איתמר בן גביר – הבדלי גרסאות
מנחם בן דוד (שיחה | תרומות) לדעתי זה ניתן לבדיקה באתר פסק דין ולכן לא מתאים ׳לדבריו׳. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ אולי ניתן לבדיקה, אבל אף אחד לא בדק |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
|פרסים והוקרה= |
|פרסים והוקרה= |
||
}} |
}} |
||
'''איתמר בן-גביר''' (נולד ב-[[6 במאי]] [[1976]]) הוא [[עורך דין]] ופעיל [[ימין רדיקלי בישראל|ימין רדיקלי]] [[ישראלי]]. הוא מוצב במקום ה-8 ברשימת [[איחוד מפלגות הימין]] לקראת [[הבחירות לכנסת ה-21]]. היה [[יועץ תקשורת|יועץ התקשורת]] של [[חבר הכנסת]] [[מיכאל בן ארי]] ודובר תנועת [[חזית יהודית לאומית]]. במהלך פעילותו הפוליטית הוגשו נגדו חמישים ושלושה כתבי אישום, מתוכם הורשע בשמונה עבירות פליליות, בהן [[מהומה|התפרעות]], הפרעה לשוטר, [[הסתה לגזענות]] ותמיכה ב[[ארגון טרור]]. בשאר המקרים זוכה. זכה בסכום כולל של רבע מיליון ש"ח בתביעות נגד המשטרה על הפרת זכויותיו. |
'''איתמר בן-גביר''' (נולד ב-[[6 במאי]] [[1976]]) הוא [[עורך דין]] ופעיל [[ימין רדיקלי בישראל|ימין רדיקלי]] [[ישראלי]]. הוא מוצב במקום ה-8 ברשימת [[איחוד מפלגות הימין]] לקראת [[הבחירות לכנסת ה-21]]. היה [[יועץ תקשורת|יועץ התקשורת]] של [[חבר הכנסת]] [[מיכאל בן ארי]] ודובר תנועת [[חזית יהודית לאומית]]. במהלך פעילותו הפוליטית הוגשו נגדו חמישים ושלושה כתבי אישום, לדבריו, מתוכם הורשע בשמונה עבירות פליליות, בהן [[מהומה|התפרעות]], הפרעה לשוטר, [[הסתה לגזענות]] ותמיכה ב[[ארגון טרור]]. בשאר המקרים זוכה. זכה בסכום כולל של רבע מיליון ש"ח בתביעות נגד המשטרה על הפרת זכויותיו. |
||
בן-גביר התפרסם גם בעקבות יוזמות [[פרובוקציה|פרובוקטיביות]] והופעות מתוקשרות ב[[בית משפט|בתי משפט]]. |
בן-גביר התפרסם גם בעקבות יוזמות [[פרובוקציה|פרובוקטיביות]] והופעות מתוקשרות ב[[בית משפט|בתי משפט]]. |
גרסה מ־21:51, 26 בפברואר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:משפטן
פרמטרים ריקים [ תקופת כהונה, עלה לישראל, תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
6 במאי 1976 (בן 47) מבשרת ציון, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | הקריה האקדמית אונו |
השתייכות | מפלגת עוצמה יהודית |
תפקידים בולטים | מנהיג מפלגה, השר לביטחון לאומי, חבר הכנסת, חבר הכנסת, חבר הכנסת, חבר הכנסת |
פעילויות נוספות | יועץ התקשורת של מיכאל בן ארי |
איתמר בן-גביר (נולד ב-6 במאי 1976) הוא עורך דין ופעיל ימין רדיקלי ישראלי. הוא מוצב במקום ה-8 ברשימת איחוד מפלגות הימין לקראת הבחירות לכנסת ה-21. היה יועץ התקשורת של חבר הכנסת מיכאל בן ארי ודובר תנועת חזית יהודית לאומית. במהלך פעילותו הפוליטית הוגשו נגדו חמישים ושלושה כתבי אישום, לדבריו, מתוכם הורשע בשמונה עבירות פליליות, בהן התפרעות, הפרעה לשוטר, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. בשאר המקרים זוכה. זכה בסכום כולל של רבע מיליון ש"ח בתביעות נגד המשטרה על הפרת זכויותיו.
בן-גביר התפרסם גם בעקבות יוזמות פרובוקטיביות והופעות מתוקשרות בבתי משפט.
