שמואל שמעון בן-ציון – הבדלי גרסאות

שמואל שמעון בן-ציון
	שמואל שמעון בן-ציון
לידה	13 בספטמבר 1894; ירושלים
פטירה	20 באוגוסט 1954 (בגיל 59); תל אביב
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
עיסוק	רב, עסקן ציבור
	1924
	1924

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:35, 15 בפברואר 2019

שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 - 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה. נרצח ב-20 באוגוסט 1954.

ביוגרפיה

בן-ציון נולד בירושלים למרדכי בן-ציון, שהיה בנו של משה-אלתר בן-ציון, ממייסדי מאה שערים, וחתנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה. בקטנותו גדל בבית סבו מצד אמו, ובגיל 9 נסע עם הוריו לארצות הברית והתגורר בפרובידנס שברוד איילנד. ב-1919 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטה בניו יורק. הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה.

קריירה

שימש רב בקליבלנד, בפילדלפיה ובניו יורק. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית באמריקה וניהל מגביות עבור הקרן הקיימת, קרן היסוד וקרן ארץ ישראל של המזרחי. היה ציר בקונגרס הציוני ה-12. פרסם מאמרים בשבחה של ארץ ישראל בעיתונות היהודית בארצות הברית.

בשנת 1923 שב לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בתל אביב. היה שותף לאביו בייסוד "בנק אמריקה - ארץ ישראל" בתל אביב וכיהן בו כיו"ר ומנהל. כמו כן היה יו"ר הסתדרות עולי אמריקה. בשנת 1924 נבחר כחבר מועצת עיריית תל אביב.

בן-ציון עסק בבניית בתים ברחבי הארץ - בכרמל, בשרון, בתל אביב ובירושלים. הקים את שכונת "כרם משה" בתל אביב, שנקראה על שם סבו משה בן-ציון. כמו כן בנה שכונות מגורים בחיפה^[1] ובירושלים, והן כונו על שם משפחתו - שכונת בן-ציון. את בתי הדירות שבנה היה משכיר לדיירים פרטיים. בניין הדירות בחיפה שווק באמצע שנות השלושים כ"בניין הכי יפה וחדיש בהר הכרמל המרכזי"^[2]. היה סגן נשיא התאחדות בעלי הבתים בישראל.

הרצח

עבר להתגורר בירושלים. שנתיים לפני מותו לקה בשיתוק, אולם המשיך בפעילותו הציבורית. בערב שבת, 20 באוגוסט 1954, נורה למוות בדרכו מבית הכנסת בשכונת קריית משה בירושלים. חתנו עו"ד גדעון ריינר נפצע. הרצח בוצע על ידי אחד הדיירים אשר הסתכסך עם בן-ציון לאחר שהתברר לו לטענתו ששילם דמי מפתח גבוהים יותר מהדיירים האחרים בבניין^[3]. הדייר הפסיק לשלם דמי שכירות ובעקבות זאת קיבל צו פינוי מהבית^[4]. במאי 1955 נידון הדייר למאסר עולם^[5].

בן-ציון נטמן בבית הקברות סנהדריה. על שמו נקרא הרחוב שבו שכנו "בתי בן-ציון", בשכונת קריית משה בירושלים.

חיים אישיים

בשנת 1921 נישא לחנה מירסקי, בת צבי מירסקי. בניו הם יהושע בן-ציון ומשה נתנאל בן-ציון, שהיה רב בווירג'יניה. בנותיו הן יהודית בן-ציון ועו"ד מאירה ריינר, אשת עו"ד גדעון ריינר. ילדיהם של מאירה וגדעון ריינר הם עו"ד צביה בלאו ואיש ההיי-טק שמואל ריינר, המתגוררים באפרת.

קישורים חיצוניים

הוטל איפול על חקירת הרצח, מעריב, 22 באוגוסט 1954
דוד תדהר (עורך), "ד"ר שמואל שמעון בן-ציון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1729
שכונת כרם משה, תל אביב 100: יפו, השכונות והמתחמים

הערות שוליים

^ את השכונה בחיפה בנה עם אביו.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית להשכיר דירות, דבר, 4 ביולי 1937
^ ד"ר בן-ציון המנוח נהג יפה בדייריו - מעיד גיסו של נחמיה, דבר, 28 באוקטובר 1954
^ חקירת רצח בן-ציון תסתיים ביום א', דבר, 3 בנובמבר 1954
^ רוצח ד"ר בן-ציון למאסר עולם, דבר, 10 במאי 1955

[1] את השכונה בחיפה בנה עם אביו.

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית להשכיר דירות, דבר, 4 ביולי 1937

[3] ד"ר בן-ציון המנוח נהג יפה בדייריו - מעיד גיסו של נחמיה, דבר, 28 באוקטובר 1954

[4] חקירת רצח בן-ציון תסתיים ביום א', דבר, 3 בנובמבר 1954

[5] רוצח ד"ר בן-ציון למאסר עולם, דבר, 10 במאי 1955

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מנהיג
-|תמונה=[[קובץ:שמואל שמעון בן ציון.jpg|230px|שמואל שמעון בן ציון]]
+|תמונה=[[קובץ:שמואל שמעון בן ציון.jpg|230px|שמואל שמעון בן-ציון]]
 |תאריך לידה=[[13 בספטמבר]] [[1894]]
 |תאריך פטירה= [[20 באוגוסט]] [[1954]]
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 }}
 }}
-'''שמואל שמעון בן ציון''' ([[13 בספטמבר]] [[1894]] - [[20 באוגוסט]] [[1954]]) היה [[רב]], פעיל [[ציוני]] ועסקן ציבור ב[[ארצות הברית]] וב[[היישוב|ארץ ישראל]], מבוני ארץ ישראל בתקופת [[המנדט הבריטי]], מייסד שכונת [[כרם משה]] ב[[תל אביב]] ושכונות "בן ציון" ב[[ירושלים]] וב[[חיפה]]. נרצח ב-[[20 באוגוסט]] [[1954]].
+'''שמואל שמעון בן-ציון''' ([[13 בספטמבר]] [[1894]] - [[20 באוגוסט]] [[1954]]) היה [[רב]], פעיל [[ציוני]] ועסקן ציבור ב[[ארצות הברית]] וב[[היישוב|ארץ ישראל]], מבוני ארץ ישראל בתקופת [[המנדט הבריטי]], מייסד שכונת [[כרם משה]] ב[[תל אביב]] ושכונות "בן-ציון" ב[[ירושלים]] וב[[חיפה]]. נרצח ב-[[20 באוגוסט]] [[1954]].
 ==ביוגרפיה==
-בן ציון נולד ב[[ירושלים]] ל[[מרדכי בן-ציון]], שהיה בנו של משה-אלתר בן ציון, ממייסדי [[מאה שערים]], וחתנו של [[יהושע שטמפפר]], ממייסדי [[פתח תקווה]]. בקטנותו גדל בבית סבו מצד אמו, ובגיל 9 נסע עם הוריו ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[פרובידנס]] שב[[רוד איילנד]]. ב-[[1919]] קיבל תואר דוקטור ל[[משפטים]] מאוניברסיטה ב[[ניו יורק]]. הוסמך לרבנות ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]].
+בן-ציון נולד ב[[ירושלים]] ל[[מרדכי בן-ציון]], שהיה בנו של משה-אלתר בן-ציון, ממייסדי [[מאה שערים]], וחתנו של [[יהושע שטמפפר]], ממייסדי [[פתח תקווה]]. בקטנותו גדל בבית סבו מצד אמו, ובגיל 9 נסע עם הוריו ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[פרובידנס]] שב[[רוד איילנד]]. ב-[[1919]] קיבל תואר דוקטור ל[[משפטים]] מאוניברסיטה ב[[ניו יורק]]. הוסמך לרבנות ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]].
 ==קריירה==
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 בשנת [[1923]] שב לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב ב[[תל אביב]]. היה שותף לאביו בייסוד "בנק אמריקה - ארץ ישראל" בתל אביב וכיהן בו כיו"ר ומנהל. כמו כן היה יו"ר הסתדרות עולי אמריקה. בשנת [[1924]] נבחר כחבר מועצת עיריית תל אביב.
-בן ציון עסק בבניית בתים ברחבי הארץ - ב[[כרמל]], ב[[השרון|שרון]], בתל אביב ובירושלים. הקים את שכונת "כרם משה" בתל אביב, שנקראה על שם סבו משה בן ציון. כמו כן בנה שכונות מגורים ב[[חיפה]]{{הערה|את השכונה בחיפה בנה עם אביו.}} ובירושלים, והן כונו על שם משפחתו - [[כיכר היינריך היינה|שכונת בן ציון]]. את בתי הדירות שבנה היה משכיר לדיירים פרטיים. בניין הדירות בחיפה שווק באמצע שנות השלושים כ"בניין הכי יפה וחדיש בהר הכרמל המרכזי"{{הערה|{{דבר||להשכיר דירות|1937/07/04|00508|||Ad}}}}. היה סגן נשיא התאחדות בעלי הבתים בישראל.
+בן-ציון עסק בבניית בתים ברחבי הארץ - ב[[כרמל]], ב[[השרון|שרון]], בתל אביב ובירושלים. הקים את שכונת "כרם משה" בתל אביב, שנקראה על שם סבו משה בן-ציון. כמו כן בנה שכונות מגורים ב[[חיפה]]{{הערה|את השכונה בחיפה בנה עם אביו.}} ובירושלים, והן כונו על שם משפחתו - [[כיכר היינריך היינה|שכונת בן-ציון]]. את בתי הדירות שבנה היה משכיר לדיירים פרטיים. בניין הדירות בחיפה שווק באמצע שנות השלושים כ"בניין הכי יפה וחדיש בהר הכרמל המרכזי"{{הערה|{{דבר||להשכיר דירות|1937/07/04|00508|||Ad}}}}. היה סגן נשיא התאחדות בעלי הבתים בישראל.
 ==הרצח==
-עבר להתגורר בירושלים. שנתיים לפני מותו לקה בשיתוק, אולם המשיך בפעילותו הציבורית. בערב [[שבת]], [[20 באוגוסט]] 1954, נורה למוות בדרכו מבית הכנסת בשכונת [[קריית משה]] בירושלים. חתנו עו"ד גדעון ריינר נפצע. הרצח בוצע על ידי אחד הדיירים אשר הסתכסך עם בן ציון לאחר שהתברר לו לטענתו ששילם [[דמי מפתח]] גבוהים יותר מהדיירים האחרים בבניין{{הערה|{{דבר||ד"ר בן ציון המנוח נהג יפה בדייריו - מעיד גיסו של נחמיה|1954/10/28|00447}}}}. הדייר הפסיק לשלם דמי שכירות ובעקבות זאת קיבל צו פינוי מהבית{{הערה|{{דבר||חקירת רצח בן ציון תסתיים ביום א'|1954/11/03|00219}}}}. במאי 1955 נידון הדייר למאסר עולם{{הערה|{{דבר||רוצח ד"ר בן ציון למאסר עולם|1955/05/10|00407}}}}.
+עבר להתגורר בירושלים. שנתיים לפני מותו לקה בשיתוק, אולם המשיך בפעילותו הציבורית. בערב [[שבת]], [[20 באוגוסט]] 1954, נורה למוות בדרכו מבית הכנסת בשכונת [[קריית משה]] בירושלים. חתנו עו"ד גדעון ריינר נפצע. הרצח בוצע על ידי אחד הדיירים אשר הסתכסך עם בן-ציון לאחר שהתברר לו לטענתו ששילם [[דמי מפתח]] גבוהים יותר מהדיירים האחרים בבניין{{הערה|{{דבר||ד"ר בן-ציון המנוח נהג יפה בדייריו - מעיד גיסו של נחמיה|1954/10/28|00447}}}}. הדייר הפסיק לשלם דמי שכירות ובעקבות זאת קיבל צו פינוי מהבית{{הערה|{{דבר||חקירת רצח בן-ציון תסתיים ביום א'|1954/11/03|00219}}}}. במאי 1955 נידון הדייר למאסר עולם{{הערה|{{דבר||רוצח ד"ר בן-ציון למאסר עולם|1955/05/10|00407}}}}.
-בן ציון נטמן ב[[בית הקברות סנהדריה]]. על שמו נקרא הרחוב שבו שכנו "בתי בן ציון", בשכונת קריית משה בירושלים.
+בן-ציון נטמן ב[[בית הקברות סנהדריה]]. על שמו נקרא הרחוב שבו שכנו "בתי בן-ציון", בשכונת קריית משה בירושלים.
 ==חיים אישיים==
-בשנת [[1921]] נישא לחנה מירסקי, בת צבי מירסקי. בניו הם [[יהושע בן-ציון]] ומשה נתנאל בן ציון, שהיה רב בו[[וירג'יניה]]. בנותיו הן יהודית בן ציון ועו"ד מאירה ריינר, אשת עו"ד גדעון ריינר. ילדיהם של מאירה וגדעון ריינר הם עו"ד צביה בלאו ואיש ההיי-טק שמואל ריינר, המתגוררים ב[[אפרת]].
+בשנת [[1921]] נישא לחנה מירסקי, בת צבי מירסקי. בניו הם [[יהושע בן-ציון]] ומשה נתנאל בן-ציון, שהיה רב בו[[וירג'יניה]]. בנותיו הן יהודית בן-ציון ועו"ד מאירה ריינר, אשת עו"ד גדעון ריינר. ילדיהם של מאירה וגדעון ריינר הם עו"ד צביה בלאו ואיש ההיי-טק שמואל ריינר, המתגוררים ב[[אפרת]].
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:בן ציון, שמואל שמעון}}
+{{מיון רגיל:בן-ציון, שמואל שמעון}}
 [[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
 [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]]