פריצת ציר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
לפי ההערה בדף השיחה
שורה 1: שורה 1:
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1a.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] של [[צה"ל]] באימון פתיחת ציר]]
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1a.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] של [[צה"ל]] באימון פתיחת ציר]]
ב[[חיל הנדסה|הנדסה צבאית]] '''פתיחת ציר''' או '''פריצת ציר''' היא פעולה של הכשרת תוואי [[דרך]] בטוח לתנועת כוחות [[צבא]], שנקרא "ציר תנועה" או בקיצור "ציר". פתיחת הציר כוללת "ניקוי" הציר מ[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] (ובמיוחד [[מטען גחון|מטעני גחון]] ו[[מטען צד|מטעני צד]]) ו[[מוקש]]ים, וכן יישור ופילוס מכשולים טבעיים הפוגעים בעבירות. את פעולות פריצת הציר מבצעים כוחות [[חיל הנדסה]] המצוידים ב[[דחפור]]ים ו[[רכב הנדסה קרבית|רכבי הנדסה קרבית]], בסיוע [[גשש]]ים שמחפשים מטענים, וכוחות [[חיל רגלים]] ו[[חיל שריון]] שמאבטחים את לוחמי ההנדסה בעבודתם. פתיחת ציר נעשית הן בזמן [[מלחמה]] או [[מבצע צבאי]] והן כחלק מפעילות [[ביטחון שוטף]]. גם צירים שנפרצו דורשים תחזוקה, ובפרט סריקה וניטרול חוזרים ונשנים נגד מטעני חבלה.
ב[[חיל הנדסה|הנדסה צבאית]] '''פריצת ציר''' היא פעולה של הכשרת תוואי [[דרך]] בטוח לתנועת כוחות [[צבא]], שנקרא "ציר תנועה" או בקיצור "ציר". פריצת הציר כוללת "ניקוי" הציר מ[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] (ובמיוחד [[מטען גחון|מטעני גחון]] ו[[מטען צד|מטעני צד]]) ו[[מוקש]]ים, וכן יישור ופילוס מכשולים טבעיים הפוגעים בעבירות. את פעולות פריצת הציר מבצעים כוחות [[חיל הנדסה]] המצוידים ב[[דחפור]]ים ו[[רכב הנדסה קרבית|רכבי הנדסה קרבית]], בסיוע [[גשש]]ים שמחפשים מטענים, וכוחות [[חיל רגלים]] ו[[חיל שריון]] שמאבטחים את לוחמי ההנדסה בעבודתם. פריצת ציר נעשית הן בזמן [[מלחמה]] או [[מבצע צבאי]] והן כחלק מפעילות [[ביטחון שוטף]]. גם צירים שנפרצו דורשים תחזוקה, ובפרט סריקה וניטרול חוזרים ונשנים נגד מטעני חבלה. המונח '''פתיחת ציר''' משמש לעיתים כ[[שם נרדף]] לפריצת ציר, אך יש לו גם משמעות משלו: סריקת ציר שכבר נפרץ הנדסית כדי לוודא שאין בו מלכודות ומטעני חבלה.


== בצה"ל ==
== בצה"ל ==
[[קובץ:Aaichiye to Rayhan military patrol.jpg|ממוזער|250px|פריצת ציר מ[[מוצב עישייה]] ל[[מוצב ריחן]] על ידי [[נגמחו"ן]], [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], גששים ו[[טנק]].]]
[[קובץ:Aaichiye to Rayhan military patrol.jpg|ממוזער|250px|פריצת ציר מ[[מוצב עישייה]] ל[[מוצב ריחן]] על ידי [[נגמחו"ן]], [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], גששים ו[[טנק]].]]
ב[[צה"ל]], הכוח שפותח צירים הוא [[חיל ההנדסה הקרבית]]. כוח פתיחת ציר כולל [[לוחם|לוחמי]] הנדסה קרבית, [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], [[רכב הנדסה קרבית|נגמ"שי הנדסה]] מדגמי [[נגמחו"ן]] או [[פומ"ה]] או [[נמ"ר הנדסי]], ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]].
ב[[צה"ל]], הכוח שפורץ צירים הוא [[חיל ההנדסה הקרבית]]. כוח פתיחת ציר כולל [[לוחם|לוחמי]] הנדסה קרבית, [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], [[רכב הנדסה קרבית|נגמ"שי הנדסה]] מדגמי [[נגמחו"ן]] או [[פומ"ה]] או [[נמ"ר הנדסי]], ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]].


