדון אבזו ( בשןמרית Abzu) נכתב באכדית אפסו (Apsu), אל המים המתוקים שמתחת לאדמה. בהמשך זוהה עם האל אנכי (Enki ) השומרי.

דמותו של האל אאה

אאה הוא פטרון המים המתוקים,^[1] , אלוהי הטיהור הפולחני: מים טיהור פולחניים נקראו "מימיו של אאה" אאה שלט באמנויות הכישוף והלחש. בכמה סיפורים הוא היה גם האל הנותן צורה, וכך גם הפטרון של אומנים ואמנים; הוא היה ידוע כנושא התרבות. בתפקידו כיועץ למלך, אאה היה אל נבון, אם כי לא כוחני. במיתוס האכדי, כפי שמתפתחת דמותו של אאה, הוא מופיע לעתים קרובות כמגשר חכם שיכול להיות עקלקל וערמומי. במיתולוגיה האכדית הוא אביו של מרדוך, האל הלאומי של בבל.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: https://www.britannica.com/topic/Ea

וגם שמאל=כן.

מקום משכנו של אאה הוא באבזו - המים מתחת לפני הקרקע שמקושרים אל בארות, מעיינות ומקווי מים מתוקים, ומקום מושבו מקושר גם לחושך. תיאורים קדומים מתארים את אאה כאל של שפע וסדר, וגם כבעל יחס נדיב ודואג לאנושות, וייתכן שמשום כך אאאה היה אל מרכזי בהשבעות לחשים עתיקים וטקסי היטהרות. בנוסף לכך, לאאה מיוחסים כוחות ריפוי קסומים.^[2]

אאה בסיפור בריאה האדם

המיתוס והאלם הם מהמסורת האכדית והמיתולוגיה המסופוטמית. האגדה נמצאה בכמה גרסאות שונות ובמיקומים שונים. הגרסה המקיפה ביותר כתובה על הלוח 348VAT (על פי שיטת הקטלוג של מוזיאון וורדרסיאטשס, (אנ')) נמצאה באל-עמארנה במצרים ומשויכת למאה ה-14 לפנה"ס. גרסאות נוספות נמצאו בספריית אשורבניפל, משויכות למאה ה-7 לפנה"ס וכתובות על הלוחות: 15072K, 8743K, 8214K, 9994K, על פי שיטת הקיטלוג של קארל ביזולד.

הדמויות המרכזיות בעלילה הם 'אדאפה' האדם הראשון, האל 'אאה'- אל המים המתוקים שיצר את אדאפה, שוטו הרוח הדרומית, והאלים אנו דומוזי וגיזידה. העלילה עוסקת בבריאת האדם הראשון, מטרתו בעולם ועל הטרגדיה שהיה יכול לזכות בחיי נצח, אך לא זכה בסופו של דבר בשל קנאותם של האלים.

האגדה מספרת על אאה, אל המים המתוקים, שיצר שבעה חכמים. מטרתם הייתה ללמד ולחנך את העולם לדרכי עבודה נאותות, והראשון שבהם הוא אדאפה שניחן בחכמת האלים אך לא באלמותיות. אדאפה שימש ככהן לאל אאה בעיר ארידו. שם, בין כלל תפקידיו ככהן, אדאפה היה צריך להגיש דגים שהיה דג מהים במקדשו של האל. יום אחד כשהיה אדאפה בעיצומו של דיג בסירתו, הגיעה שוטו הרוח הדרומית והעיפה את אדאפה מסירתו. אדאפה שלא חווה קושי עד אז בחייו, ושלא היה צריך להתמודד עם בעיות מעין אלה בעבר, קילל את הרוח ש'כנפיה יישברו'. עוצמת דיבורו הייתה חזקה כל כך, עד שכנפיה של שוטו נשברו והרוח לא נשבה שבוע שלם. חוסר פעילותה של שוטו הורגש על ידי האלים במשכנם בשמים, שהפסיקו להרגיש בנעימות האוויר הקר שהיה עולה כמו בעבר. אל השמים אנו דורש להביא את העבריין בפניו למשפט על מעשיו הרעים.