ביוגרפיה
נולד לשושנה וצדוק. גדל בבית מסורתי במבשרת ציון. למד בתיכון אורט בירושלים ובכיתה י"א חזר בתשובה. אחרי התיכון למד בישיבת הרעיון היהודי.
פעילות פוליטית-תקשורתית
בגיל 16 הצטרף בן-גביר לתנועת כ"ך והתקדם לעמדת רכז הנוער של התנועה. לטענתו הוא שהה במעצרים פוליטיים כבר בגיל ארבע-עשרה. בעקבות טבח מערת המכפלה הוכרזה התנועה ארגון טרור, והוצאה אל מחוץ לחוק. בן-גביר הורשע בעבירה על איסור ההתאגדות של תנועת כך כאשר כרוז שהפיץ נשא את החתימה "פעילי כ"ך לשעבר". בן-גביר לא-גויס לצה"ל. לדבריו הצבא סירב לגייסו בשל עברו בתנועת כ"ך[1].
לאחר שהוצאה התנועה אל מחוץ לחוק המשיך לפעול בארגון חזית הרעיון, עד סגירתו. ערב פירוק התנועה לא היה בן-גביר אחד המפורסמים שבה. אולם התמדתו במחאות מתוקשרות היטב, שהגיעו לא פעם אל בית המשפט (ראו פירוט למטה), קנתה לו מקום בולט בין פעילי הימין הרדיקלי.
בן-גביר הצליח למשוך תשומת לב עיתונאית כשהפך אירועים אזוטריים רבים לפרובוקציות. הוא ריסס גרפיטי ברשות הרבים והפיץ מודעות נגד ביקור האפיפיור. הוא הגיש, למשל, בקשה לספר השיאים של גינס לרשום בית כנסת במאחז כבית התפילה שהוחרב ונבנה מחדש יותר פעמים מכל בית תפילה אחר בעולם. בהזדמנות אחרת, כשבית המשפט דרש ממנו להגיע עם כלבו אל אולם הדיונים, כדי לבדוק אם הכלב אלים, הצהיר בן-גביר באוזני העיתונאים כי הוא והכלב תאמו גרסאות[2].
בן-גביר התפרסם כאשר זמן קצר לפני רצח רבין החזיק את סמל מכוניתו של רבין והכריז "הגענו אל הרכב, נגיע גם לרבין".
חלק נכבד מיוזמותיו של בן-גביר היו משותפות עם ברוך מרזל, מנהיגה האחרון של תנועת כ"ך[3]. מרזל ובן-גביר פעלו גם לביטול מצעדי הגאווה בירושלים.
בכנסת ה-18 שימש עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת מיכאל בן ארי. בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום החמישי ברשימת עוצמה לישראל בראשות אריה אלדד ומיכאל בן ארי[4]. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום ה-8 ברשימת איחוד מפלגות הימין.
הופעות בבית משפט
עד לפברואר 2009, הוגשו נגד בן-גביר ארבעים ושישה כתבי אישום, מתוכם הורשע בשמונה[5], בהם התפרעות[6], השחתת מקרקעין[7], הפרעה לשוטר[8], החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור[9] והסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור[10]. כעבור 6 שנים, בראיון איתו בנובמבר 2015, הוא אמר שהוגשו נגדו עוד 7 כתבי אישום, שבכולם יצא זכאי. סך הכל: 53 כתבי אישום[11].
בן-גביר זוכה בין היתר מכתב אישום בו נטען שאמר לשוטר ממשטרת מרחב חברון: "אדאג שתפוטר, אתבע אותך"[12], וכן מכתבי אישום שבהם הואשם בהשחתת מקרקעין[13], הפרת הוראה חוקית[14], הדבקת תמונות שביזו את יצחק רבין, הפצת כרוז בגנות שופט ועוד.
בן-גביר הגיש תביעת דיבה נגד העיתונאי אמנון דנקנר, על שכינה אותו "נאצי קטן" בתוכנית "פופוליטיקה" בשנת 1995, וזכה בה בפיצוי סמלי של שקל אחד. משטרת ישראל שילמה לבן-גביר פיצויים של עשרות אלפי שקלים, לאחר שתבע אותה על הטרדות שונות[5]. אנשי ימין שונים טענו מספר פעמים כי בן-גביר הוא סוכן שב"כ שתול, בדומה לאבישי רביב. בתגובה תבע בן-גביר את המפרסם, ברי חמיש, לדין תורה[15], שלא התקיים לבסוף. בתביעה שהגיש בן-גביר לבית משפט השלום קבע השופט כי הכינוי "סוכן שב"כ" אכן מהווה לשון הרע בקרב חוגי הימין, כי הפרסומים היו בגדר לשון הרע, ופסק לו פיצויים של 30,000 שקלים[16][17].
בשנת 2011, במסגרת כתב אישום נוסף שהוגש נגדו, קיבל בן גביר לידיו בהוראת בית המשפט מסמכים שלפיהם השב"כ ומשטרת ישראל השקיעו מאמצים רבים במעקב אחריו ובתיעוד מדויק של תנועותיו במשך שעות רבות ביום[18].
באוגוסט 2011 פסק בית משפט השלום בירושלים כי על משטרת ישראל לשלם לבן גביר סך של 18,000 ש"ח, כפיצוי על כך ששוטר תקף אותו בימי ההתנתקות[19]. בפברואר 2012 פסקה שופטת בית משפט השלום בירושלים שמשטרת ישראל תשלם לבן גביר פיצויים בסך של 14,000 שקל, על כך שנעצר למשך 24 שעות בשל כוונתו להפגין עם אחרים מול בית אלוף פיקוד המרכז[20]. במרץ 2012 זוכה מעבירות של תמיכה בארגון טרור בשל כשלים ראייתיים[21].
בשנים 2006–2008 עתר לבג"ץ, עם ברוך מרזל, בבקשה לבטל את ההיתר לערוך את מצעד הגאווה בירושלים. העתירות נדחו[22].
כעורך דין
לבן-גביר השכלה משפטית שאותה רכש בקריה האקדמית אונו. בתחילה החליטה לשכת עורכי הדין למנוע ממנו לגשת להתמחות, עקב עברו הפלילי. בערעור שהגיש על ההחלטה נוצר תיקו בין חברי הוועדה המרכזית של הלשכה וההחלטה המקורית לא שונתה. בן גביר טען שמניעי ההחלטה פוליטיים[23]. לאחר ערעור נוסף, הסירה הוועדה את התנגדותה בכפוף לסיום ההליכים המשפטים הפתוחים נגדו. לאחר זיכויו ניגש למבחני ההסמכה ובשנת 2012 הוסמך כעורך דין[24].
כעורך דין מרבה בן גביר לייצג אנשי ימין המואשמים בעבירות על רקע אידאולוגי. במקרה אחד ייצג נער שהואשם בתקיפת ערבי והביא לזיכויו, לאחר שבתיאום עם השופט הושיב אדם אחר על ספסל הנאשמים ולמרות זאת עד התביעה העיקרי הביע את ביטחונו שזהו הנאשם[25].
בסוף 2015 ייצג את אחד החשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא וטען שחוקרי השב"כ אילצו את מרשו להודות בעזרת עינויים[26].
בשנת 2016 תבע את הוואקף בטענה שאנשיו הטרידו אותו בביקור בהר הבית בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. בית משפט השלום פסק לו פיצויים בשיעור של 50 אלף ש"ח וכן הוצאות משפט[27].
באפריל 2018 פסק בית המשפט שעובד בתחנת דלק שכינה את בן-גביר "נאצי", הצדיע לו במועל יד והתעלם מזימונים למשפט ישלם לו פיצוי בסך 200,000 ש"ח[28].
משפחתו
בן-גביר נשוי לאיילה לבית נמרודי וגר בגבעת האבות שבחברון. לזוג שישה ילדים.
קישורים חיצוניים
- דף הפייסבוק של בן גביר
- גלי גינת, מאחז איתמר: כך הגיע איתמר בן גביר לכנסת, באתר nrg, 25 באוקטובר 2010
- אהוד שישון, "מתנגד למעשה של יגאל עמיר": בגובה העיניים עם איתמר בן גביר, באתר nrg, 10 באוגוסט 2011
- תבנית:בשבע
- בן גביר החליף את הנאשם והביא לזיכויו, באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2013
- עוזיאל סבתו, "מסתובבים בחברון עם איתמר בן גביר", מתוך מגזין ערוץ 7, 5.11.15
- אחד על אחד עם איתמר בן גביר בעלון השבת גילוי דעת, כ' בטבת תשע"ו, 1 בינואר 2016
- שי גל, איך הפך איתמר בן גביר למגן נערי הגבעות, באתר מאקו, 8 בינואר 2016
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם איתמר בן גביר, באתר ערוץ 7, מתוך בשבע, ח' בתמוז תשע"ח, 21 ביוני 2018
הערות שוליים
- ^ מתי גולן, הסכסוך בין גל"צ לאיתמר בן-גביר, באתר גלובס, 8 בפברואר 2017
- ^ אבירם זינו, בן גביר: "אני והכלב תיאמנו גרסאות", באתר ynet, 12 ביוני 2006
- ^ השניים, למשל, הקימו צעקות בעת ביקורו של רם עמנואל בכותל המערבי ויחד עם מיכאל בן ארי הם הקימו צעקות במהלך ההצגה "הו אלוהים" של ענת גוב לאחר שזו חתמה על מכתב ההחרמה של היכל התרבות באריאל.
- ^ הוגשה רשימת "עוצמה לישראל", ערוץ 7, 5 בדצמבר 2012
- ^ 1 2 חגי סגל, אקטואלי, "מקור ראשון", 27.2.2009
- ^ איתמר שאלתיאל וחדשות נענע, צו מעצר מנהלי הוצא לנועם פדרמן, באתר Ladiez.Red.Net.il
- ^ אפרת וייס, איתמר בן גביר הורשע בעבירה של השחתת מקרקעין, באתר ynet, 12 במאי 2004
- ^ פסק דין מה-9 בינואר 2005, באתר בתי המשפט
- ^ פסק דין מה-16 במאי 2004, באתר RoBoLo
- ^ אפרת וייס, איתמר בן גביר הורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות, באתר ynet, 25 ביוני 2007
- ^ מסתובבים בחברון עם מרזל, גופשטיין ובן-גביר, עוזיאל סבתו, ערוץ שבע
- ^ אפרת וייס, שוטרים יפצו את נועם פדרמן ב-20 אלף שקלים, באתר ynet, 10 בינואר 2007
- ^ פעיל הימין איתמר בן גביר זוכה בפעם ה-30 ע"י בימ"ש השלום, באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2003
- ^ עתי"ם, פעיל הימין, בן גביר, זוכה מהפרת הוראה חוקית, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2004
- ^ אורי גליקמן, איתמר בן-גביר נגד הצופה, באתר nrg, 4 ביולי 2005
- ^ הילה רז ו-The Marker, בית המשפט: ברי חמיש יפצה את איתמר בן גביר כי כינה אותו "סוכן שב"כ", באתר וואלה!, 6 במרץ 2008
- ^ א 11662/05 איתמר בן גביר ואח' נ' ברי חמיש, באתר law.co.il, 5 במרץ 2008
- ^ עמיחי אתאלי, צמודים לימין: הצצה למעקב אחרי בן גביר, באתר nrg, 5 במאי 2011
- ^ חזקי עזרא, השוטר בעט בבן גביר -המדינה תשלם 18 אלף שקל, באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2011
- ^ שמעון כהן, המשטרה תפצה על שעיכבה פעילי ימין, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2012
- ^ עוזי ברוך, מכה לפרקליטות: בן גביר זוכה, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2012
- ^ בג"ץ 8988/06 ברוך מרזל ואיתמר בן גביר נ' מפקד מחוז ירושלים ואחרים, ניתן ב-27 בדצמבר 2006; בג"ץ 5277/07 ברוך מרזל ואיתמר בן גביר נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים ואחרים, ניתן ב-20 ביוני 2007; בג"ץ 5317/08 ברוך מרזל ואיתמר בן גביר נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים ואחרים, ניתן ב-21 ביולי 2008
- ^ גלעד גרוסמן, איתמר בן גביר לא יוכל להתמחות כעורך דין, באתר וואלה!, 19 בינואר 2011
- ^ עמיחי אתאלי, בתום מאבק ממושך: איתמר בן גביר - עו"ד, באתר nrg, 21 ביוני 2012
- ^ שמעון כהן, בן גביר החליף את הנאשם והביא לזיכויו, באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2013
- ^ חופי עמוס, "השתמשו במכשירי עינויים, דברים שהיו רק באינקוויזיציה", באתר nrg, 22 בדצמבר 2015
- ^ אמרי סדן, "אינו חסין": הווקף ישלם פיצויים לאיתמר בן גביר, באתר nrg, 25 בפברואר 2016
- ^ יאיר אלטמן, כינה את בן גביר "נאצי", וישלם 200 אלף ש', באתר ישראל היום, 16 באפריל 2018