שלום תקווה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי פרטים שהיו חסרים
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2.53.16.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של בוט סדר הפרקים
שורה 23: שורה 23:
|תאריך עדכון נבחרת=
|תאריך עדכון נבחרת=
}}
}}
'''שלום תקווה''' (נולד ב-[[8 במאי]] [[1965]]) הוא [[כדורגלן]] [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]] לשעבר, מהשחקנים הבולטים ב[[כדורגל בישראל|ישראל]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], חבר ב[[היכל התהילה של הכדורגל הישראלי]] ואחיו הבכור של הכדורגלן [[אבי תקווה]]. בנו גיא תקווה המוכשר,משחק במגרש בנועם כמעט כל שישי.
'''שלום תקווה''' (נולד ב-[[8 במאי]] [[1965]]) הוא [[כדורגלן]] [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]] לשעבר, מהשחקנים הבולטים ב[[כדורגל בישראל|ישראל]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], חבר ב[[היכל התהילה של הכדורגל הישראלי]] ואחיו הבכור של הכדורגלן [[אבי תקווה]].


== קריירה ==
== קריירה ==
שורה 31: שורה 31:
עם חזרתו לישראל בינואר [[1996]] חתם תקווה ב[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]. את הופעת הבכורה שלו במועדון ערך במחזור ה-17 של עונת [[עונת 1995/1996 בליגה הלאומית|1995/1996]], בניצחון 1–0 על [[מכבי הרצליה]]. ב-[[16 במרץ]] [[1996]] כבש תקווה את שעריו הראשונים במדי הקבוצה, צמד מול [[בית"ר ירושלים]] ב[[אצטדיון בלומפילד]], בדרך לניצחון 4–0. בעונת [[עונת 1996/1997 בליגה הלאומית|1996/1997]] שוב נפצע ונעדר לתקופה ארוכה, אך בעונת [[עונת 1997/1998 בליגה הלאומית|1997/1998]] חזר להרכב הקבוצה והוביל אותה למאבק אליפות מול בית"ר ירושלים, אשר הסתיים במקום השני בעקבות [[משחק השרוכים]]. בעונה שלאחר מכן זכה תקווה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע]] ראשון בקריירה, לאחר שכבש את שער השוויון ב[[גביע המדינה בכדורגל 1998/1999|משחק הגמר]] מול בית"ר ירושלים, בדרך לניצחון בבעיטות הכרעה. תקווה שיחק ארבע וחצי שנים בהפועל תל אביב עד שסיים את קריירת המשחק שלו בסוף עונת [[עונת 1999/2000 בליגת העל בכדורגל|1999/2000]], בה זכתה הקבוצה ב[[דאבל]]. בעונה זו שותף בעיקר כמחליף, ובישל שישה שערים ברגעי ההכרעה של המשחקים אשר הובילו את הקבוצה אל הזכייה בתואר. כך בעונתו האחרונה בקריירה זכה לראשונה באליפות, ובמשחקו האחרון בקריירה זכה להניף (ביחד עם ה[[קפטן (ספורט)|קפטן]] [[שמעון גרשון]]) את גביע המדינה, לאחר ניצחון נוסף על בית"ר ירושלים ב[[גביע המדינה בכדורגל 1999/2000|משחק הגמר]].
עם חזרתו לישראל בינואר [[1996]] חתם תקווה ב[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]. את הופעת הבכורה שלו במועדון ערך במחזור ה-17 של עונת [[עונת 1995/1996 בליגה הלאומית|1995/1996]], בניצחון 1–0 על [[מכבי הרצליה]]. ב-[[16 במרץ]] [[1996]] כבש תקווה את שעריו הראשונים במדי הקבוצה, צמד מול [[בית"ר ירושלים]] ב[[אצטדיון בלומפילד]], בדרך לניצחון 4–0. בעונת [[עונת 1996/1997 בליגה הלאומית|1996/1997]] שוב נפצע ונעדר לתקופה ארוכה, אך בעונת [[עונת 1997/1998 בליגה הלאומית|1997/1998]] חזר להרכב הקבוצה והוביל אותה למאבק אליפות מול בית"ר ירושלים, אשר הסתיים במקום השני בעקבות [[משחק השרוכים]]. בעונה שלאחר מכן זכה תקווה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע]] ראשון בקריירה, לאחר שכבש את שער השוויון ב[[גביע המדינה בכדורגל 1998/1999|משחק הגמר]] מול בית"ר ירושלים, בדרך לניצחון בבעיטות הכרעה. תקווה שיחק ארבע וחצי שנים בהפועל תל אביב עד שסיים את קריירת המשחק שלו בסוף עונת [[עונת 1999/2000 בליגת העל בכדורגל|1999/2000]], בה זכתה הקבוצה ב[[דאבל]]. בעונה זו שותף בעיקר כמחליף, ובישל שישה שערים ברגעי ההכרעה של המשחקים אשר הובילו את הקבוצה אל הזכייה בתואר. כך בעונתו האחרונה בקריירה זכה לראשונה באליפות, ובמשחקו האחרון בקריירה זכה להניף (ביחד עם ה[[קפטן (ספורט)|קפטן]] [[שמעון גרשון]]) את גביע המדינה, לאחר ניצחון נוסף על בית"ר ירושלים ב[[גביע המדינה בכדורגל 1999/2000|משחק הגמר]].


תקוה הוא בן דורם של [[אלי אוחנה]] ו[[רוני רוזנטל]] ואף כיכב לצידם ב[[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]]. בתקופה זו הוא נחשב לאחד השחקנים הטובים בישראל, והיה ידוע בזכות יכולתו הטכנית, אינטליגנציית המשחק שלו ומסירותיו המדויקות. ב-[[4 במאי]] [[1986]] ערך את הופעות הבכורה שלו בנבחרת, ב[[משחק ידידות]] מול [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]]. ב-[[8 באפריל]] [[1987]] כבש את שערו הראשון במדי הנבחרת, בהפסד 2–3 ל[[נבחרת רומניה בכדורגל|נבחרת רומניה]]. תקווה היה שחקן הרכב קבוע במשחקי [[מוקדמות מונדיאל 1990]] ופתח בהרכב בצמד משחקי ההכרעה מול {{נבחרת|קולומביה}}. לאורך השנים רשם 23 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש 6 שערים. את הופעתו האחרונה במדי הנבחרת ערך ב-[[23 בפברואר]] [[1994]], במשחק ידידות מול {{נבחרת|גאורגיה}}.
תקוה הוא בן דורם של [[אלי אוחנה]] ו[[רוני רוזנטל]] ואף כיכב לצידם ב[[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]]. בתקופה זו הוא נחשב לאחד השחקנים הטובים בישראל, והיה ידוע בזכות יכולתו הטכנית, אינטליגנציית המשחק שלו ומסירותיו המדויקות. ב-[[4 במאי]] [[1986]] ערך את הופעות הבכורה שלו בנבחרת, ב[[משחק ידידות]] מול [[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]]. ב-[[8 באפריל]] [[1987]] כבש את שערו הראשון במדי הנבחרת, בהפסד 2–3 ל[[נבחרת רומניה בכדורגל|נבחרת רומניה]]. תקווה היה שחקן הרכב קבוע במשחקי [[מוקדמות מונדיאל 1990]] ופתח בהרכב בצמד משחקי ההכרעה מול {{נבחרת|קולומביה}}. לאורך השנים רשם 23 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש 6 שערים. את הופעתו האחרונה במדי הנבחרת ערך ב-[[23 בפברואר]] [[1994]], במשחק ידידות מול {{נבחרת|גאורגיה}}.


==לאחר הפרישה==
==לאחר הפרישה==

גרסה מ־01:35, 20 במרץ 2019

שלום תקווה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 8 במאי 1965 (בן 58)
נתניה שבישראל
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
מכבי נתניה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1985–1988
1988–1991
1991–1992
1992–1993
1993–1994
1994–1995
1995–1996
1996–2000
מכבי נתניה
סטנדרד ליאז'
לאנס
קיי בום
מכבי נתניה
נשאטל גזמאקס
סטנדרד ליאז'
הפועל תל אביב

56 (21)
10 (3)
9 (1)
16 (2)
0 (0)
7 (1)
78 (15)
נבחרת לאומית כשחקן
1986–1994 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 23 (6)
קבוצות כמאמן
2000–2001
2004–2005
הפועל תל אביב (עוזר מאמן)
הפועל תל אביב (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלום תקווה (נולד ב-8 במאי 1965) הוא כדורגלן נבחרת ישראל לשעבר, מהשחקנים הבולטים בישראל בשנות ה-80 ושנות ה-90, חבר בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי ואחיו הבכור של הכדורגלן אבי תקווה.

