מחוך – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
|||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מחוכים משמשים גם באופנות נישה מסוימות, כמו האופנה [[גותים (זרם תרבותי)|גותית]] או בסצנה ה[[BDSM|סאדו-מזוכיסטית]]. ב[[שנות התשעים]] הופיע שוב המחוך באופנת העלית של מעצבים מסוימים. |
מחוכים משמשים גם באופנות נישה מסוימות, כמו האופנה [[גותים (זרם תרבותי)|גותית]] או בסצנה ה[[BDSM|סאדו-מזוכיסטית]]. ב[[שנות התשעים]] הופיע שוב המחוך באופנת העלית של מעצבים מסוימים. |
||
[[שמלת כלה|שמלות כלה]] ושמלות ערב מהודרות מעוצבות לעיתים משני חלקים - [[חצאית]] נפוחה וחלק עליון בעיצוב דמוי מחוך, הנרכס או נשרך מאחור. עיצוב זה נועד לרוב לשמלות במראה "[[סטרפלס]]" - ללא [[כתפיה|כתפיות]] או [[שרוול]]ים. |
[[שמלת כלה|שמלות כלה]] ושמלות ערב מהודרות מעוצבות לעיתים משני חלקים - [[חצאית]] נפוחה וחלק עליון בעיצוב דמוי מחוך, הנרכס או נשרך מאחור. עיצוב זה נועד לרוב לשמלות במראה "[[סטרפלס]]" - ללא [[כתפיה|כתפיות]] או [[שרוול]]ים. כיום המחטב, הקליל יותר מחליף את המחוך הכבד, בכל הקשור לאמצעי חיצוני לעיצוב הגזרה. |
||
==המחוך הרפואי== |
==המחוך הרפואי== |
||
גרסה מ־23:00, 2 במרץ 2019
.gif)
מחוך (בלועזית: Corset, "קורסה" או "קורסט" – במקור צורת הקטנה של cors, שפירושו "גוף" בצרפתית עתיקה) הוא פריט הלבשה תחתונה עשוי מחומר קשיח, אשר נקשר סביב הבטן והגב. ישנם שני סוגי מחוכים: מחוך אופנתי ומחוך רפואי.
בעבר המחוך האופנתי שימש כפריט אופנה ודרך לעצב את הגוף בדומה למטרות הדיאטה בימינו. בעזרת לבישה יום יומית של מחוך ניתן להצר את המתניים ולהקטין את הקיבולת של הקיבה בדומה לתוצאות ניתוח הצרת קיבה. בשל היות המחוך האופנתי פריט אופנה, הוא החליף במהלך השנים את צורתו וגזרתו. עם התקדמות הטכניקה, התפתחו גם טכניקות הקשירה של המחוך.
המחוך הרפואי עוצב כדי לסייע בשיקום לקויות יציבה הנובעות מבעיות בעמוד השידרה כגון עקמת.
המחוך האופנתי
תולדות המחוך האופנתי
המחוכים הראשונים היו פשוטים והתפתחו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-16, והיו למעשה גרסה מוקשחת של פרטי לבוש נשיים אחרים. על קיומם של מחוכים לפני שנת 1562 ניתן ללמוד רק מציורים, שבהם החל משנת 1530 לערך מוצגות נשים לבושות שמלות עם חזה שטוח ועם פלג עליון בצורת חרוט, שייתכנו רק בעזרת מחוך. המחוך הממשי העתיק ביותר שהשתמר הוא מקברה של אלאונורה די טולדו (לבית מדיצ'י), שמתה בשנת 1562.
לבוש חצר המלוכה הספרדי, שהיה לאופנתי בכל אירופה בשנת 1600 לערך, חייב שימוש במחוך שעיצב את הגוף בצורת חרוט ושיטח את החזה. בשנת 1640 לערך התפתח ממנו מחוך אחר, גם הוא בצורת חרוט, אלא שבמקום להשטיח את החזה, הוא דחף אותו כלפי מעלה. צורת מחוך זו נשמרה בשינויים קטנים עד לתקופת המהפכה הצרפתית.
עד תחילת המאה ה-20 שימשה עצם לווייתן (חומר המופק ממזיפות לווייתנאים ממשפחת לווייתני המזיפות) כחומר ההקשחה העיקרי של מחוכים, אף שבשלהי המאה התשע עשרה בייצור המחוכים נעשה שימוש גם מתכת וחלקי קרן.
באופנה של תקופת המהפכה הצרפתית והקיסרות הראשונה, ולאחר מכן באופנת הבידרמאייר המוקדמת, לא היו המחוכים פריטי חובה. רק החל משנת 1840 לערך הפכו שוב לצו האופנה. תחת זאת, נהגו דווקא גברים ללבוש מחוכים בשנים 1820–1850 לערך, בהשפעת אופנת הדנדיזם. בשנים אלה גם הונהגו שכלולים טכניים שונים במחוך, כמו סוגר קדמי מבוסס קרס וחלקי חיבור ממתכת.
