אליהו דוד רבינוביץ' תאומים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
←‏ימי רבנות ירושלים: הוספתי הערת שוליים #1Lib1Ref
שורה 30: שורה 30:


===ימי רבנות ירושלים===
===ימי רבנות ירושלים===
לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב [[שמואל סלנט]], שהיה כבר מבוגר מאוד ו[[ראייה|ראייתו]] נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות [[ירושלים]], על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו. האדר"ת [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] בשנת [[ה'תרס"א|תרס"א]], אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, ב[[ג' באדר א']] [[תרס"ה]].
לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב [[שמואל סלנט]], שהיה כבר מבוגר מאוד ו[[ראייה|ראייתו]] נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות [[ירושלים]], על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369806|הכותב=|כותרת=מפת ארץ ישראל וסוריא מאת משה קליר, 1905, ובה מופיעים שמות הרבנים הראשיים סלנט ותאומים בהקשר שכונת כנסת ישראל, הנתונה "תחת ראשותם"|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}</ref>. האדר"ת [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] בשנת [[ה'תרס"א|תרס"א]], אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, ב[[ג' באדר א']] [[תרס"ה]].


ביוזמת האדר"ת הוקם [[עירוב]] בין [[העיר העתיקה]] בירושלים ל[[היציאה מן החומות|שכונות החדשות מחוץ לחומה]], והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.
ביוזמת האדר"ת הוקם [[עירוב]] בין [[העיר העתיקה]] בירושלים ל[[היציאה מן החומות|שכונות החדשות מחוץ לחומה]], והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.

גרסה מ־09:48, 5 בפברואר 2019

תבנית:רב הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג[1] - ג' באדר א' ה'תרס"ה 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים. חותנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו

הראי"ה קוק - חתנו של האדר"ת
רבי שמואל סלנט - רבה של ירושלים

האדר"ת, נולד עם אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, בפיקלין שבליטא, לרב בנימין רבינוביץ' ולאשתו טויבא. בהיותו בן חמש שנים, נפטרה אם המשפחה, והאב נאלץ לגדל את בניו לבדו. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לעיר שילעל, שם כיהן אביו ברבנות. בגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה חיבר עם אחיו-תאומו את החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס.

בגיל 16, בשנת תר"ך, עברה המשפחה לעיר ראגולה שבמרכז ליטא, שם החל האדר"ת בכתיבת חידושים על הרמב"ם בשם "מעשי למלך". כתיבת חידושים אלו נמשכה עד שנת תרס"ב, בשתי מחברות[2]. בח"י באלול ה'תר"כ השתדך עם בתו של ר' אריה לייב חזן, תלמיד-חכם מפוניבז'. בחול המועד סוכות ה'תרכ"א עקר מבית אביו אל בית חותנו. הוא למד בקלויז בפוניבז', והעיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בחודש אדר חזר אל בית אביו, אשר בינתיים עבר לשמש כרב העיר ווילקומיר.

בשנתיים הראשונות לנישואיו חלה במחלת עיניים שממנה התקשה להתרפא, והעיד על עצמו כי "שתי שנים רצופים שלא יכולתי ללמוד, וכמעט שלא למדתי מאומה". בשנת ה'תרל"ג הוצעה לו כהונת רבנות העיירה פיקעלין, עיירת נערותו, אך הוא סירב, משום שחשש מהקפדתו של הרב המכהן אשר חלה בשיתוק. מספר פעמים נוספות הוצעו לו משרות רבנות ברוסיה ולא הסתייע הדבר. בחורף ה'תרל"ד נולדה בתו אסתר פריידל.

