פפין הגוץ – הבדלי גרסאות
כי שיניתם אז בעיה שלכם |
ביטול גרסה 24891990 של 109.65.225.13 (שיחה), שחזור |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
}} |
}} |
||
{{השושלת הקרולינגית}} |
{{השושלת הקרולינגית}} |
||
''' |
'''פפין השלישי''' או '''הצעיר''' ([[לטינית]]: '''Pippinus Iunior'''{{כ}}; [[714]] – [[24 בספטמבר]] [[768]]), הידוע גם כ'''פפין הגוץ''', היה [[מאיור דומוס]] ולאחר מכן שליט ה[[פרנקים]] משנת [[751]] עד למותו בשנת 768. המלך הראשון [[השושלת הקרולינגית|לשושלת הקרולינגית]]. בנו הצעיר של [[קרל מרטל|קרל "הפטיש" (מרטל)]], ואביו של [[קרל הגדול]]. הוא היה השלישי שנשא את השם 'פפין' בביתו, אחרי [[פפין הזקן]] ו[[פפין האמצעי]], ונודע בשל כך כ'צעיר'. הכינוי 'הגוץ' החל להופיע עבורו ברשומות במאה ה-12. |
||
== קורותיו == |
== קורותיו == |
||
גרסה מ־15:33, 11 בפברואר 2019
 | |||||||||
| לידה |
715? לייז', האימפריה הפרנקית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 768 (בגיל 53 בערך) סן-דני, צרפת | ||||||||
| מדינה |
האימפריה הפרנקית | ||||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת סן-דני | ||||||||
| בן או בת זוג |
ברטראדה מלאן (740–?) | ||||||||
| השושלת הקרולינגית | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
| השושלת הקרולינגית | ||
|---|---|---|
| שבט פפין | פפין הזקן (אנ') (580–640) • גרימואלד הזקן (אנ') (616–656) • כילדברט המאומץ (אנ') (מת ב-662) | |
| שבט ארנולף | ארנולף ממץ (אנ') (582–640) • כלודולף ממץ (אנ') (מת ב-696 או 697) • אנסגיסל (אנ') (מת לפני 679) • פפין האמצעי (635–714) • גרימואלד הצעיר (אנ') (מת ב-714) • דרוגו משמפן (אנ') (670–708) • תאודואלד (אנ') (מת ב-714) | |
| השושלת הקרולינגית | קרל מרטל (686–741) • קרלומן (אנ') (מת ב-754) • פפין הגוץ (714–768) • קרלומן הראשון (751–771) • קרל הגדול (מת ב-814) • לואי החסיד (778–840) | |
| לאחר הסכם ורדן (843) | לותאר הראשון (795–855) • קרל הקירח (823–877) • לואי הגרמני (804–876) | |
פפין השלישי או הצעיר (לטינית: Pippinus Iunior; 714 – 24 בספטמבר 768), הידוע גם כפפין הגוץ, היה מאיור דומוס ולאחר מכן שליט הפרנקים משנת 751 עד למותו בשנת 768. המלך הראשון לשושלת הקרולינגית. בנו הצעיר של קרל "הפטיש" (מרטל), ואביו של קרל הגדול. הוא היה השלישי שנשא את השם 'פפין' בביתו, אחרי פפין הזקן ופפין האמצעי, ונודע בשל כך כ'צעיר'. הכינוי 'הגוץ' החל להופיע עבורו ברשומות במאה ה-12.
קורותיו
פפין נולד כבן שני לכרוטרוד (690–724) ולקרל מרטל בעיירה ז'ופיל, חלק מממלכת אוסטרזיה הפרנקית, שנשלטה על ידי שושלת המרובינגים (כיום חלק מהעיר לייז' בבלגיה). אביו היה "השר על הבית" (מאיורדומוס) של המלך המרובינגי.
בשנת 740 התחתן עם בארטרדה מלן, ולזוג נולדו מספר ילדים ששלושה מהם שרדו עד לבגרות. הבולט שבהם הוא קרל הגדול.
בשנת 741, אחר מות אביו, קרל מרטל, עברה משרת המאיור-דומוס וכוחה ליד פפין ואחיו קרלומן, בניו החוקים של מרטל. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר. קרלומן האדוק פרש לחיי נזירות בשנת 747 והשאיר את השלטון על הממלכה הפרנקית בידיו של פפין, ששימש כמאיור-דומוס של המלך המרובינגי כילדריק השלישי. למעט תוארו כמלך, לכילדריק לא היה כוח ממשי, וכל ההשפעה וקבלת ההחלטות רוכזה בידיו של פפין. באותה שנה נמלט גריפו מן המנזר שבו היה כלוא וחיפש מחסה אצל אודילו מבוואריה, שהיה נשוי לאחותו של פפין, הילטרודה. בתגובה כפה פפין, על אודילו הכרה במנהיגותו, ולאחר מותו של הלה (ב-748), מינה את טסילו השלישי כדוכס האחראי על האזור.
