חלה (מתנות כהונה)

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הטקסט נכתב בשפה הלכתית. יש לפשט את האמור כאן כך שקורא ללא ידע מוקדם יוכל להבין על מה מדובר.

מצוות חלה
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוקים י"ח–כ"א
משנה	מסכת חלה
תלמוד ירושלמי	מסכת חלה
משנה תורה	הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרקים ה'-ח'
שולחן ערוך	יורה דעה, סימנים שכ"ב-ש"ל
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה קל"ג ספר החינוך, מצווה שפ"ה

תרומת חלה (או ראשית עריסותיכם או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להקדיש לה' את עריכת הבצק הראשונה שנוטלים מעיסת הבצק, ממנה מכינים מאפים מחמשת מיני דגן. החלה ניתנת לכהן ונאכלת בטהרה, כשאר התרומות. עיסה החייבת בהפרשת חלה היא כזו ששיעור הקמח שבה הוא לפחות עשירית האיפה. מצוות החלה מהתורה היא מעיסה שלשו אותה בארץ ישראל בלבד, אולם חכמים תיקנו להפריש חלה גם מעיסה שנעשתה מחוץ לארץ. כיום מקובל שכלל התרומות והמעשרות מופרשים מראש ממוצרים הנמכרים עם חותמת כשרות ואין צורך להפריש מהם שוב.

אין לאכול מהעיסה לפני שהופרשה ממנה התרומה, בדומה לדין טבל האוסר אכילת יבולים שלא הופרשו מהם התרומות או המעשרות. מצוות הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות שנמסרו לנשים (חלה, נידה והדלקת הנר), אף על פי שגברים חייבים במצווה זו כמו הנשים.

מקור המצווה

המצווה מופיעה בתורה בפרשת שלח לך שבספר במדבר, בפסוקים אלו בולט הקשר בין מצוות הרמת החלה לבין כניסת עם ישראל לארצם, ארץ ישראל:

בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ... וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה' רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם

— ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוקים י"ח–כ"א

אזכור נוסף למצווה זו מופיע בתיאור ימי שיבת ציון בראשית בית שני. בספר נחמיה מופיעה כריתת אמנה לפיה מתחייב העם ללכת בתורת אלוהיו, ובה מוזכרת מצוות תרומת החלה לכהנים:

אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ...בָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲדֹנֵינוּ ..וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ..נָבִיא לַכֹּהֲנִים

— ספר נחמיה, פרק י', פסוקים א'–ל"ח

מצוות חלה ניתנה לבני ישראל אחר חטא המרגלים. נימוק אחד לעיתוי זה הוא כי לאחר החטא רצה האל לתת אפשרות לבני ישראל להתברך ולכן ציווה אותם להפריש חלה, קיום מצווה זו תגרום ברכה בבית. נימוק שני למצווה הוא שנתינת חלה לכהן היא מעין אמירת תודה לאל על הגשמים המצמיחים את התבואה (בניגוד למצרים בה יש לטרוח ולשאוב מים מן הנילוס).

אזכורים למצווה בנביאים ובחז"ל

היות שחלה נקראת תרומה, היא נכללת בברכה המובטחת בספר מלאכי למי שמקפיד להפריש את מתנות הכהונה והלוייה מתבואתו: ”הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי” (מלאכי פרק ג' פסוק י'). גם הנביא יחזקאל מזכיר ברכות מיוחדות למקיימים מצווה זו; ”וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ” (יחזקאל מד ל). במדרש מבואר שמצוות חלה מיוחדת בכך שדוד המלך השיג כפרה על מעשיו עם אוריה החתי על ידי קיום מצווה זו. בתלמוד בבלי מובא שמן השמים עונשים על ביטולה על ידי שמונעים ברכה "במכונס", ומארה משתלחת בשעורים, ובעלי השדות זורעים זרע וזרים באים ונהנים מיבולם בלי תשלום לבעלים.

קיום המצוה בימינו

שריפת בצק שהופרש לחלה

החלה צריכה להיאכל על ידי כהן בטהרה. מאחר שבימינו לא ניתן להקפיד על דיני טהרה, קיום המצווה בצורה זו לא אפשרי. בתלמוד הבבלי נחלקו אמוראי ארץ ישראל האם תוקפה של המצווה בימינו הוא מכח תקנת חכמים (ריש לקיש) או מהתורה (רבי יוחנן).הרמב"ן מחלק את מצוות תרומת חלה לשני חלקים: החלק הראשון הוא הפרשת חלקו של הכהן (החלה) מן העיסה, והחלק השני הוא מסירת החלה לכהן, ועיקר המצווה היא מסירת החלה לכהן.

מהתורה אין שיעור מינימלי לכמות שאותה יש להפריש לחלה, וניתן להפריש כלשהו. אך חכמים תקנו שיעור מינימלי שאותו יש להפריש לחלה - 1/24 עבור עיסה ביתית, ו-1/48 עבור עיסת נחתום. בימינו, שאין לכהן אפשרות לאכול את החלה, מפרישים כלשהו לחלה ושורפים אותה, אולם ישנה עדיפות לתת את החלה לכהן שייהנה ממנה באופני היתר (כגון שיאכיל אותה לבהמתו, ייהנה מחום השריפה וכדומה), וכן כדי להימנע מאיסור בל תשחית, כי לישראל אסור ליהנות מן החלה הנשרפת או להאכילה לבהמתו.