ימי רבנות פוניבז'

לאחר שתלמידו של הרב ישראל סלנטר, הרב הלל מיליקובסקי, עזב את רבנות פוניבז' בתום חמש שנות כהונה, התמנה האדר"ת בגיל עשרים ותשע כרבה של העיר פוניבז'. בתקופת כהונתו שם הרבה לדאוג לצורכי הנזקקים ונסע בעצמו כדי לאסוף תרומות עבורם. כאשר הוזמן לכהן ברבנות העיר ורשה, ויתר על ההצעה מאחר שהיה צריך לפרוע את חובותיו לאנשים שלווה מהם כדי לפרנס את עניי העיר. משכורתו הרבנית הייתה מצומצמת ומשפחתו חיה בתנאים קשים. כמה מילדיו מתו ממחלות עקב חוסר אמצעים.

בראשית שנת ה'תרמ"ג שוב הוצעה לו, משרת רבנות ווילקומיר, עיירת רבנות אביו האחרונה. הוא שעה להפצרות בני פוניבז' שהציעו להכפיל כמעט את משכורתו, ונשאר בקהל עדתו. גם לאחר מכן היה מצבו דחוק. במקרה אחד לא קיבל משכורת של כמה חודשים ונאלץ להפסיק לקבל אנשים בחג הסוכות, כדי להסב את תשומת לב הקהילה למצבו הקשה.

ימי רבנות מיר

לאחר 18 שנות רבנות בפוניבז', נעתר האדר"ת בל"ג בעומר ה'תרנ"ג לתושבי מיר לקבל את רבנות עיירתם. בשנת תרמ"ד התחתנה בתו, אלטה בת-שבע, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נפטרה כעבור כמה שנים והרב קוק נשא תחתיה את רייזא רבקה, בת אחיו של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים.

ימי רבנות ירושלים

לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, שהיה כבר מבוגר מאוד וראייתו נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות ירושלים, על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו[3]. האדר"ת עלה לארץ בשנת תרס"א, אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, בג' באדר א' תרס"ה.

ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.

הנהגתו

במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. היה לוקח איתו לנסיעות ברכבות קונטרסים של תפילת הדרך לחלק לנוסעים. הקפיד לקרוא קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ החמה, כוותיקין, אף בקיץ, אף שבמקום מגוריו בליטא זהו זמן מוקדם מאוד.

חיבר את החיבור האוטוביוגרפי "נפש דוד" על הנהגותיו ואורחות חייו, שם נראית הקפדתו על פרטים קטנים. הוא מספר כי בליל הסדר היה מתרגש מאוד בפסקה "והיא שעמדה" ופורץ בבכי גדול על הייסורים שעברו עם ישראל ועל החסדים שגמל הקב"ה עם עם ישראל, "עד שבושתי מבני ביתי". בהיותו בירושלים, כשגר מול מקום המקדש, התבטא: הם חשבו לעשות לי טובה ולהאריך ימי, אך זה רק מקצר את ימי, כי בכל פעם שאני רואה את מקום המקדש חרב אינני יכול לעצור בעצמי.

מצבתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים. בבית הקברות בהר הזיתים

צאצאיו

ארבעה בנים של האדר"ת האריכו ימים אחרי פטירתו:

הנצחתו

על שמו נקראת ישיבת אדר"ת בבת ים. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת קריית שמואל.[5]

הרב קוק חיבר לזכרו את הספר אדר היקר.

ספריו

כתב למעלה מ-120 ספרים. רק שניים מהם הודפסו בחייו. בשנים האחרונות מודפסים ספריו.

