חיספין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24886689 של 2A01:6500:A041:EB33:80E2:7245:1626:38FF (שיחה)
Ronam20 (שיחה | תרומות)
שורה 19: שורה 19:


==חינוך==
==חינוך==
בחיספין [[בית ספר יסודי]] [[חינוך ממלכתי דתי|ממלכתי-דתי]] אזורי, תלמוד תורה לבנים לכיתות א' - ח', [[ישיבה תיכונית]] המונה למעלה מ-400 תלמידים ([[ישיבה תיכונית חיספין]]), מכללה טכנולוגית מטעם חיל האוויר הנקראת "אדיר במרום" ו[[ישיבת הסדר]] גדולה ([[ישיבת הגולן]]). רבו של היישוב הוא הרב [[אהרן איזנטל]].
בחיספין [[בית ספר יסודי]] [[חינוך ממלכתי דתי|ממלכתי-דתי]] אזורי, [[תלמוד תורה]] לבנים לכיתות א' - ח', [[ישיבה תיכונית]] המונה למעלה מ-400 תלמידים ([[ישיבה תיכונית חיספין]]), מכללה טכנולוגית מטעם חיל האוויר הנקראת "אדיר במרום" ו[[ישיבת הסדר]] גדולה ([[ישיבת הגולן]]). רבו של היישוב הוא הרב [[אהרן איזנטל]].


בעבר פעל ביישוב [[כולל האידרא]], בנשיאות הרב [[שלמה גורן]]. בין תלמידי הכולל נמנו רבים שהפכו בהמשך דרכם לאישי ציבור ידועים, ביניהם: [[רב]] ה[[עיר]] [[צפת]] [[שמואל אליהו]], מנכ"ל [[רשות השידור]] [[מרדכי שקלאר]], מנהל [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]] וסגן [[שר הביטחון]] הרב [[אלי בן דהן|אליהו בן דהאן]], שמעון אדלר ואברהם ליפשיץ - ראשי האגף לחינוך דתי ב[[משרד החינוך]] (חמ"ד), ועוד.
בעבר פעל ביישוב [[כולל האידרא]], בנשיאות הרב [[שלמה גורן]]. בין תלמידי הכולל נמנו רבים שהפכו בהמשך דרכם לאישי ציבור ידועים, ביניהם [[רב]] ה[[עיר]] [[צפת]] [[שמואל אליהו]], מנכ"ל [[רשות השידור]] [[מרדכי שקלאר]], מנהל [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]] וסגן [[שר הביטחון]] הרב [[אלי בן-דהן|אליהו בן דהן]], שמעון אדלר ו[[אברהם ליפשיץ]] - ראשי האגף לחינוך דתי ב[[משרד החינוך]] (חמ"ד), ועוד.


==תעסוקה==
==תעסוקה==
ביישוב קיימת [[אכסניה]] שנפתחה בשנת [[2004]]. באכסניה ישנו 'מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן', המספק שירות הדרכת טיולים לכלל ישראל.
ביישוב קיימת [[אכסניה]] שנפתחה בשנת [[2004]]. באכסניה ישנו 'מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן', המספק שירות הדרכת טיולים לכלל ישראל.


רוב תושבי חיספין מתפרנסים מ[[הוראה]] במוסדות התורניים שביישוב, ב[[טבריה]] ו[[צפת]], ישנם מספר חקלאים והיתר עצמאים.
רוב תושבי חיספין מתפרנסים מ[[הוראה]] במוסדות התורניים שביישוב, ב[[טבריה]] וב[[צפת]]. ישנם מספר חקלאים והיתר עצמאים{{דרושה הבהרה|סיבה=לא ברורה ההנגדה חלקאים-עצמאים}}.


==מאגר המים בני ישראל==
==מאגר המים בני ישראל==
מדרשת הגולן שוכנת ליד "מאגר בני ישראל", הגדול מבין מאגרי המים בגולן. המאגר הוקם בין השנים 1980 ל-1984. נפחו 7.0 מיליון [[מטר מעוקב|ממ"ק]], גובה המים בשנה גשומה - 15 מטר, רום טופ 415 +, אגן הניקוז: כנרת, אורך הסוללה 2300 מ'.
מדרשת הגולן שוכנת ליד "מאגר בני ישראל", הגדול מבין מאגרי המים בגולן. המאגר הוקם בין השנים 1980 ל-1984. נפחו 7.0 מיליון [[מטר מעוקב|ממ"ק]], גובה המים בשנה גשומה - 15 מטר, רום טופ 415 +, אגן הניקוז: כנרת, אורך הסוללה 2300 מ'.


לאחר הקמת היישוב חיספין, האזור נוקז ונבנה בו סכר ענק המנצל את מרבצי ה[[חרסית]] המצויים בתשתיתו כחומר אוטם לחלחול מים. הסכר אוגר את מי השיטפונות הזורמים במסלול של [[נחל אל-על]].
לאחר הקמת היישוב חיספין, האזור נוקז, ונבנה בו סכר ענק המנצל את מרבצי ה[[חרסית]] המצויים בתשתיתו כחומר אוטם לחלחול מים. הסכר אוגר את מי השיטפונות הזורמים במסלול של [[נחל אל-על]].


השם שניתן למאגר מנציח את האתר שלפנים היה קרוי "קובור בני איסראיל". שם זה הדביקו התושבים הבדואים לשדות הרוג'ומים (ערימות ענק של אבנים עליהם יש [[דולמנים]]). הבדואים שלא מצאו הסבר לגלי האבן הענקיים שהיו פזורים במרחב, זיהו אותם כמפעלי הקבורה של בני ישראל הקדומים הכול יכולים ועל כן כינוי כך את המקום.
השם שניתן למאגר מנציח את האתר שלפנים היה קרוי "קובור בני איסראיל". בשם זה כינו התושבים ה[[בדואים]] את שדות הרוג'ומים (ערימות ענק של אבנים שעליהן יש [[דולמנים]]). הבדואים שלא מצאו הסבר לגלי האבן הענקיים שהיו פזורים במרחב, זיהו אותם כמפעלי הקבורה של בני ישראל הקדומים הכול יכולים ועל כן כינוי כך את המקום.


