עוצבת ראם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:56, 16 במרץ 2019

תבנית:יחידה עוצבת ראם או חטיבה 179, ובעבר חטיבה 37 וחטיבה 673, היא חטיבת שריון^[1] מילואים בצה"ל המשתייכת לעוצבת הפלדה בפיקוד הדרום.

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אל"ם אוהד מאור.

היסטוריה

הקמת החטיבה

החטיבה הוקמה ב-1955 על ידי אלוף משנה אריה שחר ונועדה לשמש ככוח השריון העיקרי של צה"ל בצפון ישראל. בשנת 1956 מונה אל"מ שמואל גלינקא למפקד החטיבה אשר המשיך את תהליך ההקמה.

מלחמת סיני

בפרוץ מלחמת סיני, הוחזקה החטיבה בפיקוד שמואל גלינקא בתור עתודה פיקודית. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד אהרן נחשון, גדוד 266 - טנקי AMX-13 בפיקוד ישראל גרנית, וגדוד 278 - חרמ"ש בפיקוד זאב אשכולות, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד חרמ"ן (חיל רגלים ממונע) 54 מחטיבה 11 בפיקוד ישראל גרמן.

החטיבה שהייתה בהתארגנות מפרוץ המלחמה, הצטוותה ב-31 באוקטובר להעביר פלוגה מגדוד 278 לסיוע לחטיבה 11 בכיבוש עזה. בליל ה-1 בנובמבר, כוח של 2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש מגדוד 377 הובהל בחיפזון לסייע בהתקפה על אום כתף. מכיוון שפלוגות הטנקים התעכבו, הוכנסו לפעולה רק פלוגות החרמ"ש להתקפה חזיתית על המתחם. המתקפה נכשלה בשל תותחי הנ"ט, משחיתי הטנקים והמוקשים המצריים, והכוח ספג בקרב זה אבידות כבדות, 20 הרוגים ובכללם המח"ט שמואל גלינקא ו-65 פצועים. הפלוגות חולצו לפני עלות השחר בחיפוי ארטילרי.

בליל ה-2 בנובמבר, פלוגת טנקים מהחטיבה שסופחה לחטיבה 10 והייתה בדרכה לאבו עגילה, נתקלה עקב חוסר תיאום במארב של גדוד 82. כתוצאה מהירי הדו-צדדי הושמדה למעשה הפלוגה וספגה כ-25 הרוגים.

בסך הכל איבדה החטיבה במהלך המלחמה 45 מאנשיה ובתוכם מפקדה הראשון אלוף משנה שמואל גלינקא.

מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם אורי רום והתמקמה בחורשות באזור עין זיתים. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד אמנון חינסקי, גדוד 266 - טנקי AMX-13 בפיקוד רפול שפר, וגדוד 278 - חרמ"ש בפיקוד מישקה נהוראי. בבוקר ה-5 ביוני 1967 הייתה החטיבה מוכנה לבלום את התקפות הסורים באצבע הגליל, אולם קיבלה פקודה לנוע לעבר השומרון. החטיבה, בתוספת פלוגת טנקי צנטוריון וללא גדוד 377, השתתפה בקרבות לכיבוש צפון השומרון. החטיבה נעה דרומה דרך טלוזה וטובאס, ופתחה ציר עוקף ממזרח לג'נין תוך התגברות על מחסומי רק"ם. בהתקפה לילית התגברה על מערך שריון ירדני שחסם את דרכה, התקדמה וכבשה את שכם בסיוע גדוד 17 של חטיבת גולני.

בבוקר 8 ביוני הוחזרה החטיבה לחזית הסורית. גדוד 377 פוצל והשתתף בשני המאמצים העיקריים בקרבות ההבקעה לרמת הגולן ב-9 ביוני. גדוד 377 בכוח מוקטן (שתי פלוגות) הוכפף לחטיבה 8 ופרץ דרך כפר סאלד - גבעת האם לרמה. הגדוד נע עם הטור החטיבתי והשתתף בכיבוש מוצבי זעורה. פלוגה נוספת סייעה לגדוד 12 של חטיבת גולני בקרב תל פאחר. כוח נוסף של שבעה טנקים תקף יחד עם גדוד 51 של גולני את תל עזזיאת, ושתי מחלקות טנקים נוספות הושארו בעתודה יחד עם גדוד 13 של גולני.

פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 266 עלתה יחד עם גדוד המ"כים של גולני בנתיב קשה למעבר בכיוון מוצב רויה (בסיסי רויה של היום, ממזרח לגונן). הטנקים עלו בנתיב הצר, אולם משהגיעו לקצה העליה נתקלו באש נ"ט חזקה. הסתבר כי מולם עמד מוצב פלוגתי סורי אשר כלל תותחי נ"ט רבים. מספר טנקים נפגעו וההתקדמות נעצרה. מפקד הפלוגה, רן שריג, הצליח לצבור כוח של שמונה טנקים אשר הסתערו באור אחרון על המוצב הסורי והצליחו לכבוש אותו.{הערה|סיכומי מ"פים גדוד 266, באתר "נעמוש"}}^[2]

שתי מחלקות טנקי AMX-13 סייעו לגדוד 65 מחטיבה 80 בכיבוש הכפר דרבשיה והמוצבים שסביבו. ב-10 ביוני הייתה אמורה החטיבה להתקדם במהירות מרוויה אל עבר קוניטרה על מנת לתפוס אותה לפני הפסקת האש אולם עקב מחסור בדלק המשיכה החטיבה רק עד צומת נפח ואבטחה אותו.

החטיבה איבדה 27 מלוחמיה בקרבות בשומרון וברמת הגולן.

מלחמת יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה, ששמה שונה בינתיים לחטיבה 179, חטיבת הגיוס המהיר של פיקוד הצפון. החטיבה בפיקוד רן שריג הייתה מצוידת בטנקי שוט קל, וכללה 3 גדודים: גדוד 96 בפיקוד ישראל לוין, גדוד 266 בפיקוד עוזי מור, וגדוד 278 בפיקוד יוסי עמיר. החטיבה נקראה לגיוס כבר בבוקר יום הכיפורים, טרם פרוץ המלחמה, אך בהגיעה למחנה פילון, גילתה כי מרבית הטנקים שלה נלקחו על ידי חטיבה 7 הסדירה, ששניים מגדודיה הועלו מסיני לרמת הגולן בבהילות בערב יום כיפור, והצטיידו בטנקים של גדוד 96 וגדוד 278. גדוד 266 שלו נותר ציוד החל להתארגן במהירות וכוחות ראשונים של הגדוד עלו לעבר רמת הגולן סביב השעה 10 בלילה במוצאי יום כיפור, בעוד שני הגדודים האחרים הצטיידו בטנקי חטיבה 164 שבסיסה היה באזור צומת גולני.

בימים הבאים לחמה החטיבה בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה. בשלב הראשון לחם כל גדוד עצמאית, בשני צירי רוחב של דרום ומרכז רמת הגולן, ציר בני יהודה - רמת מגשימים וציר גשר אריק - קצבייה. בהמשך השתתפה החטיבה בפריצה למובלעת הסורית ב-11 באוקטובר ובקרבות כנגד הכוחות העיראקים. לקראת סיום המלחמה עברה לחזית הדרום, שם לחמה כנגד המצרים מעבר לתעלת סואץ^[3] בכיבוש נמל עדביה ובהידוק כיתור הארמייה השלישית המצרית, והתייצבה על הק"מ ה-101 בדרך לקהיר.

חטיבה 179 היא היחידה שסיימה את לחימתה בצפון 41 ק"מ מדמשק ובדרום 101 ק"מ מקהיר. סיפור לחימתה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים מונצח באנדרטת חטיבה 179, כ-3 ק"מ ממערב לחושנייה. בבסיס פילון קם חדר המורשת של החטיבה אשר הועבר בשנת 2017 למחנה נחשונים.

במהלך המלחמה נפלו 84 לוחמים מחיילי החטיבה.

לאחר מלחמת יום כיפור

לאחר המלחמה עברה החטיבה תהליך שיקום וחזרה לכשירות, ושמה שונה לחטיבה 673. בשנת 2000 עברה החטיבה הסבה מטנקי שוט לטנקי מרכבה.^[4]

במהלך מלחמת לבנון השנייה טען מפקד החטיבה רועי אלקבץ שהחטיבה אינה בכשירות למלחמה, ובעקבות כך לא גויסה החטיבה במסגרת עוצבת נתיב האש^[5].

