כישור (טווייה) – הבדלי גרסאות
תקלדה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:Boldogi fonó asszonyok.jpg|ממוזער|מימין - טוויה בכישור ופלך, משמאל טווייה בכישור ו[[גלגל טווייה]]]] |
[[קובץ:Boldogi fonó asszonyok.jpg|ממוזער|מימין - טוויה בכישור ופלך, משמאל טווייה בכישור ו[[גלגל טווייה]]]] |
||
[[קובץ:Zhuravlev 10.jpg|ממוזער|טווה בכישור ופלך]] |
[[קובץ:Zhuravlev 10.jpg|ממוזער|טווה בכישור ופלך]] |
||
'''כישור''' הוא מכשיר ששימש ל[[טווייה]] כבר ב[[עת העתיקה]] |
'''כישור''' הוא מכשיר ששימש ל[[טווייה]] כבר ב[[עת העתיקה]] ואחר כך בתקופת [[ימי הביניים]], ביחד עם [[פלך (כלי)|פלך]] או עם [[גלגל טווייה]]. טוויית ה[[צמר]], שהייתה אחת מהמלאכות העיקריות שניצבו בפני הנשים בתקופה זו, נעשתה על ידי סיבוב הכישור ופיתול סיבי הצמר סביבו, דבר שגרם להם להתלפף לכדי חוט אחיד. |
||
מיומנות ה[[טוויה]] הייתה מיומנות נדרשת ביותר מנשות התקופה, ולכן כל ילדה בתקופה זו למדה להשתמש בכישור, ונדרשה לעשות זאת על מנת לעזור בנטל הכנת הבגדים לבני הבית. ב[[מקרא]] |
מיומנות ה[[טוויה]] הייתה מיומנות נדרשת ביותר מנשות התקופה, ולכן כל ילדה בתקופה זו למדה להשתמש בכישור, ונדרשה לעשות זאת על מנת לעזור בנטל הכנת הבגדים לבני הבית. ב[[מקרא]] נזכרות הנשים כמי שעוסקות במלאכת ה[[טוויה]] "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו"(ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ה)וכן "וכל הנשים בחכמה...טוו את העזים"(ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ו). |
||
עם [[המהפכה התעשייתית]] והמצאת מנוע ה[[קיטור]], הוחלפו הכישור והפלך, שהיו עד אז הדרך היחידה לטוויית חוטים לבגדים, על ידי המכונות, והשימוש במכשירים אלו פסק. |
עם [[המהפכה התעשייתית]] והמצאת מנוע ה[[קיטור]], הוחלפו הכישור והפלך, שהיו עד אז הדרך היחידה לטוויית חוטים לבגדים, על ידי המכונות, והשימוש במכשירים אלו פסק. |
||
== הכישור כסמל== |
== הכישור כסמל== |
||
הכישור והפלך [[סמל |
הכישור והפלך מ[[סמל]]ים מלאכה [[אישה|נשית]], מאחר שכמעט כל אישה ידעה לטוות (להבדיל מ[[אריגה]] שהייתה מסובכת יותר). במעשייה [[היפהפייה הנרדמת]] מטילה ה[[מכשפה]] הרעה [[קללה]] על הנסיכה, ואומרת שתידקר על ידי כישור. |
||
הכישור מוזכר ב[[מקרא]] פעם אחת בלבד ( [[מילה יחידאית]] ), בשיר המפורסם הפותח במילים "[[אשת חיל|אשת חיל מי ימצא]]" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך". |
הכישור מוזכר ב[[מקרא]] פעם אחת בלבד ( [[מילה יחידאית]] ), בשיר המפורסם הפותח במילים "[[אשת חיל|אשת חיל מי ימצא]]" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך". |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
*[[אריגה]] |
*[[אריגה]] |
||
*[[סריגה]] |
*[[סריגה]] |
||
*[[אמנות סיבים]] |
*[[אמנות סיבים]] |
||
*[[רקמה (מלאכת יד)|רקמה]] |
*[[רקמה (מלאכת יד)|רקמה]] |
||
<br /> |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:06, 11 בפברואר 2019
כישור הוא מכשיר ששימש לטווייה כבר בעת העתיקה ואחר כך בתקופת ימי הביניים, ביחד עם פלך או עם גלגל טווייה. טוויית הצמר, שהייתה אחת מהמלאכות העיקריות שניצבו בפני הנשים בתקופה זו, נעשתה על ידי סיבוב הכישור ופיתול סיבי הצמר סביבו, דבר שגרם להם להתלפף לכדי חוט אחיד.
מיומנות הטוויה הייתה מיומנות נדרשת ביותר מנשות התקופה, ולכן כל ילדה בתקופה זו למדה להשתמש בכישור, ונדרשה לעשות זאת על מנת לעזור בנטל הכנת הבגדים לבני הבית. במקרא נזכרות הנשים כמי שעוסקות במלאכת הטוויה "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו"(ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ה)וכן "וכל הנשים בחכמה...טוו את העזים"(ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ו).
עם המהפכה התעשייתית והמצאת מנוע הקיטור, הוחלפו הכישור והפלך, שהיו עד אז הדרך היחידה לטוויית חוטים לבגדים, על ידי המכונות, והשימוש במכשירים אלו פסק.
הכישור כסמל
הכישור והפלך מסמלים מלאכה נשית, מאחר שכמעט כל אישה ידעה לטוות (להבדיל מאריגה שהייתה מסובכת יותר). במעשייה היפהפייה הנרדמת מטילה המכשפה הרעה קללה על הנסיכה, ואומרת שתידקר על ידי כישור.
הכישור מוזכר במקרא פעם אחת בלבד ( מילה יחידאית ), בשיר המפורסם הפותח במילים "אשת חיל מי ימצא" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך".
אגדה נוספת בה מוזכר הכישור ופלך הוא "עוץ לי גוץ לי", שבו הייתה צריכה בת הטוחן לטוות זהב מקש. במחזה שכתב אברהם שלונסקי כתוב "(בת הטוחן): מה זאת נטפל עליי המלך?/ שוב עליי לטוות בפלך/לטוות מקש זהב טהור/ואיזה לילה, איזה קור."