להלן רשימה חלקית של ספריו:

  • את דבר המשפט - חידושים על טור חושן משפט, בתוך הטור בהוצאת אל המקורות, ה'תשי"ט
  • אחרית השנים - על מצוות וידוי מעשר, יצא בחייו, ווארשא, ה'תרנ"ג ויצא במהדורה נוספת על ידי ישיבת אהבת שלום
  • אהלי דוד
  • אוזני ירושלים, מכון אהבת שלום
  • קול עלה נידף
  • אותו אדבר
  • אור חדש על הארץ
  • אלה יעמדו, מכון אהבת שלום
  • בן יכבד אב
  • בגד ללבוש
  • בחלום אדבר
  • ברכת הפסח
  • רח"ש דבר טוב
  • תפארת בנים
  • שבת אחים- יצא על ידי ישיבת אהבת שלום
  • תפילת דוד, יצא לאור על ידי ישיבת אהבת שלום
  • השג יד
  • הר המוריה, מכון אהבת שלום
  • חרושת אבן
  • יוסף דעת
  • שבח נעורים
  • עובר אורח - חידושי תורה שנתחדשו בשיחות בין המחבר לגדולי ישראל בשבתם אצלו
  • שונה הלכות
  • שיחת תלמידי חכמים
  • זכר דבר - יצא על ידי ישיבת אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ד
  • גפן אדרת
  • יגדיל תורה (חידושי האדר"ת בבטאון זה), יצא לאור בעריכת הרב שמואל ברוך גנוט, בהוצאת מכון ירושלים
  • ליל שימורים
  • למוד ערוך
  • מגילת סימנים
  • מטע אדר
  • מענה אליהו - ספר שו"ת, יצא על ידי ישיבת אור עציון, ה'תשס"ג
  • משנת חסידים
  • מעשי למלך - חידושי רמב"ם. יוצא לאור בהמשכים בהאוצר (כתב עת)
  • זהב שב"א - על תוספות הר"ש משאנץ למסכת פסחים, ירושלים, ה'תשט"ו
  • זכר למקדש - על מצוות הקהל, יצא בחיי המחבר בעילום שמו (ועם הסכמתו), וורשא, ה'תרמ"ט
  • זכר לדוד, מכון אהבת שלום, התשס"ח
  • ילקוט דוד, מכון אהבת שלום, ה'תשס"ז
  • חשבונות של מצווה - יצא על ידי הרב שמואל ברוך גנוט. בהוצאת מכון ירושלים, ה'תשס"ה
  • סדר אליהו - אוטוביוגרפיה, יצא על ידי מוסד הרב קוק, ה'תשמ"ד, בסופו קונטרס הנהגות - נפש דוד, בעריכת הרב משה צבי נריה.
  • סדר פרשיות - על פרשות השבוע, יצאו בינתיים על ספרי בראשית שמות ויקרא- בהוצאת מכון ירושלים וישיבת בית אל, ה'תשס"ד, בעריכת הרב הראל כהן, הרב בנימין זלצמן והרב שמואל ברוך גנוט

לקריאה נוספת

  • הרב אברהם יצחק קוק, אדר היקר - ספר לזכרו
  • שלמה אלברט, אדרת אליהו, תולדותיו, ירושלים תשס"ג
  • הרב משה צבי נריה, 'חותנו של הרב - נפש דוד: לדמותו של הגאון האדר"ת זצ"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 236-250.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך מסקנתו של הרב הראל כהן, במאמר אדר האדר"ת, ובהערה 5 שם. זאת אף על פי שהאדר"ת עצמו (סדר אליהו, עמ' 17, וכן בתצלום כתב ידו בפתח הספר) כותב שנולד בתר"ה. תאריך זה אינו מתיישב עם עובדות שסיפר על עצמו במקומות אחרים ועם עדויות של אחרים אודותיו, שמהן כאמור עולה שנולד בתר"ג.
  2. ^ מבוא לספר מעשי למלך, בתוך "האוצר" גיליון ג', אייר ה'תשע"ז.
  3. ^ מפת ארץ ישראל וסוריא מאת משה קליר, 1905, ובה מופיעים שמות הרבנים הראשיים סלנט ותאומים בהקשר שכונת כנסת ישראל, הנתונה "תחת ראשותם", באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  4. ^ הרב אברהם משה רבינוביץ תאומים ז"ל, הצופה, 6 במאי 1962.
  5. ^ רחוב האדרת, אתר עיריית ירושלים