בשנת 2016 שונה שוב מספרה של החטיבה והיא חזרה להיקרא חטיבה 179.^[4]

בחנוכה 2018 יצא לאור ספרם של הדס ועופר רגב "ראם - סיפורה של חטיבה". הספר סוקר את תולדות החטיבה מהקמתה ועד שנת 2018 ומתאר בפרוטרוט את פעילות יחידות החטיבה בקרבות הבלימה ברמת הגולן והפריצה למובלעת הסורית במלחמת יום הכיפורים.

מפקדי החטיבה^[6]

שם	תקופת כהונה	הערות
אריה שחר	1955-1956	מקים החטיבה
שמואל גלינקא	1956	מפקד החטיבה במלחמת סיני. נהרג במלחמה
עמוס בנין	1956
אריה שחר	1956 - 1958
עמוס בנין	1958 - 1959
יששכר (ישכה) שדמי	1959 - 1961
אורי רום (רוזנבלום)	1961 - 1969	מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים
משה (מוסה) פלד	1969 - 1972	לימים אלוף ומפקד גייסות השריון
דן שומרון	1972 - 1973	לימים הרמטכ"ל
רן שריג^[7]	1973 - 1975	מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים
יאיר נפשי	1975 - 1976	בעל עיטור העוז
עמרם מצנע	1976 - 1977	לימים אלוף
גיורא קופל	1978 - 1980
מאיר דגן	1980 - 1982	לימים אלוף וראש המוסד
שמואל בן שחר	1982 - 1985
בני לידור	1985 - 1987
זיו הלוי	1987 - 1993
משה קינן	1993 - 1997
דורון מיינרט	1997 - 2001
תמיר היימן	2001 - 2003	לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני, וראש אמ"ן
רועי אלקבץ	2003 - 2007	לימים מפקד עוצבת אדום
אבי פרסטנפלד	2007 - 2010
תומר יפרח	2010 - 2012	לימים מפקד חטיבה 188
יואב טילן^[8]	2012 - 2015
איתי ברין	2015 - 2017
אוהד מאור	אוגוסט 2017 -

ראו גם

לקריאה נוספת

הדס ועופר רגב, ראם - סיפורה של חטיבה, 2018.
אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!: על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, ע"מ 103 - 120 - הפרק מתאר את הבקעת החטיבה לתוך שטח סוריה במלחמת יום כיפור.

קישורים חיצוניים

גדוד 377 באתר יד לשריון
עוצבת ראם באתר יד לשריון
בין דמשק לקהיר, אתר זרוע היבשה, 25 באוקטובר 2010
יעל בניה, "נסענו על הדרך כצאן שמובל לטבח", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 7 במרץ 2013, כפי שהועלה "אתר הגבורה"
מיכל רוטנברג, ‏ארבעה עשורים אחרי: לוחמי חטיבה 179 רוצים שתכירו את הסיפור שלהם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוקטובר 2016
אורלי גולדקלנג, ‏"עומדת לפרוץ מלחמה, והתחמושת נעולה בבונקרים", בעיתון מקור ראשון, 21 בספטמבר 2018
לחימת חטיבת טנקים 179 במלחמת יום הכיפורים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ רונית סבירסקי, קק"ל, לטייל בגליל העליון זה לא פיקניק. ואולי דווקא כן, באתר ynet, 18 בנובמבר 2012.
^ הדס ועופר רגב, ראם-סיפורה של חטיבה, עמ' 58-60.
^ מנחם רהט, עוצבת ראם חנכה אתר הנצחה לחלליה, מעריב, 7 באוקטובר 1984
^ ¹ ² רגב, עמ' 250.
^ פרש - הרצאה של 2 מפקדי חטיבות שריון במלחמה
^ הדס ועופר רגב, ראם-סיפורה של חטיבה, עמ' 7.
^ יעל בניה, "נסענו על הדרך כצאן שמובל לטבח", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 07.03.2013, כפי שהועלה "אתר הגבורה".
^ דנה פטרוב, דהרו לצפון: שריונרים במילואים התאמנו בטכניקות לחימה חדשניות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 בנובמבר 2014.

ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] רונית סבירסקי, קק"ל, לטייל בגליל העליון זה לא פיקניק. ואולי דווקא כן, באתר ynet, 18 בנובמבר 2012.

[2] הדס ועופר רגב, ראם-סיפורה של חטיבה, עמ' 58-60.

[רהט-3] מנחם רהט, עוצבת ראם חנכה אתר הנצחה לחלליה, מעריב, 7 באוקטובר 1984

[רגב-250-4] ¹ ² רגב, עמ' 250.

[5] פרש - הרצאה של 2 מפקדי חטיבות שריון במלחמה

[6] הדס ועופר רגב, ראם-סיפורה של חטיבה, עמ' 7.

[7] יעל בניה, "נסענו על הדרך כצאן שמובל לטבח", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 07.03.2013, כפי שהועלה "אתר הגבורה".

[8] דנה פטרוב, דהרו לצפון: שריונרים במילואים התאמנו בטכניקות לחימה חדשניות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 בנובמבר 2014.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ===מלחמת ששת הימים===
-ערב [[מלחמת ששת הימים]] גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם [[אורי רום]] והתמקמה בחורשות באזור [[עין זיתים]]. בבוקר ה-[[5 ביוני]] [[1967]] החטיבה שכללה 3 גדודים: [http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=5480 גדוד 377] - טנקי [[M4 שרמן|שרמן]] בפיקוד אמנון חינסקי, גדוד 266 - טנקי [[AMX-13]] בפיקוד רפול שפר, וגדוד 278 - חרמ"ש בפיקוד מישקה נהוראי, הייתה מוכנה לבלום את התקפות הסורים ב[[אצבע הגליל]], אולם קבלה פקודה לנוע לעבר ה[[שומרון]]. החטיבה ללא גדוד 377, בתוספת פלוגת טנקי [[צנטוריון]], השתתפה בקרבות ל[[כיבוש צפון השומרון במלחמת ששת הימים|כיבוש צפון השומרון]]. החטיבה נעה דרומה דרך [[טלוזה]] ו[[טובאס]], ופתחה ציר עוקף ממזרח ל[[ג'נין]] תוך התגברות על מחסומי רק"ם. בהתקפה לילית התגברה על מערך שריון שחסם את דרכה, התקדמה וכבשה את [[שכם]], בסיוע [[חטיבת ביסלמ"ח#גדוד 17|גדוד 17]] של [[חטיבת גולני]].
+ערב [[מלחמת ששת הימים]] גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם [[אורי רום]] והתמקמה בחורשות באזור [[עין זיתים]]. החטיבה כללה 3 גדודים: [http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=5480 גדוד 377] - טנקי [[M4 שרמן|שרמן]] בפיקוד אמנון חינסקי, גדוד 266 - טנקי [[AMX-13]] בפיקוד רפול שפר, וגדוד 278 - חרמ"ש בפיקוד מישקה נהוראי. בבוקר ה-[[5 ביוני]] [[1967]] הייתה החטיבה מוכנה לבלום את התקפות הסורים ב[[אצבע הגליל]], אולם קיבלה פקודה לנוע לעבר ה[[שומרון]]. החטיבה, בתוספת פלוגת טנקי [[צנטוריון]] וללא גדוד 377, השתתפה בקרבות ל[[כיבוש צפון השומרון במלחמת ששת הימים|כיבוש צפון השומרון]]. החטיבה נעה דרומה דרך [[טלוזה]] ו[[טובאס]], ופתחה ציר עוקף ממזרח ל[[ג'נין]] תוך התגברות על מחסומי רק"ם. בהתקפה לילית התגברה על מערך שריון ירדני שחסם את דרכה, התקדמה וכבשה את [[שכם]] בסיוע [[חטיבת ביסלמ"ח#גדוד 17|גדוד 17]] של [[חטיבת גולני]].