אאה יוצרו של אדאפה, המכיר את דרכי האלים, מתדרך את אדאפה לפני עלייתו למרומים כדי שיצא מהמשפט בשלום. אדאפה מבצע את כל הנחיותיו של אאה ומתייצב בפני שומרי הסף של ארמונו של אנו, דומוזי וגיזידה - אלי הצמחייה והירקות. לבושו האבל ומילותיו החנפניות של אדאפה, גורמות לאלים לחוס עליו ולזכות אותו במשפט. אנו מציע לו לאכול ולשתות מהלחם והמים של האלים, שיגרמו לו להפוך לבן אלמוות. אדאפה מסרב מפני שאאה הזהיר אותו שלא יאכל וישתה מהם, משום שלחם ומים אלו יהרגו אותו. אנו צוחק מסירובו של בן התמותה לאכול מלחם האלים ושולח אותו חזרה לארץ.

אאה בסיפור הבריאה הבללי אנומה אליש

בסיפור הבריאה הבבלי, "אנומה אליש", אאה משחק תפקיד מרכזי, ובעזרת לחש הורג את אפסו שתכנן להשמיד את האלים.^[3]

הסיפור נכתב במקור כמזמור דתי והיה לחלק בלתי נפרד מהאַכִּיתֻ, חגה הדתי הראשי של בבל. על פי המיתוס, במקור העולם היה עשוי שתי אלוהויות, תִּאֲמַת – המים המלוחים ואַפְּסֻ – המים המתוקים. אלוהויות אלו בראו את האלים האחרים.

כאשר הסתכסכו ביניהן קבוצות האלים אאה השמיד את אפס, ותאמת נשבעה לנקום באלים, מרדוך הביס את תיאמת ויצר מגופה של את השמים והארץ.

האל אנכי

בתקופה הבבלית הקדומה (1600-2000 לפנה"ס) התאחדה דמותו של אאה עם דמותו של אנכי ^[4] בתהליך הקרוי סינקרטיזם – זיהוי של אל אחד עם אל אחר, שהיה נפוץ מאוד בעולם הקדום.^[5]

שמו המלא של אנכי הוא En-ki-(a)k ותרגומו: "אדון/מנהל (של) הארץ". פירוש המילה En הוא אדון,^[6] ואת המילה Ki אפשר לתרגם ביתר דיוק ל: "כל העולם הנמצא מתחת לפני האדמה" מפני שאנכי קשור למים המתוקים שמתחת לפני האדמה ושם הוא שוכן. הוא קיבל את הכינוי: "אדון/מנהל הארץ" אולי מפני שהמים המתוקים שבתחומו מפרים את האדמה ומאפשרים לגדל בה צמחים.^[7]

אאה ומרדוך

האל אאה הוא אביו של האל מרדוך. ובהמשך דמותו נטמעה בזאת של מרדוםף לפי אחד הסיפורים כאשר ראה האל כי בנו בעל סגולות העולות על שלו העביר לידיו את השליטה על המין האנושי.

מקורות

^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 11
^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66-67
^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 11-12
^ Peeter Espak, The god Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology (Tartu: Tartu university press, 2010) page 165
^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 7
^ "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 9
^ "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 11

[1] אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 11

[2] Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66-67

[3] בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 11-12

[4] Peeter Espak, The god Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology (Tartu: Tartu university press, 2010) page 165