במשך השנים הפרשת החלה קיבלה גוון טקסי הכולל לעיתים אירוע רב משתתפים בו נשים מפרישות חלה כסגולה לפריון, לידה קלה, מציאת בן זוג, או כל עניין אחר. בשנים האחרונות טקסים אלו הפכו לפופולריים ומשתתפות בהם גם נשים שאינן דתיות.

דיני הפרשת חלה

בדומה לשאר תרומות ומעשרות, הפרשת חלה היא מצווה התלויה בארץ וחובת נתינתה מעיסה שנילושה בארץ ישראל, ואילו מדרבנן, המצווה נוהגת גם בעיסה שנילושה בחוץ לארץ. חיוב תרומת החלה קיים רק בעיסה העשויה מאחד מחמשת מיני דגן בלבד; חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.

מאחר שהמצווה חלה רק לאחר לישת העיסה, החובה לתרום חלה קיימת גם בשנת השמיטה, ואף תבואה שמקורה בהפקר (כגון עני שאסף לקט, שכחה ופאה) ופטורה ממעשר, חייבת בחלה. גם לישת עיסה ממעשר שני בירושלים מחייבת בתרומת חלה. למרות שיש דעות הפוטרות את הלווים מנתינת חלק ממתנות הכהונה (כגון זרוע לחיים וקיבה), הם חייבים במתן חלה לכהן.

אין מפרישים חלה בלא רשות בעל העיסה. לכתחילה עדיף להפריש חלה מן הבצק, אך בדיעבד אפשר להפריש מן הלחם האפוי. כמו כן יש להקפיד להשליך את החתיכה המופרשת בדרך כבוד, וכן אין להכניסה לתנור אפייה כי היא עלולה לאסור באכילה את שאר הבצק הנאפה. לדעת הרב מרדכי אליהו יש לעטפה בשתי שקיות לפני השלכתה לאשפה. ויש אומרים שדי לעוטפה בשקית אחת, ויש שמקפידים לשרפה.

כמות הקמח המחויבת

כמות הקמח המינימלית ממנה יש חובה להפריש היא "עשירית האיפה", כשיעור המנה היומית של המן. נושא הכמות המינימלית של הקמח שממנה יש להפריש חלה שנוי במחלוקת מתקופת התנאים. להלכה נפסקה שיטת חכמים שיש להפריש מכמות קמח בנפח של 43.2 ביצים. אלא שנחלקו אחרוני הדורות האחרונים מהו נפח כביצה. יש אומרים, על פי עדותו של הרמב"ם, שהוא נפח של 50 סמ"ק. יש אומרים שהוא נפח של 57.6 סמ"ק. ויש שהחמירו לחשוש שנפח הביצים בעבר היה כפול מנפחן בימינו, ולכן נפחה הוא 100 סמ"ק.

בהתחשב בכך שמשקל הקמח הוא כשני שלישים מנפחו, יוצא שמשקל הקמח המחייב בהפרשת חלה בברכה לפי השיטה הראשונה קרוב ל-1,500 גרם קמח, קילו וחצי. לפי הדעה השנייה המשקל הוא 1,666 גרם, ולדעה השלישית משקל זה היה אמור להיות קרוב ל-2,900 גרם, אך מכיוון שהחזון איש, בעלי שיטה זו, מצא שבפועל משקל הקמח בנפח המחייב בחלה הוא כמחצית מנפחו, ולא שני שלישים ממנו, לכן הורה לחשוש ולהפריש חלה כבר מ 2,250 גרם. מסיבה זו נהוג למעשה להחמיר להפריש ללא ברכה כבר מ-1,240 גרם קמח, שהוא כמחצית נפח הקמח המחייב בחלה לפי השיטה השנייה (ליתר דיוק 1,244.16 גרם), שכביצה היא 57.6 סמ"ק.

זמן ההפרשה

נחלקו התנאים במשנה ממתי חל החיוב להפריש את תרומת החלה, לדעת רבי עקיבא חייבים להפריש את התרומה אחר האפייה (מש"יקרום" הלחם בתנור, כלומר חלקו החיצוני של הבצק יתחיל להתקשות כתוצאה האפייה), ואילו לדעת רבי יוחנן בן נורי חייבים להפריש את מתנת החלה מן העיסה עוד טרם אפייתה, בעודה בצק, ורק בדיעבד ניתן להפריש החלה אחר גמר האפייה. לשתי הדעות ניתן לתת לכהן לחם אפוי ולא בצק. להלכה נפסק כרבי יוחנן בן נורי.

בנוסף לכך, נחלקו הראשונים האם חובת הפרשת החלה מהעיסה מתחילה רק לאחר סיום לישת הבצק, או שכבר מאז שנותנים את המים אל הקמח חובה להפריש חלה, ואסור לאכול מעיסה זו עד שיפרישו ממנו חלה. ובדעת הרמב"ם נחלקו אם סובר כדעה הראשונה. או השניה.

