לואי החסיד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים
←‏חייו: הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 14: שורה 14:
לואי מת ב-[[840]], ולאחר מותו פרצה מלחמה נוספת בין שלושת בניו שנותרו בחיים. המלחמה נסתיימה ב-[[843]] בעקבות [[הסכם ורדן]], שלפיו חולקה האימפריה בין שלושת הבנים.
לואי מת ב-[[840]], ולאחר מותו פרצה מלחמה נוספת בין שלושת בניו שנותרו בחיים. המלחמה נסתיימה ב-[[843]] בעקבות [[הסכם ורדן]], שלפיו חולקה האימפריה בין שלושת הבנים.


לואי החסיד נהג להעניק כתבי פריווילגיות ליהודים מסוימים. הפריווילגיות כללו הגנה פיזית, הגנה כלכלית, פטור מתשלום מיסים מסוימים, רשות לקיים פולחן יהודי, רשות להיות בעל רכוש ועבדים והיתר למסחר בעבדים. במסגרת ההגנות על היהודים, קבעו כתבי הפריווילגיות כי במצב של סכסוך עם בעל הפריווילגיות יש חובה להביא עדים.{{הערה|[[אשר פריישמן]], '''האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו''', תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2008, ע"מ 87-86}}
לואי החסיד נהג להעניק כתבי [[פריווילגיה (כתב זכות)|פריווילגיות]] ליהודים מסוימים. הפריווילגיות כללו הגנה פיזית, הגנה כלכלית, פטור מתשלום מיסים מסוימים, רשות לקיים פולחן יהודי, רשות להיות בעל רכוש ועבדים והיתר למסחר בעבדים. במסגרת ההגנות על היהודים, קבעו כתבי הפריווילגיות כי במצב של סכסוך עם בעל הפריווילגיות יש חובה להביא עדים.{{הערה|[[אשר פריישמן]], '''האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו''', תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2008, ע"מ 87-86}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־15:36, 7 במרץ 2019

לואי החסיד
Hludovicus Pius
לידה 16 באפריל 778
קאסינוגיליום, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 840 (בגיל 62)
אינגלהיים אם ריין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הקרולינגית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר ארנול הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ermengarde of Hesbaye (798–?)
יהודית מבוואריה (פברואר 819–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
Theudelinde de Sens עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת הקרולינגית
אב קרל הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
אם הילדגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לותאר הראשון
הילדגרד
Bertha
פפין הראשון, מלך אקוויטניה
Alpais
Adelaide d'Aquitaine
רוטרודיס
קרל הקירח
Arnulf of Sens
לודוויג הגרמני
גיזלה
Hildegarde עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואי החסידצרפתית: Louis le Pieux או Louis le Débonnaire[1];‏ 16 באפריל 778 - 20 ביוני 840). היה מלכם של הפרנקים ובנו של קרל הגדול. מלך בשנים: 814840

חייו

לואי נולד בז'ירונד (של היום) שבצרפת, והיה בנו הרביעי של קרל הגדול ובנה של הילדגרד (Hildegard of Vinzgouw). הוא הוכתר למלך על אקוויטניה עוד בהיותו ילד, ונשלח עם עוצר ועם אנשי חצר לספרד, על מנת להרגיע את רוחות המרד שנוצר לאחר תבוסתו של קרל הגדול במלחמתו עם המורים בספרד.

לאחר ששני אחיו הנותרים של לואי מתו, הוא הוכתר לקיסר בשותפות עם אביו. לאחר מותו של קרל הגדול בשנת 814, הוכתר לואי החסיד למלך (על ידי האפיפיור סטפאנוס הרביעי) על כל האימפריה הפרנקית, וכל כוחה היה בידו. כינויו "החסיד" לא בא לו רק בשל דבקותו בדת, אלא הביע את דעת הבריות על כך שהוא חלש אופי ואף טיפש[2].

ב-817 תכנן לואי לחלק את האימפריה בין שלושת בניו מאשתו הראשונה ארמנגארדה: לותאר, מלך איטליה (שהיה קיסר במשותף עם אביו), פפין, מלך אקוויטניה, ולודוויג הגרמני, מלך בוואריה. ב-823 רצה להוסיף את בנו שארל (מאשתו השנייה יהודית מבוואריה), ליורשי האימפריה, אך נתקל בהתנגדות מצד בניו הגדולים, וכתוצאה מכך פרצה מלחמת אזרחים. ב-829 הדיח לואי את לותאר ממשרת הקיסר במשותף, והגלה אותו לאיטליה, אך כעבור שנה בלבד פלשו שלושת האחים לארצות אביהם, ואילצוהו לוותר על כסאו לטובת לותאר. שנה לאחר מכן שב לואי לארצו, והדיח את לותאר ממשרת הקיסר וכן ממלכות איטליה, שהועברה לבנו הצעיר שארל. ב-833 הביסו שלושת האחים, שנתמכו על ידי האפיפיור גרגוריוס הרביעי, את אביהם. הם כלאו אותו עם בנו שארל, שלחו את יהודית למנזר וחילקו את האימפריה ביניהם. עם זאת, ב-835 השלימו בני המשפחה, ולואי הוחזר לכס הקיסרות.

ב-838, עם מותו של פפין מאקוויטניה, הכתיר לואי את שארל כמלך אקוויטניה החדש, אך האצילים העדיפו את בנו של פפין, פפין השני.

לואי מת ב-840, ולאחר מותו פרצה מלחמה נוספת בין שלושת בניו שנותרו בחיים. המלחמה נסתיימה ב-843 בעקבות הסכם ורדן, שלפיו חולקה האימפריה בין שלושת הבנים.

לואי החסיד נהג להעניק כתבי פריווילגיות ליהודים מסוימים. הפריווילגיות כללו הגנה פיזית, הגנה כלכלית, פטור מתשלום מיסים מסוימים, רשות לקיים פולחן יהודי, רשות להיות בעל רכוש ועבדים והיתר למסחר בעבדים. במסגרת ההגנות על היהודים, קבעו כתבי הפריווילגיות כי במצב של סכסוך עם בעל הפריווילגיות יש חובה להביא עדים.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואי החסיד בוויקישיתוף
לואי החסיד עורך כפרה, 822

הערות שוליים

  1. ^ ידוע גם בשם לואי הראשון, לואי ההוגן, לואי האדיב; בגרמנית: Ludwig der Fromme, בספרדית: Ludovico Pío בלטינית המילה לחסיד היא Pius)
  2. ^ רוברט לופז, לידתה של אירופה, עמ' 60
  3. ^ אשר פריישמן, האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2008, ע"מ 87-86