[5] אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 7

[6] "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 9

[7] "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 11

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+האל '''אֶאָה''' (Ea,) הוא אל מסופטמי קדום, אל המים, אדון אבזו ( בשןמרית Abzu) נכתב  באכדית אפסו (Apsu), אל המים המתוקים שמתחת לאדמה. בהמשך זוהה עם האל [[אנכי]] (Enki ) השומרי.
-#REDIRECT [[אנכי]]
+=דמותו של האל אאה=
+אאה הוא פטרון המים המתוקים,{{הערה|[[אביגדור הורוויץ|אביגדור ויקטור הורוויץ]], [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95132279&nPageNum=7&nPageOffset=1790&sSearchText=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8+%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5#7.1786.6.fitwidth "לדיוקנו של האל המסופוטמי"], מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), '''אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית''' (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 11}}
+, אלוהי הטיהור הפולחני: מים טיהור פולחניים נקראו "מימיו של אאה" אאה שלט באמנויות הכישוף והלחש. בכמה סיפורים הוא היה גם האל הנותן צורה, וכך גם הפטרון של אומנים ואמנים; הוא היה ידוע כנושא התרבות. בתפקידו כיועץ למלך, אאה היה אל נבון, אם כי לא כוחני. במיתוס האכדי, כפי שמתפתחת דמותו של אאה, הוא מופיע לעתים קרובות כמגשר חכם שיכול להיות עקלקל וערמומי. במיתולוגיה האכדית הוא אביו של מרדוך, האל הלאומי של בבל.{{הערה|
+https://www.britannica.com/topic/Ea
+|שמאל=כן}}
+מקום משכנו של '''אאה''' הוא ב[[אבזו]] - המים מתחת לפני הקרקע שמקושרים אל [[באר מים|בארות]], [[מעיין|מעיינות]] ו[[מקווה מים|מקווי]] [[מים מתוקים]], ומקום מושבו מקושר גם ל[[חושך]]. תיאורים קדומים מתארים את אאה כאל של שפע וסדר, וגם כבעל יחס נדיב ודואג לאנושות, וייתכן שמשום כך אאאה  היה אל מרכזי בהשבעות לחשים עתיקים וטקסי [[היטהרות]]. בנוסף לכך, לאאה מיוחסים כוחות [[ריפוי]] קסומים.{{הערה|Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66-67}}
+[[קובץ:Ea_(Babilonian)_-_EnKi_(Sumerian).jpg#/media/File:Flickr_-_Nic%27s_events_-_British_Museum_with_Cory_and_Mary,_6_Sep_2007_-_194.jpg|ממוזער|שמאל|חותם הגליל השלם המתאר את אאה-[[אנכי]] כשנחלי מים עם דגים זורמים מכתפיו.]]
+= אאה בסיפור בריאה האדם=
+המיתוס והאלם הם מ[[המסורת האכדית]] ו[[המיתולוגיה המסופוטמית]].
+האגדה נמצאה בכמה גרסאות שונות ובמיקומים שונים. הגרסה המקיפה ביותר כתובה על הלוח 348VAT (על פי [[שיטת הקטלוג]] של [[מוזיאון וורדרסיאטשס]], {{אנ|Vorderasiatisches Museum}}) נמצאה ב[[אל-עמארנה]] ב[[מצרים]] ומשויכת ל[[המאה ה-14 לפנה"ס|מאה ה-14 לפנה"ס]]. גרסאות נוספות נמצאו ב[[ספריית אשורבניפל]], משויכות ל[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]] וכתובות על הלוחות: 15072K, 8743K, 8214K, 9994K, על פי שיטת הקיטלוג של [[קארל ביזולד]].
+הדמויות המרכזיות בעלילה הם 'אדאפה' האדם הראשון, האל '[[אאה]]'- אל המים המתוקים שיצר את אדאפה, [[שוטו]] הרוח הדרומית, והאלים [[אנו]] דומוזי וגיזידה. העלילה עוסקת בבריאת האדם הראשון, מטרתו בעולם ועל הטרגדיה שהיה יכול לזכות בחיי נצח, אך לא זכה בסופו של דבר בשל קנאותם של האלים.
