ירוחם פישל יהושע ברנשטיין – הבדלי גרסאות
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:רבנים חסידיים בארץ ישראל ל קטגוריה:רבנים חסידים בארץ ישראל using Cat-a-lot |
||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:דייני העדה החרדית]] |
[[קטגוריה:דייני העדה החרדית]] |
||
[[קטגוריה:דייני בתי הדין הרבניים]] |
[[קטגוריה:דייני בתי הדין הרבניים]] |
||
[[קטגוריה:רבנים |
[[קטגוריה:רבנים חסידים בארץ ישראל]] |
||
[[קטגוריה:משפחת ברנשטיין (ירושלים)]] |
[[קטגוריה:משפחת ברנשטיין (ירושלים)]] |
||
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שערי צדק]] |
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שערי צדק]] |
||
גרסה מ־13:56, 24 בפברואר 2019
תבנית:רב רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (ה'תר"ם 1880 לערך - כ"ט בחשוון[1] תש"ט, 1949) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם, חבר ועד הישיבות בארץ ישראל. היה ממקימי הרבנות הראשית. בהמשך פרש לאגודת ישראל ובסוף ימיו היה חבר העדה החרדית.
תולדות חייו
נולד לרבי משה ישראל בירושלים בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. צאצא של אדמו"רי לעלוב, קרלין ושל היהודי הקדוש מפשיסחה. היה מקורב לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין[2] ולמד עמו בחברותא. לאחר הגעת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל התקשר גם אליו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ[3].
היה ממייסדי הרבנות הראשית. בכ"ו בטבת תרפ"ח (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב צבי פסח פרנק מכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים במועצת הרבנות הראשית. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם[4]. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין בתרצ"ה משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל. בטבת תרצ"ז, לאחר שנבחרה מועצה חדשה לרבנות הראשית (ובין חבריה הרב פרנק), הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של העדה החרדית[5].
כיהן כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה בית הדין של הציבור החסידי בירושלים. בנוסף לכך כיהן כראש ישיבת חיי עולם וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הרב דב בריש ווידנפלד. הוא כיהן גם כחבר ועד הישיבות בנשיאות הרב הרצוג ובראשות הרב איסר זלמן מלצר.
כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס נשים לצה"ל[6].
נקבר בבית העלמין הקטן ליד מבנה שערי צדק הישן.
חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין. היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות הלכתיות מהרב דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, שנדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'[7]. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".
משפחתו
לרב ברנשטיין היו שלושה בנים ושתי בנות. בנו יעקב חנניה היה מנהל ישיבת חיי עולם. בתו ברכה נישאה לרב משה אדלר, רב שיכון הרבנים. בנם הוא הרב בנימין אדלר, ממלא מקום אביו ברבנות, חבר בד"צ אגודת ישראל. בנו הרב אהרן ברנשטיין היה חבר בד"ץ אגודת ישראל, ראש ישיבת חיי עולם וחותנו של רבי משה יהודה לייב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש.
הערות שוליים
- ^ בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך כ"ט בכסלו תש"ט
- ^ ראו עוד בהצופה אודות האספה של זקני חסידי קרלין בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.
- ^ היה נכד לאדמו"רי פוריסוב, דור רביעי ליהודי הקדוש מפשיסחא
- ^ בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל
- ^ הפסקה כולה מבוססת על מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים תשל"ח, עמ' 381-367
- ^ פאר הדור חלק ה'
- ^ ראו בהקדמת הספר "מגילת סתרים" לרבי דוד שלמה אייבשיץ.
