פונולוגיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1: שורה 1:
'''פונולוגיה''' (מ[[לעז]]; ב[[עברית]]: '''תורת ההגה''') היא ענף ב[[בלשנות]] ותת-תחום ב[[דקדוק]] העוסקת בחקר היחסים בין ה[[הגה (פונטיקה)|הגאים]], תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי [[זוג מזערי]], כמו המילים '''גיר''' ו'''קיר''', שמשמעותן שונה, אך נבדלות רק בצליל ([[פונמה]]) אחד.
'''פֿונולוגיה''' (מ[[לעז]]; ב[[עברית]]: '''תורת ההגה''') היא ענף ב[[בלשנות]] ותת-תחום ב[[דקדוק]] העוסקת בחקר היחסים בין ה[[הגה (פונטיקה)|הגאים]], תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי [[זוג מזערי]], כמו המילים '''גיר''' ו'''קיר''', שמשמעותן שונה, אך נבדלות רק בצליל ([[פונמה]]) אחד.


[[פונטיקה]] (בשונה מפונולוגיה) עוסקת בחקר ה[[קול]]ות וה[[צליל]]ים שמופקים בעת ה[[דיבור]] והיא אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.
[[פונטיקה]] (בשונה מפונולוגיה) עוסקת בחקר ה[[קול]]ות וה[[צליל]]ים שמופקים בעת ה[[דיבור]] והיא אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.

גרסה מ־23:34, 20 בינואר 2019

פֿונולוגיהלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי זוג מזערי, כמו המילים גיר וקיר, שמשמעותן שונה, אך נבדלות רק בצליל (פונמה) אחד.

פונטיקה (בשונה מפונולוגיה) עוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והיא אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.

פונמות, איות ורישום פונטי

בשפות מסוימות יש קשר ישיר בין הפונמות לכתיב, והפונמה מתורגמת לסימן גרפי או לצירופם, אותיות או צירוף אותיות. הכתב הספרדי ברובו פונטי. באנגלית אות יכולה לסמן מספר פונמות, ואותה פונמה יכולה להיות מסומנת על ידי אותיות שונות או צירוף אותיות. העברית בעברה (בתקופה המקראית) הייתה שפה פונטית, וכל אות בה סימנה צליל אחר, אך גם בתקופה זו ש' שמאלית וס' התאחדו לפונמה אחת.

כיום מקובל בבלשנות הרישום הפונטי על פי כללי האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA) כדי להבחין בין הפונמות. את הפונמות מסמנים בלוכסנים, למשל: /d/.

איתור הפונמות, זוג מזערי ואלופונים

חלק מהמחקר הפונולוגי הוא בחינתם של נתונים (הנתונים הם: תעתיק פונטי של דיבור ילידי) בניסיון להסיק מהן הפונמות ומה המצאי שלהן בשפה. הדוברים מפיקים הרבה יותר צלילים ממספר הפונמות — כל פונמה עשויה לההגות בדרכים רבות.

חיפוש אחר צורות של זוג מזערי הוא חלק ממחקר ולימוד כלל הפונמות בשפה; ברם, בשיטה זו לעיתים קרובות קשה לאתר פונמות, לכן נוקטים גם בשיטות אחרות. (זוג מזערי בְשפה הוא זוג מילים הנבדלות זו מזו בפונמה אחת בלבד, ונתפסות כבעלות שתי משמעויות שונות על ידי דוברי השפה.)

מעתק הגאים

מעתק הגאים הוא מונח שהגה הבלשן, יעקב גרים (ראו: חוק גרים). הגאים מסוימים יכולים להשתנות עם הזמן. מונח זה מתייחס בעיקר לבלשנות המשווה. בעברית למשל לעיצור /z/ יש שני מקורות בפרוטו-שמית (אם השפות השמיות - שפה משוחזרת) העיצור /z/ שקיים כיום בעברית והעיצור /d/ שנהגה כמו th (רכה) במילה the. בערבית עיצור זה נשמר במילה ד'הב, בארמית הוא נעתק ל-/d/ (עם קו תחתון) - דהב. בעברית - זהב.

יש מקרים שבהם מעתק ההגאים אינו בצורה הסדירה:

  • אנלוגיה לצורות אחרות.
  • הידמות והיבדלות. הידמות - כאשר הגה מקבל את תכונתו של הגה שסמוך לו. לדוגמה: מפל, היה אמור להיות מנפל, אך ה-נ' מידמה ל-פ'. היבדלות - כאשר הגאים שווים או הגה אחד נבדל לשני הגאים נפרדים. לדוגמה: "שביט, שרביט".
  • מילים שאולות. במלים שאולות מאותה משפחת שפות לא חלים אותם מעתקים. כך בעברית, במילה "תלתן", שהייתה אמורה להיקרא בעברית שלשן (מהמילה "שלוש"), שמקורן זהה, מהעיצור הפרוטו-שמי /t/ (עם קו תחתון) כמו th, במילה thin.

פגיעה ביכולת הפונולוגית

פגיעה או הנמכה במודעות פונולוגית מאפיינת מצבים שונים כגון דיסלקסיה ולקות שפה. קושי בקידוד פונולוגי של המילים עלול לפגוע בתפקוד של זיכרון העבודה המילולי, משום שהן לא מקודדות כראוי בלולאה הפונולוגית[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים