אבו מוראלס – הבדלי גרסאות

אוו מוראלס
Evo Morales
לידה	26 באוקטובר 1959 (בן 64); אורינוקה, אואורו, בוליביה
שם לידה	Juan Evo Morales Ayma
מדינה	בוליביה
מפלגה	תנועת הסוציאליזם (MAS)
	22 בינואר 2006 – מכהן; (18 שנים)
	→ אדוארדו רודריגז
פרסים והוקרה
	אורח כבוד של מקסיקו סיטי (2019); Llaves de la Ciudad de Mexico (2009); מפתח הזהב של מדריד (2009); Grand Cross with Collar of the Order of the Sun of Peru (14 באוקטובר 2010); מסדר אוגוסטו ססאר סנדינו; הפרס הבין-לאומי לזכויות האדם על שם מועמר קדאפי; קצין גבוה במסדר קונדור האנדים ;
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:26, 1 במרץ 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חואן אֶווֹ מוראלֶס אַיימָה (בספרדית: Juan Evo Morales Ayma, נולד ב-26 באוקטובר 1959), מדינאי בוליביאני, נשיא בוליביה מאז ה-22 בינואר 2006. ב-19 בדצמבר 2005 נבחר מוראלס לנשיאות, ונחשב לאינדיאני הראשון שנבחר לתפקיד מזה 470 שנה^[1].

שנותיו הראשונות

מוראלס נולד למשפחה איימרית, בעיירה אורינוקה, במחוז אורורו שבאלטיפלנו, רמה במרכז האנדים. משפחתו סבלה מעוני קיצוני, ומתוך שבעה אחים, רק שלושה הגיעו לבגרות. בנעוריו עבד במגוון עבודות: רועה צאן, אופה, עושה לבנים ואף חצוצרן.

בתחילת שנות ה-80 עברו בני משפחתו, כמו תושבי הרים אחרים, לשפלה הטרופית במזרח בוליביה. מוראלס ומשפחתו התיישבו בצ'פרה, והקדישו את חייהם לחקלאות, בין השאר של עלי קוקה. מוראלס השלים לימודי תיכון ולאחר מכן התגייס לצבא. במהלך הרפורמות הכלכליות של שנות ה-90 החלו כורים לשעבר לגדל אף הם קוקה, אך הממשלה בראשות הוגו בנסר החלה להילחם בגידול הקוקה במטרה להקטין את יצור הקוקאין, בתמיכת ארצות הברית, באמצע שנות ה-90.

בתור מנהיג תנועת מגדלי הקוקה, נבחר מוראלס לקונגרס של בוליביה בשנת 1997 כנציג אזור צ'פרה. הוא קיבל 70% מהקולות של אזור זה, האחוז הגבוה ביותר מבין 68 החברים של הפרלמנט שנבחרו ישירות בבחירות אלו.

מוראלס הוא מנהיג תנועה שמאלנית של איכרים המגדלים עלי קוקה. המפלגה מתנגדת למאמצי ממשלת ארצות הברית להשמיד את גידול עלי הקוקה באזור צ'פרה שבדרום-מזרח בוליביה. מוראלס הוא גם מנהיג מפלגת "תנועה לעבר הסוציאליזם".

בבחירות 2002 הוא נבחר במקום השני, מה שהדאיג את המפלגות המסורתיות. בכך הפך מוראלס לאישיות נודעת בכל היבשת. הוא נודע בהערות הקיצוניות שלו נגד ארצות הברית. בין היתר טען שההישג הנאה שלו בבחירות 2002 נבע בין השאר מתגובות שגריר ארצות הברית לבוליביה, שליבו את היצרים. בבחירות הבאות, של 2005, הוא זכה בתפקיד הנשיאות.

בין השאר, נודע מוראלס בכך שהוא מתעקש ללבוש סוודר פשוט, בסגנון הסריגה של איכרי האנדים, גם באירועים רשמיים ובפגישות עם מנהיגים אחרים.

כהונתו

בחירתו ממשיכה את התנועה שמאלה של כמה מדינות בדרום אמריקה, לאחר בחירת הוגו צ'אווס בוונצואלה, מישל בצ'לט בצ'ילה ולואיס אינסיו דה סילבה ("לולה") בברזיל. בראשית כהונתו תהו רבים בעולם האם ייטה יותר לכיוון לולה, הדוגל בפוליטיקה של שמאל-מרכז, או לכיוונם של צ'אווס ופידל קסטרו, הדוגלים במדיניות של שמאל רדיקלי ואנטי-אמריקניזם. מפגשים חיוביים עם נציגי סחר של ארצות הברית העידו על הכיוון הראשון בראשית דרכו, אך לאחר מכן נקט מספר צעדים שהעידו על מדיניות שמאלנית.

