פיקוד הצפון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיניתי את שם המפקד הנוכחי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11: שורה 11:
|דרגת המפקד={{דרגה|אלוף||+}}
|דרגת המפקד={{דרגה|אלוף||+}}
|מפקדים=[[#מפקדי פיקוד הצפון|פירוט בהמשך הערך]]
|מפקדים=[[#מפקדי פיקוד הצפון|פירוט בהמשך הערך]]
|מפקד נוכחי=[[יואל סטריק]]
|מפקד נוכחי=[[אמיר ברעם]]
}}
}}
'''פיקוד הצפון''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''פָּצָ"ן''') הוא [[פיקוד מרחבי]] ב[[צבא ההגנה לישראל]]. הפיקוד, אשר מפקדתו הראשית נמצאת ב[[צפת]], הוא האחראי על כל היחידות הממוקמות בין ה[[חרמון]] ל[[נתניה]]. משימתו של פיקוד הצפון היא הגנה על גבולותיה הצפוניים של ישראל עם [[סוריה]] ו[[לבנון]]. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא [[אלוף]] [[יואל סטריק]].
'''פיקוד הצפון''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''פָּצָ"ן''') הוא [[פיקוד מרחבי]] ב[[צבא ההגנה לישראל]]. הפיקוד, אשר מפקדתו הראשית נמצאת ב[[צפת]], הוא האחראי על כל היחידות הממוקמות בין ה[[חרמון]] ל[[נתניה]]. משימתו של פיקוד הצפון היא הגנה על גבולותיה הצפוניים של ישראל עם [[סוריה]] ו[[לבנון]]. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא [[אלוף]] [[יואל סטריק]].

גרסה מ־20:24, 17 בפברואר 2019

תבנית:יחידה פיקוד הצפוןר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד, אשר מפקדתו הראשית נמצאת בצפת, הוא האחראי על כל היחידות הממוקמות בין החרמון לנתניה. משימתו של פיקוד הצפון היא הגנה על גבולותיה הצפוניים של ישראל עם סוריה ולבנון. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף יואל סטריק.

מבנה ארגוני

תרשים המבנה הארגוני

פיקוד הצפון

אלוף אורי גורדין
 
 
ראש מטה הפיקוד
תא"ל שגיב דהן
 
 
 
 
 
 
 
קצין אג"ם פיקודי
אל"ם מורדי וייס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוצבת געש

תא"ל דדו בר כליפא
עוצבת הגליל

תא"ל שי קלפר
עוצבת המפץ

תא"ל ישראל שומר
אוגדת הבשן

תא"ל ציון רצון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת גולני

אל"ם יאיר פלאי
 
 
עוצבת ברעם

אל"ם אורי דאובה
 
 
חטיבת כרמלי

אל"ם עמרי רוזנקרנץ
 
 
עוצבת הגולן

אל"ם נתנאל לסרי
גדוד האיסוף
הקרבי עיט

 
 
גדוד האיסוף
הקרבי שחף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 7

אל"ם אלעד צורי
 
 
עוצבת חירם

אל"ם אבי מרציאנו
 
 
עוצבת הנשר

אל"ם רן פרידמן
 
 
חטיבת עודד

אל"ם לירון אפלמן
אגד לוגיסטי
מרחבי 5001

 
 
יחידת המודיעין
פיקוד הצפון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 188

אל"ם אור וולוז'ינסקי
 
 
חטיבת אלכסנדרוני

אל"ם גיל ורנר
 
 
חטיבת אלון

אל"ם אלי טולדנו
 
 
עוצבת יפתח

אל"ם אלעד אפרתי
אגד לוגיסטי
מרחבי 5002

 
 
אגד לוגיסטי
מרחבי 5003

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת עציוני

אל"ם איתן גלעד
 
 
חטיבת הזקן

אל"ם ראדי עזמה
 
 
חטיבת קרייתי

אל"ם מיקי שרביט
 
 
עוצבת כידון

אל"ם צבי ארדן
יחידת החימוש
המרחבית 651

 
 
יחידת המשטרה
הצבאית 390

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת האש

אל"ם נעם סובל
 
 
עוצבת אדירים

אל"ם עידן קרפל
 
 
חטיבת אגרוף הברזל

אל"ם יואב שניידר
יחידת השלישות
פיקוד הצפון
 
 
יחידת הרפואה
פיקוד הצפון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוצבת התקומה