שיעור תרומת החלה

שיעור ההפרשה לא מצוין בפירוש בתורה, אלא נאמר - ”ראשית עריסותיכם”, ללא שיעור מדויק. על כן מן התורה די להפריש כמות כל שהיא. אמנם חז"ל קבעו שני שיעורי הפרשה - אחת לאפיה ביתית, ואחת למאפייה עסקית:

• אפיה ביתית - אחת מעשרים וארבעה מן העיסה (1/24).
• מאפיה עסקית - אחת מארבעים ושמונה מן העיסה (1/48).
• בזמננו מפרישים, רק חתיכה קטנה ("כלשהו"), כי התרומה לא נמסרת לכהן לאכילה אלא נשרפת.
• בנוסף קבעו חז"ל כי אין להפריש חלה שלמה בלא להותיר חלק ממנה למאכל: 'העושה כל עיסתו חלה להפרשה, לא עשה כלום עד שישאיר קצת'.

בחוץ לארץ

הפרשת חלה במאפיית מצות בברוקלין על ידי "צירוף סל"

מחוץ לארץ ישראל מצוות הפרשת חלה היא רק מדרבנן מטעם "שלא תשתכח תורת חלה" כך שהחלה אינה קדושה. בראשית התקנה, הדין היה שכאשר ישנו בנמצא כהן שאינו טמא בטומאה היוצאת מגופו, אף שכל הכהנים בחוץ לארץ טמאים בטומאת מת מדברי חכמים משום טומאת ארץ העמים, התירו חכמים לתת לו את החלה לאכילה, אף אם הוא רק כהן מוחזק שאינו כהן מיוחס. כאשר אין בנמצא כהן טהור מטומאה היוצאת מגופו, היו מפרישים שתי חלות, אחת נשרפת ואחת נאכלת אף לכהן שטמא בטומאה היוצאת מגופו. לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ הכהן היה מברך ” ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לאכול תרומה”.

אמנם עם השנים התקבל מנהג שאף בחוץ לארץ מפרישים חלה אחת ושורפים אותה, כפי שעושים בהפרשת חלה בארץ ישראל מאז שהפסיקו להקפיד על טומאה וטהרה. וכך המנהג עד היום.

באפיית מצות לפסח בחוץ לארץ, יש מקפידים שמעיסת הבצק עבור מצה שמורה של ליל הסדר תופרש חלה לאכילה (ולא לשריפה) על ידי כהן. מאידך, יש הסוברים שבזמן הזה אין אף כהן הראוי לאכול את החלה שכן גם חזקת הכהונה הורעה מאחר שכל אדם המצהיר שהוא כהן נוהג בדיני כהונה.

ברכה על הפרשת חלה

מניחים את העיסה בקערה, מברכים על ההפרשה ומוציאים חתיכת בצק מתוך העיסה. נוהגים שלאחר הברכה אומרים "הרי זו חלה". בראשונים מוזכרים מספר נוסחים לברכה: 'להפריש חלה', 'להפריש תרומה' או 'להפריש חלה תרומה'. כיום נוהגים הספרדים לומר "להפריש חלה תרומה", ומנהג האשכנזים לומר "להפריש חלה" בלבד, ויש מהאשכנזים שמוסיפים "להפריש חלה מן העיסה".

יש כיום הנוהגות לומר תפילה קצרה לאחר הפרשת חלה. להלן דוגמה לנוסח תפילה פופולרי:

...תחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהוקרב על גבי המזבח ותתקבל ברצון. וכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה הפרשה זו לכפרת עוונותיי ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי (וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה. ובזכות מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ותקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לבי, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים...

קישורים חיצוניים

• אכילת תרומת חלה בחו״ל ע״י כהן קטן, סרטון באתר יוטיוב מכון איגוד הכהנים
• סדר הפרשת חלה כולל מתכון לקריאה נוחה באתר הידברות
• איך עושים הפרשת חלה?, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון
• הפרשת חלה אתר "ychallah" מקיף את נושא הפרשת חלה
• חלה (מתנות כהונה), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הפרשת חלה בקיצור שולחן ערוך
• הפרשת חלה, אתר בית חב"ד
• מהי הפרשת חלה אתר "שמח לנשים" בפירוט מלא על מצוות הפרשת חלה, הלכותיה ואיך קיום ערבי הפרשות חלה נהפך ללהיט בשנים האחרונות
• דיני הפרשת חלה, באתר הידברות
• עפרה אידלמן, החילוניות מחפשות ערוץ לאלוהים בטקסי הפרשת חלה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015
• רבקה נריה-בן שחר, ‏'סעודת אמֵנים' היא כל כך נשית": ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן, מים מדליָו 27, תשע"ו, עמ' 121–151
• הרב אליעזר מלמד, דיני הפרשת חלה, באתר פניני הלכה

• מתי מתחייבת העיסה בהפרשת חלה, באתר ישיבת הר ברכה

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.