בשנים 1840 עד 1870 התפתחה צורת "שעון החול" הנחשבת עד היום לצורה הקלאסית למחוכים: היקף רחב יותר של האגן והחזה, והיקף מזערי של המותן. עד לשנים 1870–1875 הלכו המחוכים והתארכו כלפי מטה וכיסו את הבטן התחתונה ואת הירכיים. בשנות התשעים של המאה ה-19 הכתיבה האופנה היקף מותניים צר במיוחד.
במפנה המאה העשרים התפתחה צורה חדשה למחוך: צורת ה-S, שדחקה פנימה את הבטן והבליטה את החזה, ובכך גרמה יציבה לא טבעית. בשנת 1910 לערך הוחלפה צורת מחוך זו במחוכים שנלבשו רק עד מתחת לחזה. בשנים 1913–1915, עם התגברות התנועה הפמניסיטית וההשתלבות הגוברת של נשים בשוק העבודה בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה, יצאו המחוכים כליל מן האופנה. את מקומם תפסו, עד לשנות השישים של המאה העשרים, הביריות.
השלכות בריאותיות של המחוך האופנתי
כבר במאה ה-18 הזהירו רופאים מפני ההשפעות המזיקות של מחוכי התקופה, שאם נלבשו בגיל צעיר מדי יכלו לפגום במבנה העצמות וכאשר הודקו יתר על המידה מעכו את האיברים הפנימיים. אלא שקובעות צו האופנה התעלמו בגלוי מאזהרות אלה, ואפילו ילדים קטנים הולבשו בבגדים הדוקים וקשיחים. נערות הולבשו במחוכי חזה כבר מגיל 12 או 14, וכל זאת תוך התעלמות מהעיוותים שנגרמו למבנה השלד, שנתפסו כתוצאה רצויה דווקא, במיוחד משום שהקלו על לבישת המחוך בהמשך החיים.
נשים התעלפו פעמים רבות בשל מחוכים מהודקים מידי, ואף נהגו לשאת עמן מלחי הרחה לאישוש חברותיהן לצרה, אך היחס החברתי לכך היה יחס רומנטי, של רצייה חברתית, כאל הדגמה של שבריריותן ועדינותן הנערצת של הנשים.
הביקורת על נזקי המחוך נמשכה במהלך המאה ה-19, ואף התעצמה ברוח תנועת שוויון הזכויות לנשים. במחצית המאה כבר נעשו ניסיונות ראשונים לעצב אופנה נשית נטולת מחוך ("אופנת אמיליה בלומר"), אבל רק במאה הבאה צברה הרפורמה באופנת הנשים אהדה משמעותית, בהשפעת מעצבים מזרם היוגנדשטיל. ובכל זאת, עד שנת 1910 לערך עוד היו "שמלות הרפורמה" דמויות שק, משל אין דרך לעצב בגדי נשים אלגנטיים ללא מחוך. רק בהשפעתם של אמני האר דקו, ובעיקר פול פווארה (Poiret), נוצרה אופנה אלגנטית לנשים ללא שימוש במחוך.
ואלרי סטיל, היסטוריונית אופנה, חקרה את הנושא בסיפרה "The Corset: A Cultural History"[1] בהוצאת אוניברסיטת ייל, ומצאה כי בניגוד למוסכמות הישנות למרות שמחוכים המהודקים בחוזקה ומגבילים את תנועת הגוף הם אינם גורמים לנזק גופני. בעזרתם של רופאים, היא הוכיחה כי הטענות בדבר נזקים גופניים הנגרמים מלבישת המחוך היו מבוססות על מיתוסים וידע רפואי מוגבל, המחלות המתוארות היו קרוב לוודאי תוצאה של היגיינה נמוכה ותזונה לקויה. ההשפעות הבריאותיות היחידות שהתגלו כנכונות הן צמצום קיבולת הקיבה וצימצום קיבולת הריאות ב-10% עד 25%. אף אחת מהשפעות אילו אינה מהווה סכנה בריאותית, אך עלולות להגביל את כמות המזון שניתן לצרוך ואת היכולת לבצע פעילות גופנית הדורשת סיבולת לב ריאה.
