ספק (עיסוק) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:כלכלה באמצעות HotCat
מ בוט החלפות: \1מיסים
שורה 13: שורה 13:
* [[מכלית (משאית)|מכלית]] מובילה את הבנזין מבית הזיקוק ל[[תחנת דלק]]. השירות המסופק: הובלה יבשתית.
* [[מכלית (משאית)|מכלית]] מובילה את הבנזין מבית הזיקוק ל[[תחנת דלק]]. השירות המסופק: הובלה יבשתית.
* תחנת הדלק מוכרת את הבנזין לצרכן הסופי, בעל המכונית הפרטית.
* תחנת הדלק מוכרת את הבנזין לצרכן הסופי, בעל המכונית הפרטית.
כל גורם בשרשרת אספקה זו גובה [[מס ערך מוסף]] מהגורם הבא אחריו בשרשרת, ולעיתים כרוכים בתהליך [[מס]]ים נוספים, כגון [[מס קנייה]] ו[[בלו (מס)|בלו]]. כאשר הלקוח חייב ב[[ניכוי מס במקור]] מתשלומיו לספקים, ולספק אין פטור מניכוי מס במקור מתשלומים המגיעים לו, מלווה התשלום בניכוי מס במקור (אך בדרך כלל ספק מצטייד בפטור כזה, הניתן לו מ[[רשות מסים|רשות המסים]]).
כל גורם בשרשרת אספקה זו גובה [[מס ערך מוסף]] מהגורם הבא אחריו בשרשרת, ולעיתים כרוכים בתהליך [[מס]]ים נוספים, כגון [[מס קנייה]] ו[[בלו (מס)|בלו]]. כאשר הלקוח חייב ב[[ניכוי מס במקור]] מתשלומיו לספקים, ולספק אין פטור מניכוי מס במקור מתשלומים המגיעים לו, מלווה התשלום בניכוי מס במקור (אך בדרך כלל ספק מצטייד בפטור כזה, הניתן לו מ[[רשות מיסים|רשות המיסים]]).


בפעילותו של ספק המספק מוצר ללקוחות ניתן לזהות פעילויות אחדות:
בפעילותו של ספק המספק מוצר ללקוחות ניתן לזהות פעילויות אחדות:

גרסה מ־21:41, 22 בפברואר 2019

סַפָּק הוא אדם או עסק המספק מוצר או שירות, בדרך כלל תמורת תשלום.

ספקים נכללים בכל מגזרי המשק. בתחום שירותי הבריאות, למשל, יש ספקים מהמגזר הממשלתי (בתי חולים ממשלתיים), מהמגזר העסקי (בתי חולים פרטיים וקליניקות פרטיות) ומהמגזר השלישי (קופות חולים). מרבית הספקים גובים תשלום תמורת השירות או המוצר שהם מספקים, אך יש הפועלים ללא תשלום, כשירות לציבור או בשיטת מימון אחרת.

ספקים הגובים תשלום מלקוחותיהם עושים זאת בשתי דרכים:

  • תשלום מיידי (במזומן, בכרטיס אשראי וכדומה)
  • באשראי ספקים: אשראי שספק נוהג להעניק ללקוחותיו (בדרך כלל לקוחות עסקיים). במתכונת אשראי זאת, ספק מוצרים או שירותים מספק את המוצר או מעניק את השירות ללקוח, אך לא מקבל את התשלום בעבורו באופן מיידי אלא כעבור זמן. בישראל מוכר מתן אשראי כזה בשם "שוטף פלוס" ובו התשלום מתבצע מספר הימים המצוין לאחר ה-1 בחודש העוקב, כך "שוטף פלוס 30" לעסקאות שבין 1 לבין 28 בפברואר ישולמו ב-30 במרץ. מספר ימי האשראי מעבר לשוטף תלוי בהסכם בין הספק ללקוח.

המסלול מהיצרן אל הצרכן הסופי כולל לעיתים שרשרת אספקה הכוללת מספר ספקים, שכל אחד מהם (מלבד הראשון בשרשרת) הוא גם לקוח של קודמו בשרשרת. דוגמה - שרשרת האספקה של בנזין למכונית פרטית:

  • חברה העוסקת בהפקת נפט שואבת אותו מהאדמה. המוצר המסופק: נפט גולמי.
  • חברת ספנות מובילה את הנפט הגולמי לבית זיקוק. השירות המסופק: הובלה ימית.
  • בית הזיקוק מייצר בנזין מהנפט הגולמי. המוצר המסופק: בנזין.
  • מכלית מובילה את הבנזין מבית הזיקוק לתחנת דלק. השירות המסופק: הובלה יבשתית.
  • תחנת הדלק מוכרת את הבנזין לצרכן הסופי, בעל המכונית הפרטית.

כל גורם בשרשרת אספקה זו גובה מס ערך מוסף מהגורם הבא אחריו בשרשרת, ולעיתים כרוכים בתהליך מסים נוספים, כגון מס קנייה ובלו. כאשר הלקוח חייב בניכוי מס במקור מתשלומיו לספקים, ולספק אין פטור מניכוי מס במקור מתשלומים המגיעים לו, מלווה התשלום בניכוי מס במקור (אך בדרך כלל ספק מצטייד בפטור כזה, הניתן לו מרשות המיסים).

בפעילותו של ספק המספק מוצר ללקוחות ניתן לזהות פעילויות אחדות:

בארגונים גדולים ההתקשרות עם ספקים נעשית באמצעות מחלקת רכש, לעיתים באמצעות מכרז ולעיתים בדרך אחרת שמטרתה בחירת הספק המתאים ביותר (לפי קריטריונים של מחיר, איכות וכדומה). בישראל חייבת רשות ציבורית לערוך מכרז טרם התקשרות עם ספק, בהתאם לחוק חובת מכרזים. עסק שזכה להיות ספק של לקוח הידוע בהקפדתו על איכות נוהג להציג זאת כחלק מהמוניטין שלו. דוגמה לכך היא ספקים של בתי מלוכה.[1]

קשר בין ספק ללקוח נעשה במשך שנים רבות במפגש פנים אל פנים ביניהם, במקומות מפגש כגון חנות, שוק ויריד. התפתחות אמצעי התקשורת הוסיפה דרכי התקשרות נוספות, כגון הזמנה טלפונית ומסחר אלקטרוני.

הערות שוליים

  1. ^ Royal warrants באתר של בית המלוכה הבריטי