קריירה

תקווה נולד בנתניה כילד הבכור מבין ארבעה ילדים לאליהו וחביבה תקווה, שעלו מעיראק במסגרת מבצע עזרא ונחמיה בשנות ה-50. את דרכו החל במכבי נתניה לפני שעבר לשחק באירופה ב-1988. את עיקר הצלחתו באירופה קצר בקבוצה הבלגית סטנדרד ליאז', ובעקבות יכולתו הוחתם בשנת 1991 בקבוצת לאנס מליגת העל הצרפתית. כעבור עונה אחת חזר לבלגיה וחתם בקבוצת קיי בום, אך בעקבות ירידתה לליגת המשנה הבלגית בתום העונה חזר תקווה לישראל ושיחק עונה נוספת במכבי נתניה. לאחר מכן הגיע תקווה לשווייץ וחתם בקבוצת נשאטל גזמאקס, אך לא שיחק במדיה לאחר שסבל מפציעה. בשנת 1995 חזר לבלגיה ושיחק עונה נוספת בסטנדרד ליאז', אך שוב נפצע ונעדר ממשחקים רבים.

עם חזרתו לישראל בינואר 1996 חתם תקווה בהפועל תל אביב. את הופעת הבכורה שלו במועדון ערך במחזור ה-17 של עונת 1995/1996, בניצחון 1–0 על מכבי הרצליה. ב-16 במרץ 1996 כבש תקווה את שעריו הראשונים במדי הקבוצה, צמד מול בית"ר ירושלים באצטדיון בלומפילד, בדרך לניצחון 4–0. בעונת 1996/1997 שוב נפצע ונעדר לתקופה ארוכה, אך בעונת 1997/1998 חזר להרכב הקבוצה והוביל אותה למאבק אליפות מול בית"ר ירושלים, אשר הסתיים במקום השני בעקבות משחק השרוכים. בעונה שלאחר מכן זכה תקווה בגביע ראשון בקריירה, לאחר שכבש את שער השוויון במשחק הגמר מול בית"ר ירושלים, בדרך לניצחון בבעיטות הכרעה. תקווה שיחק ארבע וחצי שנים בהפועל תל אביב עד שסיים את קריירת המשחק שלו בסוף עונת 1999/2000, בה זכתה הקבוצה בדאבל. בעונה זו שותף בעיקר כמחליף, ובישל שישה שערים ברגעי ההכרעה של המשחקים אשר הובילו את הקבוצה אל הזכייה בתואר. כך בעונתו האחרונה בקריירה זכה לראשונה באליפות, ובמשחקו האחרון בקריירה זכה להניף (ביחד עם הקפטן שמעון גרשון) את גביע המדינה, לאחר ניצחון נוסף על בית"ר ירושלים במשחק הגמר.

תקוה הוא בן דורם של אלי אוחנה ורוני רוזנטל ואף כיכב לצידם בנבחרת ישראל. בתקופה זו הוא נחשב לאחד השחקנים הטובים בישראל, והיה ידוע בזכות יכולתו הטכנית, אינטליגנציית המשחק שלו ומסירותיו המדויקות. ב-4 במאי 1986 ערך את הופעות הבכורה שלו בנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת ארגנטינה. ב-8 באפריל 1987 כבש את שערו הראשון במדי הנבחרת, בהפסד 2–3 לנבחרת רומניה. תקווה היה שחקן הרכב קבוע במשחקי מוקדמות מונדיאל 1990 ופתח בהרכב בצמד משחקי ההכרעה מול קולומביה. לאורך השנים רשם 23 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש 6 שערים. את הופעתו האחרונה במדי הנבחרת ערך ב-23 בפברואר 1994, במשחק ידידות מול גאורגיה.

לאחר הפרישה

תקווה שימש פעמיים כעוזר מאמן בהפועל תל אביב, לראשונה לצד דרור קשטן, בעונת 2000/2001, מיד לאחר שפרש. על קדנציה זו העיב הסכסוך בין קשטן לאבי תקווה, אחיו הצעיר, ששיחק בקבוצה באותה עת. תקווה דאג לאחיו הצעיר שלא קיבל דקות משחק רבות ושותף במספר מועט של משחקים, דבר שגרם לסכסוך גם בין המאמן לעוזרו, והסתיים בלכתו של תקווה מהקבוצה[1]. הקדנציה השנייה הייתה מוצלחת יותר כאשר בעונת 2004/2005 תרם להישארות הקבוצה בליגת העל לצד שייע פייגנבוים ששימש באותה עונה כמאמן. למרות מחאות האוהדים ההנהלה החליטה לסיים את התקשרותה עם תקווה ופייגנבוים בתום העונה.

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל לעסוק בנדל"ן יחד עם אחיו אבי תקווה[2].

תארים

הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים