אוליה זילברמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 23: שורה 23:
לאחר שסיימה את לימודיה ב[[קונסרבטוריון]] ב[[סנקט פטרבורג]]{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30|{{על המשמר||מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה|1953/10/30|00830}}.}} נסעה ל[[וינה|ווינה]], שם הוכשרה כ[[פסנתרנית]]{{הערה|שם=קריינין, 288|[[יוליה קריינין|Yulia Kreinin]], "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," ''Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook'', 11 (2012), p. 288 ([https://books.google.co.il/books?id=W_qc-e2Hy9MC&pg=PA288 on Google Books]; [http://www.academia.edu/36059805/On_Gustav_Mahlers_Reception_in_Israel_The_Fourth_Homeland on Academia.edu]).}} ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר.{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30}}
לאחר שסיימה את לימודיה ב[[קונסרבטוריון]] ב[[סנקט פטרבורג]]{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30|{{על המשמר||מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה|1953/10/30|00830}}.}} נסעה ל[[וינה|ווינה]], שם הוכשרה כ[[פסנתרנית]]{{הערה|שם=קריינין, 288|[[יוליה קריינין|Yulia Kreinin]], "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," ''Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook'', 11 (2012), p. 288 ([https://books.google.co.il/books?id=W_qc-e2Hy9MC&pg=PA288 on Google Books]; [http://www.academia.edu/36059805/On_Gustav_Mahlers_Reception_in_Israel_The_Fourth_Homeland on Academia.edu]).}} ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר.{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30}}


[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] לכל המאוחר,<!-- או לפני כן.
[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] לכל המאוחר,<!-- או לפני כן.
ב[https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb164266277 קטלוג הספרייה הלאומית של צרפת] נכתב כי עלתה "בשנות ה-30". ובשנת 1932 היא כבר נזכרת בארץ בתור "המבקרת המוסיקלית אוליה זילברמן"; ראו {{דבר||תל-אביב: הערב|1932/08/21|00407}}. --> ואז חברה למבקר המוזיקה [[דוד רוזוליו]] בעיתון "[[הארץ]]".<!-- בינואר 1938 לכל המאוחר, וייתכן ששנים לפני כן -->{{הערה|שם=קריינין, 288}} פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "[[על המשמר|משמר]]" (לימים "על המשמר"). ב-[[1956]] החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "[[מעריב]]", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.
ב[https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb164266277 קטלוג הספרייה הלאומית של צרפת] נכתב כי עלתה "בשנות ה-30". ובשנת 1932 היא כבר נזכרת בארץ בתור "המבקרת המוסיקלית אוליה זילברמן"; ראו {{דבר||תל-אביב: הערב|1932/08/21|00407}}. --> ואז חברה למבקר המוזיקה [[דוד רוזוליו]] בעיתון "[[הארץ]]".<!-- בינואר 1938 לכל המאוחר, וייתכן ששנים לפני כן -->{{הערה|שם=קריינין, 288}} פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "[[על המשמר|משמר]]" (לימים "על המשמר"). ב-[[1956]] החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "[[מעריב]]", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.


שורה 29: שורה 29:


במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה [[רות גוטמן בן-צבי]], כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, היתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל היתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08}}
במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה [[רות גוטמן בן-צבי]], כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, היתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל היתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08}}
המוזיקאי פרופ' [[עודד זהבי]] מנה את זילברמן בין הדור הראשון של מבקרי מוזיקה בישראל, ש"קבעו רף גבוה מאוד של כתיבה אינטליגנטית על מוסיקה". לדבריו, דרכה בביקורת הייתה כתיבה בהירה ומנומקת, והיא לא היססה לשבח את מושאי כתיבתה. הביקורות של זילברמן "מפורטות וחדות" ו"מעידות על יכולת משובחת להבדיל בין עיקר וטפל".{{הערה|[[עודד זהבי]], [http://opusmagazine.co.il/article/fine-israeli-critique המבקרים], [[אופוס המגזין למוזיקה קלאסית|אופוס: המגזין למוזיקה קלאסית]], 4 ביוני 2016.}}
המוזיקאי פרופ' [[עודד זהבי]] מנה את זילברמן בין הדור הראשון של מבקרי מוזיקה בישראל, ש"קבעו רף גבוה מאוד של כתיבה אינטליגנטית על מוסיקה". לדבריו, דרכה בביקורת הייתה כתיבה בהירה ומנומקת, והיא לא היססה לשבח את מושאי כתיבתה. הביקורות של זילברמן "מפורטות וחדות" ו"מעידות על יכולת משובחת להבדיל בין עיקר וטפל".{{הערה|עודד זהבי, [http://opusmagazine.co.il/article/fine-israeli-critique המבקרים], [[אופוס המגזין למוזיקה קלאסית|אופוס: המגזין למוזיקה קלאסית]], 4 ביוני 2016.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־23:28, 26 בינואר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אוליה זילברמן
מדינה ישראלישראל ישראל
פטירה 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות עד ל-1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מבקרת מוזיקה
מעסיק "על המשמר", "מעריב"
סוג כתב מבקרת מוזיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוֹלְיָה זילברמן (? – סוף 1981) הייתה מבקרת מוזיקה ישראלית שפעלה בארץ מראשית שנות ה-30 ועד מותה ולאורך עשרות שנים פרסמה ביקורות בעיתונים "על המשמר" ו"מעריב".

ביוגרפיה

אוליה זילברמן נולדה ברוסיה,[1] בת למשפחה יהודית ציונית.[2] לאחר שסיימה את לימודיה בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג[3] נסעה לווינה, שם הוכשרה כפסנתרנית[4] ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר.[3]

עלתה לארץ ישראל בראשית שנות ה-30 לכל המאוחר, ואז חברה למבקר המוזיקה דוד רוזוליו בעיתון "הארץ".[4] פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "משמר" (לימים "על המשמר"). ב-1956 החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "מעריב", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.

זילברמן הייתה ערירית.[5] התגוררה ברחוב קרליבך 2 בתל אביב. נפטרה בסוף שנת 1981, וציוותה את גופה למדע.[6] שש שנים אחר כך, משנפטרה אחותה, מניה זילברמן, ביקשה להקדיש את כל עיזבונן להקמת קרן על שמן שתממן יצירה של מלחינים ומבצעים בארץ.[5]

במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה רות גוטמן בן-צבי, כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, היתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל היתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".[6] המוזיקאי פרופ' עודד זהבי מנה את זילברמן בין הדור הראשון של מבקרי מוזיקה בישראל, ש"קבעו רף גבוה מאוד של כתיבה אינטליגנטית על מוסיקה". לדבריו, דרכה בביקורת הייתה כתיבה בהירה ומנומקת, והיא לא היססה לשבח את מושאי כתיבתה. הביקורות של זילברמן "מפורטות וחדות" ו"מעידות על יכולת משובחת להבדיל בין עיקר וטפל".[7]

קישורים חיצוניים

ממאמריה:

ריאיון עמה בסוף ימיה:

הערות שוליים

  1. ^ כנראה בעיר פּרוֹסקוּרוֹב שבאוקראינה (כיום נקראת חמלניצקי), שם נולד אחיה; ראו אלברט י. (עבא) זילברמן, דבר, 16 בספטמבר 1951.
  2. ^ אלברט י. (עבא) זילברמן, דבר, 16 בספטמבר 1951.
  3. ^ 1 2 מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה, על המשמר, 30 באוקטובר 1953.
  4. ^ 1 2 Yulia Kreinin, "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook, 11 (2012), p. 288 (on Google Books; on Academia.edu).
  5. ^ 1 2 זילברמן: קרן למוסיקאים, מעריב, 5 בינואר 1987.
  6. ^ 1 2 רות גוטמן בן-צבי, מוסיקה | שנה למותה של אוליה זילברמן ז"ל, מעריב, 8 בדצמבר 1982.
  7. ^ עודד זהבי, המבקרים, אופוס: המגזין למוזיקה קלאסית, 4 ביוני 2016.