קרינולינה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1דייווי\2
שורה 37: שורה 37:
==קישורים חיצוניים ==
==קישורים חיצוניים ==
* [http://www.vam.ac.uk/content/articles/c/corsets-and-crinolines-in-victorian-fashion/ מחוכים וקרינולינות בתקופה הוויקטוריאנית] אתר [[מוזיאון ויקטוריה ואלברט]]
* [http://www.vam.ac.uk/content/articles/c/corsets-and-crinolines-in-victorian-fashion/ מחוכים וקרינולינות בתקופה הוויקטוריאנית] אתר [[מוזיאון ויקטוריה ואלברט]]
* {{וואלה|גל סלונימסקי|הכלא הנשי" חוזר? הבגד האנטי-פמיניסטי מהמאה ה-19|3223734|14 במרץ 2019}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־17:28, 14 במרץ 2019

שלד של קרינולינה, שנת 1868 לערך, מוזיאון ויקטוריה ואלברט
תרשים של קרינולינה, מגזין פאנץ' אוגוסט 1856

קרינולינה היא חצאית תפוחה אשר החל מ-1850 לערך הפכה לחצאית תחתית פופולרית באירופה. על מנת ליצור את מבנה החצאית התחתית הקשיח נעשה שימוש בבד קשה או בשלד עשוי פלדה.

מקור השם

מקור שמה של השמלה בשם הבד הקשיח. שמו של הבד מבוסס על המילה הלטינית crinis שמשמעה "שיער" והמילה lin שמשמעה פשתן. ישנה פרשנות לפיה מקור השם במילה הצרפתית: crin שמשמעה שיער סוס ו-lin שפירושו בד לינן. השתמשו בשם לשמלת תחתית, דהיינו שמלה מתחת לשמלה החיצונית שמוחזקת בברזל.[1]


היסטוריה

חצאיות רחבות היו פופולריות בספרד החל מהמאה ה-15. הן הפכו לפופולריות ונלבשו על ידי נשות האצולה והחברה הגבוהה.[2]

חצאיות אלו הוכנסו לאנגליה על ידי קתרין מארגון כשנישאה לארתור הנסיך מוולש.[2]

בעקבות המהפיכה הצרפתית ירדה השמלה המנופחת מגדולתה, ורק בשנות ה-50 של המאה ה-19 שבו נשות האצולה והחברה הגבוהה ללבוש חצאיות מנופחות כאשר הראשונות בסגנון זה היו מבד קשיח . בהמשך עם גדילת היקף השמלות וגודלן לא יכל הבד הקשיח לשאת את משקלן ונדרש שלד מתכת על מנת לשמור על צורתה של השימלה. שלדים אלה היו בתחילת הדרך עשויים חישוק עץ או עצמות לוויתן גמישות. חצאית החישוק הראשונה נרשמה כפטנט בארצות הברית בשנת 1846[3]. בשנת 1858 נרשם פטנט על שמלה ששלדה היה עשוי רשת של קפיצים וחישוקים[4]. שלד הפלדה הראשון הומצא עם ידי ו.ס. תומסון ונרשם כפטנט בשנת 1858[5]; תומסון רשם פטנט גם בצרפת[6] ובבריטניה[7].

תפוצת העיתונים והמגזינים ומדורי האופנה הביאו לכך שקרינולינות הפכו פופולריות לא רק בקרב החברה הגדולה, אלא גם בקרב מעמדות הביניים, ובעקבות ייצור תעשייתי, גם בקרב מעמדות נמוכים.

קרינולט אנגלי, 18721875, המוזיאון לאמנות של מחוז לוס אנג'לס.
איור של אישה המנסה לשבת כשהיא לובשת קרינולינה

גודלן של הקרינוליות הגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-19, וצורתן התפתחתה בשנים שלאחר מכן כאשר במקום חישוק עגול נוצרה שימלת הקרינולט לה חלק מנופח רק בחלקה האחורי של השמלה.

כיום קרינולינות נלבשות לעיתים נדירות ביותר, לפעמים כחלק משמלת כלה.

ביקורות

שמלת הקרינולינה ספגה ביקורת כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. הקושי ללבוש את השמלה והקושי להתנייד עימה (לעבור מבעד לדלתות או להיכנס ולצאת מכירכרות) והקושי לשבת עימה היוו מקור לביקורת ולעג. הפוריטנים באנגליה מתחו ביקורת על השמלה הכולאת את האישה מחד, והבלתי צנועה מאידך (כאשר האישה ישבה או נפלה השמלה המנופחת הראתה את תחתוניותיה).

נאמר על המלכה ויקטוריה שהיא תיעבה קרינולינות.

עשרות נשים מתו כתוצאה משריפה בחצאית התחתית שלהן[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היסטוריה של אופנה: מילון, באתר http://www.fashion-era.com/crinolines.htm
  2. ^ 1 2 3 סיכוני הקרינולינה
  3. ^ פטנט מספר 4,584 שנרשם על ידי דייוויד יו הבן (David Hough, Jr)
  4. ^ פטנט מספר 20,681 שנרדם על ידי IRJ Mann
  5. ^ פטנט מספר 21,581
  6. ^ פטנט מספר 41,193
  7. ^ פטנט מספר 1204/1859