את הציר המיועד לפריצה סורקים לוחמי הנדסה קרבית (כגון לוחמי [[יהל"ם]] ו[[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]] של גדודי ההנדסה), ולעיתים בסיוע [[גשש]]ים המתמצאים בשטח הרלוונטי. אם הסורקים מאתרים [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ישנן שתי גישות לטיפול בהם: השמדתם או נטרולם מרחוק באמצעות אמצעים הנדסיים ייעודיים (כגון [[רקטות ריצוף]], [[רובוט חבלה]] או ירי [[12.7x99 מ"מ נאט"ו|תחמושת 0.5]] מרחוק), והגישה השנייה היא פשוט לתת ל[[דחפור]]ים הפורצים את הציר לעלות על המטען ולפוצץ אותו, וזאת בזכות העמידות הגבוהה מאוד של [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי ה-D9 המשוריינים]] לפיצוצי מטענים. אחרי הסריקה וניטרול המטענים דחפורי ה-D9 "חורשים" את הציר, כאשר ה"סכין" שלהם ([[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף]] הפלדה שבחזית הדחפור) ננעצת בקרקע וגורפת אותה. בעת הפריצה הדחפורים גורפים כל מה שנקרה בדרכם ודוחפים את הנ"ל הצידה כדי שלא יפריע לתנועה. הדחפורים נדרשים לבצע עבודה מדויקת על מנת לא לפספס נקודות קרקע שיכולות להיות ממולכדות. אם הפריצה נעשית כהלכה הדחפורים משאירים אחריהם תוואי בטוח ש"זוכה" ממטענים. בנוסף לניקוי המטענים הדחפורים מיישרים את הקרקע, מסלקים מכשולים טבעיים ודואגים שהיא תהיה עבירה ל[[כלי רכב]] ו[[רכב קרבי משוריין]], לרבות [[טנק]]ים ו[[משאית|משאיות]]. בדרך כלל מספר דחפורים עובדים ביחד וכן כדי לשמש גיבוי אם אחד הדחפורים נתקע או נפגע.
את הציר המיועד לפריצה סורקים לוחמי הנדסה קרבית (כגון לוחמי [[יהל"ם]] ו[[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]] של גדודי ההנדסה), ולעיתים בסיוע [[גשש]]ים המתמצאים בשטח הרלוונטי. אם הסורקים מאתרים [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ישנן שתי גישות לטיפול בהם: השמדתם או נטרולם מרחוק באמצעות אמצעים הנדסיים ייעודיים (כגון [[רקטות ריצוף]], [[רובוט חבלה]] או ירי [[12.7x99 מ"מ נאט"ו|תחמושת 0.5]] מרחוק), והגישה השנייה היא פשוט לתת ל[[דחפור]]ים הפורצים את הציר לעלות על המטען ולפוצץ אותו, וזאת בזכות העמידות הגבוהה מאוד של [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי ה-D9 המשוריינים]] לפיצוצי מטענים. אחרי הסריקה וניטרול המטענים דחפורי ה-D9 "חורשים" את הציר, כאשר ה"סכין" שלהם ([[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף]] הפלדה שבחזית הדחפור) ננעצת בקרקע וגורפת אותה. בעת הפריצה הדחפורים גורפים כל מה שנקרה בדרכם ודוחפים את הנ"ל הצידה כדי שלא יפריע לתנועה. הדחפורים נדרשים לבצע עבודה מדויקת על מנת לא לפספס נקודות קרקע שיכולות להיות ממולכדות. אם הפריצה נעשית כהלכה הדחפורים משאירים אחריהם תוואי בטוח ש"זוכה" ממטענים. בנוסף לניקוי המטענים הדחפורים מיישרים את הקרקע, מסלקים מכשולים טבעיים ודואגים שהיא תהיה עבירה ל[[כלי רכב]] ו[[רכב קרבי משוריין]], לרבות [[טנק]]ים ו[[משאית|משאיות]]. בדרך כלל מספר דחפורים עובדים ביחד וכן כדי לשמש גיבוי אם אחד הדחפורים נתקע או נפגע.