== מגדל המים ==
== מגדל המים ==
מאז הקמתו שכן ביישוב מגדל מים ישן אותו בנו הסורים. המגדל היווה סמל של היישוב, קושט ועוצב עם כתובת "שלום עם הגולן" והיה חלק בלתי נפרד מהנוף היישובי. בשנת 2011 הוחלט להרוס אותו, לצורך הרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של היישוב, הסמוך אליו.
מאז הקמתו שכן ביישוב מגדל מים ישן אותו בנו הסורים. המגדל היווה סמל של היישוב, קושט ועוצב עם כתובת "שלום עם הגולן" והיה חלק בלתי נפרד מנוף היישוב. בשנת 2011 הוחלט להרוס אותו, לצורך הרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של היישוב, הסמוך אליו.


==גלריית תמונות ==
==גלריית תמונות ==

גרסה מ־00:19, 26 בפברואר 2019

חיספין
שקיעה בחיספין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎419 מטר
תאריך ייסוד 1973
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,205 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.9% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
http://www.hispin.org.il

חיספין (גם: חספין) הוא יישוב דתי ברמת הגולן שהוקם בשנת 1978. היישוב מהווה מרכז חינוכי לגוש היישובים הדתי שבדרום רמת הגולן (חיספין, נוב, אבני איתן, רמת מגשימים) שנקרא גוש חיספין. שמו של היישוב ניתן לו על שמה של חספיה, יישוב יהודי שהתקיים בימי בית שני. שרידיו נמצאים בקרבת מקום. בכניסה ליישוב שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב. רב היישוב הוא הרב אהרן איזנטל.

היסטוריה

בשנת 1973 התיישב בצומת פיק גרעין נח"ל תעשייתי, והיישוב נקרא "כפר גנ"ת" (ראשי תיבות של "גרעין נח"ל תעשייתי"), אך בהמשך הוקם יישוב הקבע ב"מרכז חיספית", ומאוחר יותר היסב את שמו ל"חיספין". מקור השם הוא יישוב יהודי מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בשם חספיה, שהשתמר בשם הכפר הערבי "ח'ספין" ששכן בסמוך עד מלחמת ששת הימים. היישוב "חספיה" נזכר כאחת העיירות היהודיות בתחום סוסיתא בכתובת רחוב ובתלמוד לעניין מצוות התלויות בארץ[3].

חינוך

בחיספין בית ספר יסודי ממלכתי-דתי אזורי, תלמוד תורה לבנים לכיתות א' - ח', ישיבה תיכונית המונה למעלה מ-400 תלמידים (ישיבה תיכונית חיספין), מכללה טכנולוגית מטעם חיל האוויר הנקראת "אדיר במרום" וישיבת הסדר גדולה (ישיבת הגולן). רבו של היישוב הוא הרב אהרן איזנטל.

בעבר פעל ביישוב כולל האידרא, בנשיאות הרב שלמה גורן. בין תלמידי הכולל נמנו רבים שהפכו בהמשך דרכם לאישי ציבור ידועים, ביניהם רב העיר צפת שמואל אליהו, מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר, מנהל בתי הדין הרבניים וסגן שר הביטחון הרב אליהו בן דהן, שמעון אדלר ואברהם ליפשיץ - ראשי האגף לחינוך דתי במשרד החינוך (חמ"ד), ועוד.

תעסוקה

ביישוב קיימת אכסניה שנפתחה בשנת 2004. באכסניה ישנו 'מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן', המספק שירות הדרכת טיולים לכלל ישראל.

רוב תושבי חיספין מתפרנסים מהוראה במוסדות התורניים שביישוב, בטבריה ובצפת. ישנם מספר חקלאים והיתר עצמאים[דרושה הבהרה].

מאגר המים בני ישראל

מדרשת הגולן שוכנת ליד "מאגר בני ישראל", הגדול מבין מאגרי המים בגולן. המאגר הוקם בין השנים 1980 ל-1984. נפחו 7.0 מיליון ממ"ק, גובה המים בשנה גשומה - 15 מטר, רום טופ 415 +, אגן הניקוז: כנרת, אורך הסוללה 2300 מ'.

לאחר הקמת היישוב חיספין, האזור נוקז, ונבנה בו סכר ענק המנצל את מרבצי החרסית המצויים בתשתיתו כחומר אוטם לחלחול מים. הסכר אוגר את מי השיטפונות הזורמים במסלול של נחל אל-על.

השם שניתן למאגר מנציח את האתר שלפנים היה קרוי "קובור בני איסראיל". בשם זה כינו התושבים הבדואים את שדות הרוג'ומים (ערימות ענק של אבנים שעליהן יש דולמנים). הבדואים שלא מצאו הסבר לגלי האבן הענקיים שהיו פזורים במרחב, זיהו אותם כמפעלי הקבורה של בני ישראל הקדומים הכול יכולים ועל כן כינוי כך את המקום.

מגדל המים

מאז הקמתו שכן ביישוב מגדל מים ישן אותו בנו הסורים. המגדל היווה סמל של היישוב, קושט ועוצב עם כתובת "שלום עם הגולן" והיה חלק בלתי נפרד מנוף היישוב. בשנת 2011 הוחלט להרוס אותו, לצורך הרחבת בית הכנסת המרכזי של היישוב, הסמוך אליו.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיספין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.