כדי לחשוף את ההשפעה על האיברים הפנימיים ביצעה וואלרי סטיל סריקות CT לקתי ג'ונג, דוגמנית מחוכים שהצרה את היקף המתניים באופן קיצוני ל-38 ס"מ, ומצאה שאף על המחוך הקיצוני דחיקת האיברים הפנימיים לא הייתה דרמטית כמצופה. למעשה האיברים נדחקו פחות מאשר המתרחש בזמן ההיריון. בספר מצוטט מחקר אחר שבוצע על ידי רופאים מהמאה ה-19 ובו התגלה שתוחלת החיים של נשים לובשות מחוך עלתה בשנים רבות על זו של בעליהם. עדויות לחיים ארוכים ובריאים ניתן למצוא אצל חובבות מחוך רבות כגון השחקנית הבלגית אמלי קליפורד, השחקנית הבריטית לילי לאנגטרי, הזמרת הצרפתיה פולאריס (אמילי מארי בוצ'אוד) ואחרות.
המחוך האופנתי מאז שנות העשרים
מאז שנות העשרים של המאה העשרים נלבשים מחוכים כמעט אך ורק ממניעים פטישיסטיים, או כחלק משחזור של תלבושות היסטוריות. מחוכים אלה, על פי רוב, אינם משנים את צורת הגוף לצמיתות, אלא רק משנים מעט את צורתו לטווח קצר אם בכלל.
מחוכים משמשים גם באופנות נישה מסוימות, כמו האופנה גותית או בסצנה הסאדו-מזוכיסטית. בשנות התשעים הופיע שוב המחוך באופנת העלית של מעצבים מסוימים.
שמלות כלה ושמלות ערב מהודרות מעוצבות לעיתים משני חלקים - חצאית נפוחה וחלק עליון בעיצוב דמוי מחוך, הנרכס או נשרך מאחור. עיצוב זה נועד לרוב לשמלות במראה "סטרפלס" - ללא כתפיות או שרוולים. כיום המחטב, הקליל יותר מחליף את המחוך הכבד, בכל הקשור לאמצעי חיצוני לעיצוב הגזרה.
המחוך הרפואי
המחוך הרפואי הוא אמצעי טכנולוגיה שיקומית שעוצב כדי לסייע בשיקום לקויות יציבה הנובעות בעיה בעמוד השידרה כגון עקמת[2] וכאבי גב תחתון[3]. למחוכים שונים יש פעולות שונות. המחוך יכול להקשות על תנועות לא מומלצות, להפעיל לחץ עדין על הגב כדי ליישרו (בדומה לטיפול אורטודנטי ליישור השיניים) או למתוח את הגב כדי להרפות לחצים ולאפשר לחוליות לתפוס את מקומן הטבעי בעזרת לחץ השרירים.
מחוך שתפקידו להקשות על תנועות לא מומלצות של הגב עשוי להינתן כדי לזרז את החלמתן של פציעות מאמץ חוזרני כגון פריצת דיסק. מחוך כזה עשוי להקשות על בעליו הרמה של חפצים תוך כיפוף הגב ולהרגיל את בעליו לכופף את הברכיים במקום את הגב במקרים כאלה.
חלק מהידע הטכנולוגי המאפשר את הכנתם של המחוכים הרפואיים הצטבר בתעשיית המחוכים האופנתיים. אולם, אחד האתגרים בעיצוב המחוך הרפואי הוא יצירת מראה השונה באופן מובהק מזה של המחוך האופנתי, המזוהה עם חובבי המין הפטישי. זאת משום שמחוך רפואי הדומה למחוך אופנתי עלול להרתיע את המטופל או להביך אותו בפני זולתו במקרה שהוא מתגלה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Fontanel, Béatrice. Support and Seduction: A history of corsets and bras. New York: Harry N. Adams, 1997
- Junker, Almut, und Eva Stille. Dessous : Zur Geschichte der Unterwäsche 1700-1960. Frankfurt: Historisches Museum, 1991
- Waugh, Nora. Corsets and Crinolines. New York: Routledge, 1996.
קישורים חיצוניים
- מידע בעברית על מחוכים וחגורות גב, מטרות ואופן שימוש
- מוזיאון המחוכים הווירטואלי (אנגלית)
- קורס על תולדות המחוך, ממוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון (אנגלית)
- מילון מונחים הקשורים במחוך (אנגלית)
- איתי יעקב, דיאטת הקסמים של הקרדשיאנס: מחוך לדיכוי תיאבון והצרת היקפים, באתר ynet, 3 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ קישור לספרה של וואלרי סטיל
- ^ Stud Health Technol Inform. 2002;88:222-5.Adolescent idiopathic scoliosis: is the search for aetiology constrained by the orthosis? Goldberg CJ, Moore DP, Fogarty EE, Dowling FE.
- ^ Cochrane Database Syst Rev. 2004;(1):CD000447. Spinal manipulative therapy for low back pain. Assendelft WJ, Morton SC, Yu EI, Suttorp MJ, Shekelle PG.