פפין החליט בשלב זה להפוך למלך באופן פורמלי, ולא רק מעשי. הוא פנה לאפיפיור זכריאס בשאלה, מי צריך להיות המלך - זה שיש לו את כוח בפועל או זה אשר מחזיק בתואר. התשובה הייתה ידועה מראש: האפיפיור זכריאס היה תלוי בכוחו של פפין וצבאו שיגן עליו מפני הלומברדים. בשנת 751, לאחר שקיבל את תמיכתו של האפיפיור, הדיח פפין את כילדריק מתואר המלך, מה שהפך את כילדריק לאחרון המלכים המרובינגים. התמיכה של האפיפיור הבטיחה התנגדות אפסית, ופפין השלישי נבחר על ידי אספת עם של מנהיגים פרנקים למלך. שערו של כילדריק גולח והוא נשלח למנזר. פפין נמשח כנראה על ידי בוניפציוס הקדוש תחת הכינוי "מלך בחסד האל" (Dei gratia rex), תואר שהיווה תקדים חשוב בהתפתחות המלוכה במערב אירופה. יחד עם פפין המליך בונאפיציוס גם את אשתו של פפין, ברתה מלאן (הידועה גם כברתה ארוכת הרגל) ובכך הפכו בניו של פפין מקודשים הן מצד האב והן מצד האם. גריפו המשיך במרד שלו, אך נהרג בקרב סן ז'אן דה מוריין ב-753 וההתנגדות חוסלה.
ב-28 ביולי 754 הגיע האפיפיור סטפנוס השני לפריז, ומשח את פפין שנית בטקס חגיגי (טקס הסאקרום - Sacrum) שנערך בבזיליקת סן דני. האפיפיור העניק לו ולשני בניו את התואר "אבי הרומים" (patricius Romanorum). בשל תוחלת החיים הנמוכה באותה תקופה, נמשחו גם שני בניו של פפין, קרל וקרלומן. טקס זה הוא הבסיס לשמה של האימפריה הרומית הקדושה (Sacrum Romanum Imperium).
לאחר המלכתו יצא פפין לשני מסעות מלחמה נגד הלומברדים בצפון איטליה, בראשות המלך אייסטולף. בכך שירת פפין את האינטרס של הכס הקדוש למנוע התפשטות של אייסטולף לכיוון שטחם. לאחר שניצח את אייסטולף, בשנים 745 ו-756, דחק אותם מאדמה שתפסו מידי הכנסייה, ולאחר מכן החזיר והוסיף לאפיפיור שטחים (רוונה ופנטאפוליס) שמאוחר יותר יהוו את הגרעין למדינת האפיפיור ויכונו "מתת פפין". בשנת 759 הדף את המוסלמים מגאליה לאחר שכבש את נרבון. בשנת 763 כבש את באווריה, והפך את טאסילו, שליטה, לנתינו. באותו שנה הוא גם כבש את מחוז ספטימנה מהמוסלמים. בשנת 768 ניצח את דוכס אקיטן, וסיפח את ארצו לממלכתו.
כיבושו הרבים, מערכותיו הצבאיות המוצלחות, והתמיכה האפיפיורית בה זכה, החזירו לממלכה הפרנקית את כוחה והשפעתה מימי המלך כלוביס הראשון.
פפין ביצע רפורמה בכנסיית הממלכה הפרנקית, מתוך מטרה לתת למלכות צביון של מלוכה מקראית. התיקונים כללו יסוד של ועדות שנתיות של הגמונים, תמיכה במיסיון של בונפציוס בגרמניה, מינוי אנשי כנסייה לתפקידים ממלכתיים, וחלוקה של אדמות כנסייה לווסלים שלו תמורת התחייבותם לשלם מס מעשר שני לכנסייה.
פפין השלישי מת בסן דני בשנת 768, ונקבר בבזיליקה שלה, יחד עם אשתו. הוא השאיר לבניו קרל הגדול וקרלומן ממלכה פרנקית גדולה וחזקה.
קישורים חיצוניים
| מלכי צרפת | ||
|---|---|---|
| המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
| בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
| בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
| בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
| בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
| בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
| בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
| בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי | |