סולם ריכטר – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מסוי\1 |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:2010_Chile_earthquake_-_Building_destroyed_in_Concepci%C3%B3n.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרס בעקבות [[רעידת האדמה בצ'ילה (2010)]], שעוצמתה הייתה 8.8 בסולם ריכטר]] |
|||
'''סולם ריכטר''' הוא [[סולם סייסמי#סולמות עוצמה|סולם מדידה]] לעוצמתה של [[רעידת אדמה]]. כיום נהוג לתאר רעידות אדמה לפי סולם ריכטר כאשר פונים לציבור הרחב, אף שכבר אינו בשימוש על ידי [[סייסמולוג]]ים. סולם זה מתאים למדידת עוצמת רעידת אדמה בהיקף מקומי, וכיום משתמשים סייסמולוגים ב[[סולם מגניטודה לפי מומנט]], הנחשב מדויק יותר ואינו מוגבל לנתונים מקומיים בלבד. |
|||
סולם ריכטר פותח בשנת [[1935]] על ידי ה[[גאולוג]] [[צ'ארלס ריכטר]] (Charles Francis Richter) בשיתוף עם בֶּנוֹ גוטנברג (Beno Gutenberg), שניהם מ[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה]] ("קאלטק"). |
|||
סולם ריכטר מציג את עוצמתן של רעידות אדמה ב[[סקאלה לוגריתמית]] (לפי בסיס 10), כלומר רעידת אדמה שדרגתה 7 בסולם ריכטר חזקה פי 10 מזו של רעידת אדמה שדרגתה 6. הצורך בסקאלה לוגריתמית נובע מכך שעוצמתה של רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה (9.5 בסולם ריכטר) גדולה פי 1,600,000,000 מזו של הרעידה החלשה ביותר שניתן למדוד. הדרגה בסולם ריכטר היא מדד יחסי של כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה, בדומה למדידת [[דציבל]]. |
|||
הבסיס למדידה הוא תנודה של [[סייסמוגרף]] (מסוג מסוים) במרחק של 100 ק"מ ממוקד הרעש. מגניטודה של 1.0 בסולם ריכטר היא תנודה של מאית מיקרון. מגניטודה של 2.0 היא תנודה של עשירית מיקרון. מגניטודה של 3.0 היא תנודה של מיקרון וכן הלאה. כמות האנרגיה המשתחררת בין דרגה אחת לשנייה בסולם ריכטר שקולה לפי 30 מהדרגה הקודמת. |
הבסיס למדידה הוא תנודה של [[סייסמוגרף]] (מסוג מסוים) במרחק של 100 ק"מ ממוקד הרעש. מגניטודה של 1.0 בסולם ריכטר היא תנודה של מאית מיקרון. מגניטודה של 2.0 היא תנודה של עשירית מיקרון. מגניטודה של 3.0 היא תנודה של מיקרון וכן הלאה. כמות האנרגיה המשתחררת בין דרגה אחת לשנייה בסולם ריכטר שקולה לפי 30 מהדרגה הקודמת. |
||
גרסה מ־18:31, 4 בפברואר 2019
הבסיס למדידה הוא תנודה של סייסמוגרף (מסוג מסוים) במרחק של 100 ק"מ ממוקד הרעש. מגניטודה של 1.0 בסולם ריכטר היא תנודה של מאית מיקרון. מגניטודה של 2.0 היא תנודה של עשירית מיקרון. מגניטודה של 3.0 היא תנודה של מיקרון וכן הלאה. כמות האנרגיה המשתחררת בין דרגה אחת לשנייה בסולם ריכטר שקולה לפי 30 מהדרגה הקודמת.
ריכטר פיתח שיטה המאפשרת לקבוע את המגניטודה של האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. על פי ריכטר, המגניטודה נקבעת על פי מידת התנודה בנקודת המדידה. כאשר התנודה גדלה פי 10 המגניטודה גדלה ביחידה אחת. כמו כן, כאשר המגניטודה גדלה ביחידה אחת, כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד הרעש גדלה פי 30. לכל רעידת אדמה מגניטודה אחת בלבד והיא תמיד מתייחסת רק למוקד הרעש.
העוצמה הרבה ביותר נמדדה בסדרת רעידות אדמה במגניטודה 9.5 בצ'ילה בשנת 1960. רעידה זו גרמה לצונמי בגובה 25 מטרים שחצה את כל האוקיינוס השקט והכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט ואת אוסטרליה, והגיע עד מזרח יפן.[1]
הטבלה הבאה מציגה את תיאור הנזק האפשרי של רעידות אדמה לפי סולם ריכטר:
| תיאור | דרגה בסולם ריכטר | תוצאותיה של רעידת האדמה | מספר מופעים ממוצע בשנה |
|---|---|---|---|
| זעירה (Micro) | פחות מ־2.0 | רעידה זעירה, בלתי מורגשת | מיליונים |
| קטנה מאוד (Very minor) | 2.0-2.9 | בדרך כלל אינה מורגשת, אבל נרשמת במכשירי המדידה | מאות אלפים |
| קטנה (Minor) | 3.0-3.9 | מורגשת בדרך כלל, אך אינה גורמת נזק | בערך 49,000 |
| קלה (Light) | 4.0-4.9 | רעידה מורגשת של חפצים ביתיים, קולות שקשוק, בדרך כלל לא נגרם נזק משמעותי | בערך 6,200 |
| בינונית (Moderate) | 5.0-5.9 | עלולה לגרום נזק ניכר למבנים הבנויים בצורה גרועה. נזק קל ביותר למבנים הבנויים היטב וייתכנו נפגעים | 800 |
| חזקה (Strong) | 6.0-6.9 |
עלולה לגרום נזק במרחק 150 ק"מ ממוקד הרעש |
120 |
| עצומה (Major) | 7.0-7.9 | עלולה לגרום נזק חמור באזורים שמרחקם כמאות קילומטרים ממוקד הרעש | 18 |
| כבירה (Great) | 8.0-9.9 | עלולה לגרום נזק חמור באזורים שמרחקם כ-500 ק"מ ממוקד הרעש | 1 |
| אפית (Epic) | 10 ומעלה | מעולם לא תוארה בכתב | נדירה ביותר, לא ידוע |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר אבי שפירא, סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל, אתר ועדת ההיגוי לרעידות אדמה בישראל (הקישור אינו פעיל, 1 בנובמבר 2017)
- בכמה גדולה יותר רעידת אדמה בגודל של 7.5 מאשר רעידה בגודל של 3.7?, אתר Ready.org.il
- איתי נבו, מדוע ירדנו מסולם ריכטר?, "רשת ב", 2 במאי 2015
הערות שוליים
- ^ כשכדור הארץ תוקף, באתר "הידען", אוקטובר 2005