-בבוקר 8 ביוני הוחזרה החטיבה ל[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|חזית הסורית]]. גדוד 377 פוצל והשתתף בשני המאמצים העיקריים ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|קרבות ההבקעה לרמת הגולן]] ב-9 ביוני. גדוד 377 בכוח מוקטן הוכפף ל[[חטיבה 8]] ופרץ דרך [[כפר סאלד]] - [[גבעת האם]] לרמה. הגדוד נע עם הטור החטיבתי והשתתף [[הקרב על קלע וזעורה|בכיבוש מוצבי זעורה]]. פלוגה נוספת סייעה לגדוד 12 של [[חטיבת גולני]] ב[[קרב תל פאחר]]. כוח נוסף של שבעה טנקים תקף יחד עם גדוד 51 של גולני את [[תל עזזיאת]], ושתי מחלקות טנקים נוספות הושארו בעתודה יחד עם גדוד 13 של גולני.
+בבוקר 8 ביוני הוחזרה החטיבה ל[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|חזית הסורית]]. גדוד 377 פוצל והשתתף בשני המאמצים העיקריים ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|קרבות ההבקעה לרמת הגולן]] ב-9 ביוני. גדוד 377 בכוח מוקטן (שתי פלוגות) הוכפף ל[[חטיבה 8]] ופרץ דרך [[כפר סאלד]] - [[גבעת האם]] לרמה. הגדוד נע עם הטור החטיבתי והשתתף [[הקרב על קלע וזעורה|בכיבוש מוצבי זעורה]]. פלוגה נוספת סייעה לגדוד 12 של [[חטיבת גולני]] ב[[קרב תל פאחר]]. כוח נוסף של שבעה טנקים תקף יחד עם גדוד 51 של גולני את [[תל עזזיאת]], ושתי מחלקות טנקים נוספות הושארו בעתודה יחד עם גדוד 13 של גולני.
+פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 266 עלתה יחד עם גדוד המ"כים של גולני בנתיב קשה למעבר בכיוון מוצב רויה (בסיסי רויה של היום, ממזרח ל[[גונן]]). הטנקים עלו בנתיב הצר, אולם משהגיעו לקצה העליה נתקלו באש נ"ט חזקה. הסתבר כי מולם עמד מוצב פלוגתי סורי אשר כלל תותחי נ"ט רבים. מספר טנקים נפגעו וההתקדמות נעצרה. מפקד הפלוגה, [[רן שריג (קצין)|רן שריג]], הצליח לצבור כוח של שמונה טנקים אשר הסתערו באור אחרון על המוצב הסורי והצליחו לכבוש אותו.{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2019/02/27/סיכומי-מפים-גדוד-266/|כותרת=סיכומי מ"פים גדוד 266|אתר=אתר "נעמוש"}}}}{{הערה|הדס ועופר רגב, ראם-סיפורה של חטיבה, עמ' 58-60.}}
-פלוגת טנקי AMX-13 של החטיבה עלתה בנתיב צר לכיוון מוצב רויה (בסיסי רויה של היום, ממזרח ל[[גונן]]) אולם הטנקים התקשו בעליה ונפגעו מהאש הסורית. לאחר הצטרפות שתי מחלקות טנקים לכוח התחדשה ההתקדמות ובאור אחרון נכבש מוצב רויה. שתי מחלקות טנקי AMX-13 סייעו לגדוד 65 מ[[חטיבה 226|חטיבה 80]] בכיבוש הכפר [[דרבשיה]] והמוצבים שסביבו. ב-10 ביוני הייתה אמורה החטיבה להתקדם במהירות מרוויה אל עבר [[קוניטרה]] על מנת לתפוס אותה לפני הפסקת האש אולם עקב מחסור בדלק המשיכה החטיבה רק עד צומת נפח ואבטחה אותו.
+שתי מחלקות טנקי AMX-13 סייעו לגדוד 65 מ[[חטיבה 226|חטיבה 80]] בכיבוש הכפר [[דרבשיה]] והמוצבים שסביבו. ב-10 ביוני הייתה אמורה החטיבה להתקדם במהירות מרוויה אל עבר [[קוניטרה]] על מנת לתפוס אותה לפני הפסקת האש אולם עקב מחסור בדלק המשיכה החטיבה רק עד צומת נפח ואבטחה אותו.
 החטיבה איבדה 27 מלוחמיה בקרבות בשומרון וב[[רמת הגולן]].