רסלינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ספרים בולטים בהוצאת רסלינג: תקלדה |
←ספרים בולטים בהוצאת רסלינג: הרחבה |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
* '''[[הארכאולוגיה של הידע]]''' ([[2005]]) - תרגום לעברית של הספר משנת [[1969]] מאת ה[[פילוסוף]] ה[[צרפת]]י [[מישל פוקו]]{{הערה|{{הארץ|עדי אופיר|פוקו הטוניסאי|1.1067984|18 בדצמבר 2005}}}}. |
* '''[[הארכאולוגיה של הידע]]''' ([[2005]]) - תרגום לעברית של הספר משנת [[1969]] מאת ה[[פילוסוף]] ה[[צרפת]]י [[מישל פוקו]]{{הערה|{{הארץ|עדי אופיר|פוקו הטוניסאי|1.1067984|18 בדצמבר 2005}}}}. |
||
* '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''' ([[2008]]) - [[ספר עיון]] שכתב [[שלמה זנד]] שמתמודד עם מסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של [[העם היהודי|עם יהודי]] מאז [[יציאת מצרים]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|אני כוזרי גאה|1.1312379|16 במרץ 2008}}}}. |
* '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''' ([[2008]]) - [[ספר עיון]] שכתב [[שלמה זנד]] שמתמודד עם מסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של [[העם היהודי|עם יהודי]] מאז [[יציאת מצרים]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|אני כוזרי גאה|1.1312379|16 במרץ 2008}}}}. |
||
* '''[[קיצור תולדות יהוה]]''' (2017) - ספר מאת חוקר ה[[מקרא]] וה[[היסטוריון]] ד״ר [[יגאל בן-נון]] המפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מתעכב הספר על דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, ה[[פילולוגיה|פילולוגי]], ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]], הארכאולוגי ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות{{הערה|{{הארץ|יגאל בן-נון|דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני|1.6527527|6 באוקטובר 2018}}}}. |
|||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־12:25, 28 בפברואר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים [ דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ אנשי מפתח ]
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | עידן צבעוני ויצחק בנימיני |
תקופת הפעילות | 2000–הווה (כ־24 שנים) |
מיקום המטה | שדרות יהודית 35, תל אביב |
ענפי תעשייה | הוצאה לאור |
מוצרים עיקריים | סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרי אומנות, פרוזה |
www | |
רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה. חלק גדול מספרי ההוצאה הם באוריינטציה פוסטמודרנית וכוללים תרגומים בנושאים אלה.
מידע נוסף
ההוצאה מפרסמת כ-40 ספרים בשנה בשלוש סדרות: סדרת "ליבידו" לספרים מתורגמים, סדרת "פֶטיש" לספרי מקור וסדרת "ושתי" – מחלקה ספרותית, לספרי פרוזה. מספר התרגומים הרב גורר לעיתים ביקורת על איכותם[1].
ההוצאה הוקמה בשנת 2000 על ידי עידן צבעוני ויצחק בנימיני והם גם בעלי ההוצאה ועורכיה הראשיים[2].
בשנת 2014 השיקה רסלינג סדרת מקור לספרות ניסיונית בשם "מעבדה" באמצעות הוצאת שני ספרי ביכורים: 'רוגטקה' מאת תמר גטר וספר עלטה מאת ●.
ספרים בולטים בהוצאת רסלינג
- האמנה החברתית (2006) - תרגום חדש של ד"ר עידו בסוק לספרו של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762[3].
- הארכאולוגיה של הידע (2005) - תרגום לעברית של הספר משנת 1969 מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו[4].
- מתי ואיך הומצא העם היהודי? (2008) - ספר עיון שכתב שלמה זנד שמתמודד עם מסורת ההיסטוריוגרפיה הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של עם יהודי מאז יציאת מצרים[5].
- קיצור תולדות יהוה (2017) - ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד״ר יגאל בן-נון המפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מתעכב הספר על דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, הפילולוגי, האפיגרפי, הארכאולוגי ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות[6].
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של רסלינג, המכיל בנוסף לקטלוג ספרי ההוצאה, גם שפע של מאמרים ומסות, וכן הודעות על אירועים שונים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ- מאמרים על ספרים בהוצאת רסלינג, באתר אימגו.
הערות שוליים
- ^ "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת
- ^ אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ, 7 בינואר 2008
- ^ זאב שטרנהל, החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006
- ^ עדי אופיר, פוקו הטוניסאי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
- ^ עפרי אילני, אני כוזרי גאה, באתר הארץ, 16 במרץ 2008
- ^ יגאל בן-נון, דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2018