על כוחות ההנדסה הפורצים את הציר מחפים לרוב כוחות [[חיל הרגלים]] ו[[חיל השריון]]. הנגמ"ש הכבד [[נגמחו"ן]] שמאופיין ב[[שריון לכלי רכב|מיגון כבד]] (כולל לוח מיגון לגחון) וצריח תצפית מוגבה, התגלה כשימושי ביותר לפריצת צירים וחיפוי ופיקוח על הדחפורים. בזמן [[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)]] ו[[האינתיפאדה השנייה]] התבצעו פתיחות צירים רבות על ידי דחפורי D9 ונגמחו"נים.
על כוחות ההנדסה הפורצים את הציר מחפים לרוב כוחות [[חיל הרגלים]] ו[[חיל השריון]]. הנגמ"ש הכבד [[נגמחו"ן]] שמאופיין ב[[שריון לכלי רכב|מיגון כבד]] (כולל לוח מיגון לגחון) וצריח תצפית מוגבה, התגלה כשימושי ביותר לפריצת צירים וחיפוי ופיקוח על הדחפורים. בזמן [[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)]] ו[[האינתיפאדה השנייה]] התבצעו פתיחות צירים רבות על ידי דחפורי D9 ונגמחו"נים.

כאשר אין כוחות הנדסה ודחפורים זמינים, ובייחוד בציר שכבר סלול והוכשר הנדסית לתנועה, מסתפקים בסריקה רגלית של הציר על ידי פלסים, גששים וסיירים.


לעיתים יש לפתוח ציר תוך כדי לחימה ואין זמן לסריקה מקדימה שלו. במקרה זה צמד דחפורי D9 משוריינים מוביל טור משוריין הכולל טנקים ורכבי הנדסה קרבית. ה-D9 מפוצץ כל מטען שנקרה בדרכו וכלי הרכב המשוריינים נוסעים בעקבות ה"קוליסים" ("קוליסים" זה כינוי ל[[עקבות]] שמשאירים ה[[מזקו"ם|זחלים]]) שלו. ה[[טנק]]ים בטור המשוריין מספקים חיפוי לדחפורים.
לעיתים יש לפתוח ציר תוך כדי לחימה ואין זמן לסריקה מקדימה שלו. במקרה זה צמד דחפורי D9 משוריינים מוביל טור משוריין הכולל טנקים ורכבי הנדסה קרבית. ה-D9 מפוצץ כל מטען שנקרה בדרכו וכלי הרכב המשוריינים נוסעים בעקבות ה"קוליסים" ("קוליסים" זה כינוי ל[[עקבות]] שמשאירים ה[[מזקו"ם|זחלים]]) שלו. ה[[טנק]]ים בטור המשוריין מספקים חיפוי לדחפורים.

כאשר אין כוחות הנדסה ודחפורים זמינים, ובייחוד בציר שכבר סלול והוכשר הנדסית לתנועה, מסתפקים בסריקה רגלית של הציר על ידי [[חיל רגלים|כוח רגלי]] הכולל [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], [[גשש]]ים ו[[סייר]]ים. פעולה כזאת נקראת "'''פתיחת ציר'''".


==תמונות==
==תמונות==

גרסה מ־21:23, 13 בפברואר 2019

דחפורי D9 משוריינים של צה"ל באימון פתיחת ציר

בהנדסה צבאית פריצת ציר היא פעולה של הכשרת תוואי דרך בטוח לתנועת כוחות צבא, שנקרא "ציר תנועה" או בקיצור "ציר". פריצת הציר כוללת "ניקוי" הציר ממטעני חבלה (ובמיוחד מטעני גחון ומטעני צד) ומוקשים, וכן יישור ופילוס מכשולים טבעיים הפוגעים בעבירות. את פעולות פריצת הציר מבצעים כוחות חיל הנדסה המצוידים בדחפורים ורכבי הנדסה קרבית, בסיוע גששים שמחפשים מטענים, וכוחות חיל רגלים וחיל שריון שמאבטחים את לוחמי ההנדסה בעבודתם. פריצת ציר נעשית הן בזמן מלחמה או מבצע צבאי והן כחלק מפעילות ביטחון שוטף. גם צירים שנפרצו דורשים תחזוקה, ובפרט סריקה וניטרול חוזרים ונשנים נגד מטעני חבלה. המונח פתיחת ציר משמש לעיתים כשם נרדף לפריצת ציר, אך יש לו גם משמעות משלו: סריקת ציר שכבר נפרץ הנדסית כדי לוודא שאין בו מלכודות ומטעני חבלה.