ב-1 במאי 2006 הודיע מוראלס על הלאמת כל חברות הנפט והאנרגיה במדינה. כמו כן הורה לצבא להשתלט על שדות נפט וגז ומתקני אנרגיה. הנפגעת העיקרית מההלאמה היא ברזיל, כיוון שחברות ברזילאיות הן שהשקיעו את רוב הכספים בשדות הנפט בבוליביה. ב-11 באוגוסט 2006 הודיעה ממשלת בוליביה כי היא מעכבת עד להודעה חדשה את ההלאמה "בשל מחסור במשאבים כספיים".

במהלך חודש מאי, בעקבות חתימת הסכמי סחר חופשי בין פרו ובוליביה לבין ארצות הברית, בהם הוסכם כי האחרונה תורשה לייצא פולי סויה לשתי המדינות ובכך תאיים על מוצר היצוא העיקרי של בוליביה, הודיע מוראלס כי בכוונתו ללכת בעקבות ונצואלה ולפרוש מאיחוד הקהילות האנדיות. צ'אווס וקסטרו התחייבו כי יקנו את כל יבול הסויה של בוליביה, כדי לפצותה על הסיכונים שבפרישה מהאיחוד.

הערכת הישגיו

המדיניות הסוציאליסטית בבוליביה של הנשיא אוו מוראלס (התנועה למען סוציאליזם) הצליחה להוריד את שיעור העוני במדינה בצורה דרסטית מ-60% ל-38%, להזניק את הכנסות האזרחים כמעט פי 4 (מ-1035 דולר בשנה ב-2005 ל-3940 דולר בשנה ב-2018) ולהגדיל את ההשקעות הממשלתיות בכלכלה מ-629 מיליון דולר ב-2005 ל-5 מיליארד דולר ב-2016.

ההלאמות הנרחבות של סקטורי האנרגיה, הכרייה, החשמל, המלט,תחבורה ותשתיות הצליחו להגדיל את גודל המשק בשליטת המדינה מ-17% ב-2005 לכמעט 40% מהמשק ב-2016. הכנסות המדינה מהלאמות גדלו מ-2.5 מיליארד דולר בשנים 1995-2005 ל-31.5 מיליארד דולר בין 2005-2015.

על פי נתוני ארגונים בינלאומיים כמו: המכון למחקר כלכלה ומדיניות והמועצה לענייני חצי הכדור: הכלכלה צמחה ב-300 אחוזים ב-10 שנים, ההוצאה הריאלית על רווחה צמחה ב-45 אחוזים, פערי ההכנסה ירדו מ-60 ל-44.6 על פי מדד ג'יני, ושיעור העוני ירד מ-60 אחוזים ל-38 אחוזים.^[2]^[3]

מוראלס מקדם את ה"סוציאליזם נוסח המאה ה-21" שמשמעותו הרחבה משמעותית של השליטה המדינתית על המשק, צמצום גדול של אי השוויון, הורדת שיעור העוני, והגברת הכלכלה הדמוקרטית.

רמות האי שוויון והעוני בבוליביה היו מאוד גבוהות ירדו דרסטית מאז 2006 שבה מוראלס התחיל לבצע את מדיניותו (אי השוויון צנח מ-0.57 ב-2005 ל-0.46 ב-2016). החלטתו של מוראלס להלאים את סקטור האנרגיה (גז, נפט ועוד) ולחתום על הסכמים עם חברות גז ונפט זרות כך ש-80% מרווחיהן יזרמו לקופת המדינה נחשבת בעיני ממשלת בוליביה וכלכלנים שמאליים בעולם כמה שאפשר את העלייה ברמת החיים במדינה.

מוראלס החליט להלאים מפעלי מלט וכרייה כדי שיהוו מקור הכנסות נוסף לתוכניותיו החברתיות והשקעות בכלכלה הבוליביאנית.

127,000 יחידות דיור נבנו בין 2012 ל-2017 בתוכנית הבנייה הממשלתית כשההערכה היא שיבנו יותר מ-30,000 יחידות דיור על ידי המדינה מדי שנה.

גם חברות טלפון, חשמל ותשתיות הולאמו מה שאיפשר למדינה להגדיל את התכנון של המרחב הציבורי (בנוסף להכנסות הנוספות של המדינה), למשל:^[4]

בעוד שב-2005 רק 25% מהבתים במרחב הכפרי היו מחוברים לחשמל, עד 2016 המספר זינק ל-66% מהבתים במרחב הכפרי שחוברו לחשמל על ידי חברת החשמל הממשלתית.
מספר משקי הבית עם חיבורי הגז עלה ב -835% מאז עלה מוראלס לשלטון.
מספר העיריות עם כיסוי הטלקומוניקציה(תקשורת) עלה מ-110 ב-2005 ל-324 מתוך 339 ב-2015.