+האגדה מספרת על אאה, אל המים המתוקים, שיצר שבעה חכמים. מטרתם הייתה ללמד ולחנך את העולם לדרכי עבודה נאותות, והראשון שבהם הוא אדאפה שניחן בחכמת האלים אך לא באלמותיות. אדאפה שימש ככהן לאל אאה בעיר ארידו. שם, בין כלל תפקידיו ככהן, אדאפה היה צריך להגיש דגים שהיה דג מהים במקדשו של האל.
+יום אחד כשהיה אדאפה בעיצומו של דיג בסירתו, הגיעה שוטו הרוח הדרומית והעיפה את אדאפה מסירתו. אדאפה שלא חווה קושי עד אז בחייו, ושלא היה צריך להתמודד עם בעיות מעין אלה בעבר, קילל את הרוח ש'כנפיה יישברו'. עוצמת דיבורו הייתה חזקה כל כך, עד שכנפיה של שוטו נשברו והרוח לא נשבה שבוע שלם. חוסר פעילותה של שוטו הורגש על ידי האלים במשכנם בשמים, שהפסיקו להרגיש בנעימות האוויר הקר שהיה עולה כמו בעבר. אל השמים אנו דורש להביא את העבריין בפניו למשפט על מעשיו הרעים.
+אאה יוצרו של אדאפה, המכיר את דרכי האלים, מתדרך את אדאפה לפני עלייתו למרומים כדי שיצא מהמשפט בשלום. אדאפה מבצע את כל הנחיותיו של אאה ומתייצב בפני שומרי הסף של ארמונו של אנו, דומוזי וגיזידה - אלי הצמחייה והירקות. לבושו האבל ומילותיו החנפניות של אדאפה, גורמות לאלים לחוס עליו ולזכות אותו במשפט. אנו מציע לו לאכול ולשתות מהלחם והמים של האלים, שיגרמו לו להפוך לבן אלמוות. אדאפה מסרב מפני שאאה הזהיר אותו שלא יאכל וישתה מהם, משום שלחם ומים אלו יהרגו אותו. אנו צוחק מסירובו של בן התמותה לאכול מלחם האלים ושולח אותו חזרה לארץ.
+=אאה בסיפור הבריאה הבללי אנומה אליש=
+ב[[סיפור הבריאה]] הבבלי, "[[אנומה אליש]]", אאה משחק תפקיד מרכזי, ובעזרת לחש הורג את אפסו שתכנן להשמיד את האלים.{{הערה|בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 11-12}}
+הסיפור נכתב במקור כ[[מזמור]] דתי והיה לחלק בלתי נפרד מהאַכִּיתֻ, [[חג|חגה]] הדתי הראשי של בבל.
+על פי ה[[מיתוס]], במקור העולם היה עשוי שתי אלוהויות, [[תיאמת|תִּאֲמַת]] – המים המלוחים ואַפְּסֻ – המים המתוקים. אלוהויות אלו בראו את האלים האחרים.
+כאשר הסתכסכו ביניהן קבוצות האלים אאה השמיד את אפס, ותאמת נשבעה לנקום באלים, מרדוך הביס את תיאמת ויצר מגופה של את השמים והארץ.
+=האל אנכי=
+ב[[התקופה הבבלית הקדומה|תקופה הבבלית הקדומה]] (1600-2000 לפנה"ס) התאחדה דמותו של אאה עם דמותו של אנכי {{הערה|Peeter Espak, The god Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology (Tartu: Tartu university press, 2010) page 165}} בתהליך הקרוי [[סינקרטיזם]] – זיהוי של אל אחד עם אל אחר, שהיה נפוץ מאוד בעולם הקדום.{{הערה|אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 7}}
+שמו המלא של אנכי הוא En-ki-(a)k ותרגומו: "אדון/מנהל (של) הארץ". פירוש המילה En הוא אדון,{{הערה|"לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 9}} ואת המילה Ki אפשר לתרגם ביתר דיוק ל: "כל העולם הנמצא מתחת לפני האדמה" מפני שאנכי קשור למים המתוקים שמתחת לפני האדמה ושם הוא שוכן. הוא קיבל את הכינוי: "אדון/מנהל הארץ" אולי מפני שהמים המתוקים שבתחומו מפרים את האדמה ומאפשרים לגדל בה צמחים.{{הערה|"לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 11}}
+= אאה ומרדוך=
+האל אאה הוא אביו של האל מרדוך. ובהמשך דמותו נטמעה בזאת של מרדוםף לפי אחד הסיפורים כאשר ראה האל כי בנו בעל סגולות העולות על שלו העביר לידיו את השליטה על [[המין האנושי]].
+=מקורות=