בצה"ל

פריצת ציר ממוצב עישייה למוצב ריחן על ידי נגמחו"ן, פלסים, גששים וטנק.

בצה"ל, הכוח שפורץ צירים הוא חיל ההנדסה הקרבית. כוח פתיחת ציר כולל לוחמי הנדסה קרבית, פלסים, נגמ"שי הנדסה מדגמי נגמחו"ן או פומ"ה או נמ"ר הנדסי, ודחפורי D9 משוריינים.

את הציר המיועד לפריצה סורקים לוחמי הנדסה קרבית (כגון לוחמי יהל"ם ופלסים של גדודי ההנדסה), ולעיתים בסיוע גששים המתמצאים בשטח הרלוונטי. אם הסורקים מאתרים מטעני חבלה ישנן שתי גישות לטיפול בהם: השמדתם או נטרולם מרחוק באמצעות אמצעים הנדסיים ייעודיים (כגון רקטות ריצוף, רובוט חבלה או ירי תחמושת 0.5 מרחוק), והגישה השנייה היא פשוט לתת לדחפורים הפורצים את הציר לעלות על המטען ולפוצץ אותו, וזאת בזכות העמידות הגבוהה מאוד של דחפורי ה-D9 המשוריינים לפיצוצי מטענים. אחרי הסריקה וניטרול המטענים דחפורי ה-D9 "חורשים" את הציר, כאשר ה"סכין" שלהם (כף הפלדה שבחזית הדחפור) ננעצת בקרקע וגורפת אותה. בעת הפריצה הדחפורים גורפים כל מה שנקרה בדרכם ודוחפים את הנ"ל הצידה כדי שלא יפריע לתנועה. הדחפורים נדרשים לבצע עבודה מדויקת על מנת לא לפספס נקודות קרקע שיכולות להיות ממולכדות. אם הפריצה נעשית כהלכה הדחפורים משאירים אחריהם תוואי בטוח ש"זוכה" ממטענים. בנוסף לניקוי המטענים הדחפורים מיישרים את הקרקע, מסלקים מכשולים טבעיים ודואגים שהיא תהיה עבירה לכלי רכב ורכב קרבי משוריין, לרבות טנקים ומשאיות. בדרך כלל מספר דחפורים עובדים ביחד וכן כדי לשמש גיבוי אם אחד הדחפורים נתקע או נפגע.

על כוחות ההנדסה הפורצים את הציר מחפים לרוב כוחות חיל הרגלים וחיל השריון. הנגמ"ש הכבד נגמחו"ן שמאופיין במיגון כבד (כולל לוח מיגון לגחון) וצריח תצפית מוגבה, התגלה כשימושי ביותר לפריצת צירים וחיפוי ופיקוח על הדחפורים. בזמן הלחימה בדרום לבנון (1985–2000) והאינתיפאדה השנייה התבצעו פתיחות צירים רבות על ידי דחפורי D9 ונגמחו"נים.

לעיתים יש לפתוח ציר תוך כדי לחימה ואין זמן לסריקה מקדימה שלו. במקרה זה צמד דחפורי D9 משוריינים מוביל טור משוריין הכולל טנקים ורכבי הנדסה קרבית. ה-D9 מפוצץ כל מטען שנקרה בדרכו וכלי הרכב המשוריינים נוסעים בעקבות ה"קוליסים" ("קוליסים" זה כינוי לעקבות שמשאירים הזחלים) שלו. הטנקים בטור המשוריין מספקים חיפוי לדחפורים.

כאשר אין כוחות הנדסה ודחפורים זמינים, ובייחוד בציר שכבר סלול והוכשר הנדסית לתנועה, מסתפקים בסריקה רגלית של הציר על ידי כוח רגלי הכולל פלסים, גששים וסיירים. פעולה כזאת נקראת "פתיחת ציר".

תמונות