הגדלת תקציבי המשרדים החברתיים, הגדלת מימון תוכניות הרווחה בצורה משמעותית והעלאת שכר המינימום ב-200%, תרמו להורדה המשמעותית של אי השוויון ,העוני במדינה,

עוינות לישראל

מוראלס ידוע בביקורתו כלפי ישראל. בינואר 2009, כאות מחאה על מבצע עופרת יצוקה נגד החמאס בעזה, החליט הנשיא לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. במהלך 2014 ביטל הסכם ארוך שנים שנחתם כבר ב-1972 על תנועה חפשית (ללא ויזה) בין שתי המדינות. מוראלס קרא בפומבי לישראל "מדינת טרור"^[5]. בשנת 2011 ניהל פגישה ידידותית עם אחמד וחידי, שר ההגנה האיראני, שתכנן את הפיגוע האנטישמי בבואנוס איירס ב-1994 בו נרצחו 85 איש ונפצעו 330 (וחידי מבוקש על ידי הרשויות בארגנטינה, מאז הפיגועים). לאחר לחץ פוליטי משלל ארגונים יהודיים, התנצל בפני מוראלס הקהילה היהודית בארגנטינה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבו מוראלס בוויקישיתוף

אתרו האישי של מוראלס
איוו מוראלס - הנשיא הטרחן בעולם, בפוקדאסט 'עושים רוח', מרץ 2016
קטעים מנאום ההשבעה (בעברית)
סוכנויות הידיעות, נשיא בוליוויה מוראלס הלאים את תעשיית הגז והנפט, באתר הארץ, 1.5.2006

אבו מוראלס, ברשת החברתית פייסבוק
אבו מוראלס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אבו מוראלס, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

^ יש החולקים על כך, בציינם את מקרה נשיא מקסיקו בניטו חוארס שהיה ממוצא סאפוטקי
^ Jake Johnston and Stephan Lefebvre, Bolivia's Economy Under Evo in 10 Graphs | The Americas Blog | CEPR, cepr.net (באנגלית)
^ COHA, Eleven Years of the “Process of Change” in Evo Morales’ Bolivia (באנגלית אמריקאית)
^ How rejecting neoliberalism rescued Bolivia's economy, Green Left Weekly, ‏2016-09-06 (באנגלית)
^ מוראלס קורא לישראל "מדינת טרור", ‏FoxNews, ‏2014

[1] יש החולקים על כך, בציינם את מקרה נשיא מקסיקו בניטו חוארס שהיה ממוצא סאפוטקי

[2] Jake Johnston and Stephan Lefebvre, Bolivia's Economy Under Evo in 10 Graphs | The Americas Blog | CEPR, cepr.net (באנגלית)

[3] COHA, Eleven Years of the “Process of Change” in Evo Morales’ Bolivia (באנגלית אמריקאית)

[4] How rejecting neoliberalism rescued Bolivia's economy, Green Left Weekly, ‏2016-09-06 (באנגלית)

[5] מוראלס קורא לישראל "מדינת טרור", ‏FoxNews, ‏2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 == הערכת הישגיו ==
-המדיניות הסוציאליסטית בבוליביה של הנשיא אוו מוראלס (התנועה למען סוציאליזם) הצליחה להוריד את שיעור העוני במדינה בצורה דרסטית מ-60% ל-38%, להזניק את הכנסות האזרחים פי 3 (מ-1035 דולר בשנה ב-2005 ל-3186 דולר בשנה ב-2016) ולהגדיל את ההשקעות הממשלתיות בכלכלה מ-629 מיליון דולר ב-2005 ל-5 מיליארד דולר ב-2016.
+המדיניות הסוציאליסטית בבוליביה של הנשיא אוו מוראלס (התנועה למען סוציאליזם) הצליחה להוריד את שיעור העוני במדינה בצורה דרסטית מ-60% ל-38%, להזניק את הכנסות האזרחים כמעט פי 4 (מ-1035 דולר בשנה ב-2005 ל-3940 דולר בשנה ב-2018) ולהגדיל את ההשקעות הממשלתיות בכלכלה מ-629 מיליון דולר ב-2005 ל-5 מיליארד דולר ב-2016.
 ההלאמות הנרחבות של סקטורי האנרגיה, הכרייה, החשמל, המלט,תחבורה ותשתיות הצליחו להגדיל את גודל המשק בשליטת המדינה מ-17% ב-2005 לכמעט 40% מהמשק ב-2016. הכנסות המדינה מהלאמות גדלו מ-2.5 מיליארד דולר בשנים 1995-2005 ל-31.5 מיליארד דולר בין 2005-2015.