אל"ם עידן ברנשטיין
גדוד ציוד
מכני הנדסי

 
 
בסיס אימונים
פיקודי אליקים


אל"ם גיל ורנר
 
 
 
 
 
 
 
גדוד
התקשוב איילים

 

מקרא:      חטיבה מרחבית;      חטיבת חי"ר;      חטיבת שריון;      חטיבת אש; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים


היסטוריה

הקמת חזית הצפון

לפני קום המדינה, במסגרת פקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 פעלה במרחב הצפון חטיבת לבנוני של החי"ש, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון", שכללה חמישה גדודים. מרחב הצפון כלל את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל..

בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי (בפיקודו של משה מן) וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר הקריות, מפרץ חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה בגזרה חטיבת יפתח של הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון, בהמשך התפצלה מגולני חטיבת עודד.

עם קום המדינה, ב-15 במאי 1948, כבר היו חיפה והגליל המערבי משוחררים ואילו בחזית המזרחית נאבקו גולני, יפתח ועודד בקרבות קשים, בעוד חטיבת כרמלי בטלה מקרבות. על מנת לשמר את מעמדו כמפקד כרמלי, הציע משה כרמל לדוד בן-גוריון להקים חזית צפונית מאוחדת, שבראשה יעמוד כרמל עצמו. ב-23 במאי פורסמה פקודת ההקמה של חזית הצפון בראשות כרמל, האחראי על "כל צפון הארץ ועל כל הכוחות המוצבים בו והנמצאים בשלבי התארגנות". הקמת מטה מאוחד איפשר ניהול נכון יותר של הכוחות ויציאה לפעולות יזומות שהגדולה והחשובה בהן הייתה מבצע חירם.

במלחמת ששת הימים ולאחריה

עד למלחמת ששת הימים ניהל הפיקוד בעיקר את הקרבות מול סוריה סביב גבולות שביתת הנשק. במלחמת ששת הימים היה הפיקוד אחראי על כיבוש רמת הגולן וצפון הגדה המערבית. לאחר המלחמה ובמיוחד לאחר שבספטמבר 1970 גורש אש"ף לדרום לבנון בידי חוסיין מלך ירדן נאלץ הפיקוד להתחיל ולהתמודד עם הטרור הפלסטיני שיצא מהפתחלנד שבדרום לבנון.

במלחמת יום כיפור ואחריה

במהלך מלחמת יום כיפור היה אחראי הפיקוד על הדיפת המתקפה הסורית ברמת הגולן ולמרות ההתחלה הקשה הצליח במשימתו ודחק את הסורים מעבר לנקודת הפתיחה שלהם. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניהל הפיקוד את מלחמת ההתשה מול הסורים שהסתיימה בהסכם שביתת הנשק ב־1974.

לאחר מלחמת יום כיפור ביצע הפיקוד מספר מבצעים כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים בשטח לבנון כאשר הגדול ביניהם היה מבצע ליטני שנערך ב־1978. פיקוד הצפון היה האחראי העיקרי על מלחמת לבנון שבמהלכה ניהל קרבות עם ארגוני הטרור ועם הסורים בתוך שטח לבנון תוך שהוא מונע מסוריה לתקוף ברמת הגולן. במהלך המלחמה ובעיקר לאחריה הועברה מפקדת הפיקוד מנצרת (שם שכנה מאז הקמתו) לצפת.

במלחמות לבנון הראשונה והשנייה

החל מאמצע שנות השמונים מירב המאמצים בפיקוד הצפון מושקעים במלחמה מול ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה וזאת לאחר שמלחמת לבנון הביאה לסילוק ארגוני הטרור הפלסטינים משטחה של לבנון. גם לאחר הנסיגה הישראלית מרוב שטחה של לבנון ב־1985 נשאר הפיקוד אחראי על השליטה ברצועת הביטחון תוך שהוא תומך בצד"ל. במהלך תקופה זו ביצע הפיקוד מספר מבצעים גדולים כנגד החזבאללה (ביניהם מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם).

בשנת 2000 השלים צה"ל את הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ונפרש על הגבול הבינלאומי, לפי החלטת האו"ם. פיקוד הצפון היה אחראי על הכוננות לפעולה צהלית במהלך מלחמת עיראק.

במלחמת לבנון השנייה היה אחראי הפיקוד על הלחימה בחזית הצפונית מול החזבאללה. ב־8 באוגוסט 2006 שלח הרמטכ"ל, רב־אלוף דן חלוץ, את סגנו, אלוף משה קפלינסקי, לפיקוד הצפון, כמתאם מטעם המטה הכללי, לצדו של האלוף אדם. לדעת פרשנים בכלי התקשורת, צעד זה מזכיר את מינויו של חיים בר-לב למפקד החזית הדרומית במהלך מלחמת יום כיפור, מהלך שהביע חוסר אמון בתפקודו של מפקד פיקוד הדרום דאז, שמואל גונן (גורודיש).[1]

בספטמבר 2017 ערך צה"ל תרגיל כללי של הגיס הצפוני במטרה להתכונן למלחמה רב-זירתית שתכלול את חזבאללה, לבנון וסוריה. התרגיל נקרא "אור הדגן" על שם האלוף מאיר דגן. תרגיל זה הוא הגדול ביותר שערך צה"ל מאז 1998.[2]

מפקדי הפיקוד

       שם        תקופת כהונה צעדים עיקריים והערות
משה כרמל מאי 1948 - אוקטובר 1949
יוסף אבידר אוקטובר 1949 - מאי 1952
משה דיין מאי-דצמבר 1952 לימים הרמטכ"ל ה-4 ושר הביטחון
אסף שמחוני דצמבר 1952 - פברואר 1954 ממלא מקום
משה צדוק פברואר 1954 - מאי 1956
יצחק רבין מאי 1956 - אפריל 1959 לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש הממשלה
מאיר זורע אפריל 1959 - יוני 1962
אברהם יפה יוני 1962 - נובמבר 1964
דוד אלעזר נובמבר 1964 - דצמבר 1969 מפקד הפיקוד בעת מלחמת ששת הימים (1967), פיקד בה על כיבוש רמת הגולן מידי סוריה. לימים הרמטכ"ל ה-9
מרדכי גור דצמבר 1969 - אוגוסט 1972 לימים הרמטכ"ל ה-10
יצחק חופי אוגוסט 1972 - ינואר 1974 מפקד הפיקוד בעת מלחמת יום הכיפורים (1973). לימים ראש המוסד
מרדכי גור ינואר-אפריל 1974 כהונה שנייה בתפקיד
רפאל איתן אפריל 1974 - אוגוסט 1977 לימים הרמטכ"ל ה-11
אביגדור בן-גל אוגוסט 1977 - ספטמבר 1981 מפקד הפיקוד בעת מבצע ליטני (1978)
אמיר דרורי ספטמבר 1981 - אוקטובר 1983 מפקד הפיקוד בעת מלחמת שלום הגליל (1982). לימים סגן הרמטכ"ל
אורי אור אוקטובר 1983 - יוני 1986
יוסי פלד יוני 1986 - אפריל 1991 מפקד הפיקוד בעת מבצע חוק וסדר (1988).
יצחק מרדכי אפריל 1991 - נובמבר 1994 מפקד הפיקוד בעת מבצע דין וחשבון (1993)
עמירם לוין נובמבר 1994 - יולי 1998
גבי אשכנזי יולי 1998 - אפריל 2002 מפקד הפיקוד בעת הנסיגה מלבנון (2000). לימים הרמטכ"ל ה-19
בני גנץ אפריל 2002 - אוקטובר 2005 לימים הרמטכ"ל ה-20
אודי אדם אוקטובר 2005 - ספטמבר 2006 מפקד הפיקוד בעת מלחמת לבנון השנייה (2006)
גדי איזנקוט ספטמבר 2006 - יולי 2011 לימים הרמטכ"ל ה-21
יאיר גולן יולי 2011 - נובמבר 2014 לימים סגן הרמטכ"ל
אביב כוכבי נובמבר 2014 - מרץ 2017 לימים הרמטכ"ל ה-22
יואל סטריק מרץ 2017 - מכהן

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים