מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טל מאיר (שיחה | תרומות)
טל מאיר (שיחה | תרומות)
שורה 29: שורה 29:


===נימוקים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן===
===נימוקים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן===
*על בסיס [[הסכם ניוקומב-פולה|ההסכם הבריטי-צרפתי מ-1923]].
*על בסיס [[הסכם ניוקומב-פולה|ההסכם הבריטי-צרפתי מ-1923]], הידוע כגבול הבינלאומי בין סוריה לישראל אותו חצו הסורים במלחמת העצמאות וכבשו שטח בתחום מדינת ישראל שיועד למדינה היהודית על פי החלטת החלוקה, שטח בו החזיקו עד למלחמת שת הימים.
*העובדה שרמת הגולן עברה לידי ישראל בפעולה לוחמתית.
*העובדה שרמת הגולן עברה לידי ישראל בפעולה לוחמתית.



גרסה מ־11:57, 22 במרץ 2019

מפת רמת הגולן כאזור גאופוליטי
יישוב אלוני הבשן. ברקע הר שיפון, והר יוסיפון

רמת הגולן כאזור גאופוליטי היא השטח שנמצא בידי ישראל מאז 1967, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן. שטח זה שייך מנהלית לנפת גולן ומונה 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון. מעמדה החוקי של רמת הגולן, על פי חוק רמת הגולן, הוא שרמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל. מבחינה בינלאומית מעמדה של רמת הגלן מורכב, ונתון במחלוקת.

המעמד החוקי במשפט הישראלי

ערכים מורחבים – חוק רמת הגולן, חוק יסוד: משאל עם

החוק היחיד הנאכף ברמת הגולן הוא החוק הישראלי. ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981" ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן.

ב-1999 התקבל בכנסת "חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.

במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו ועדת הבחירות המרכזית היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-16 במאי 2007 והכנסת הקימה ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-30 ביוני 2008 והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. ממשלת ישראל השלושים ושתיים, שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם בכנסת השמונה עשרה. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם",[1] ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה.[2] ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם.

המעמד החוקי במשפט הבינלאומי


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

נימוקים בעד זכותה של ישראל על רמת הגולן

הקושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן, שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן
  • הקשר היהודי לרמת הגולן מתחיל בתקופת המקרא וממשיך עד ימינו אנו. מכניסת עם ישראל לארץ כנען, תקופת המלך שאול, המרד היהודי בגמלא, תקופת התלמוד, ייסוד התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
בשנת 67 לספירה, התרחש בגולן הקרב בגמלא, שהיה חלק מהמרד היהודי באימפריה הרומית. בקרב, שדמה במאפייניו לקרב על מצדה, נפלו כ-9,000 לוחמים יהודים.
במהלך חפירות ארכאולוגיות התגלו בגולן כ-40 בתי כנסת.
הגולן מוזכר בספרו המפורסם של הרצל "אלטנוילנד".
בסוף המאה ה-19 רכש הברון רוטשילד כ-150,000 דונם באזור הגולן והחורן (דרום מזרחית לגבול הגולן כיום). מדינת ישראל הרשמית מעולם לא עמדה על טענות זכות בקרקעות אלה מול סוריה.

נימוקים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן

  • על בסיס ההסכם הבריטי-צרפתי מ-1923, הידוע כגבול הבינלאומי בין סוריה לישראל אותו חצו הסורים במלחמת העצמאות וכבשו שטח בתחום מדינת ישראל שיועד למדינה היהודית על פי החלטת החלוקה, שטח בו החזיקו עד למלחמת שת הימים.
  • העובדה שרמת הגולן עברה לידי ישראל בפעולה לוחמתית.

היחס הבינלאומי לנושא


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

מועצת הביטחון קיבלה את החלטה 497 ששללה הכרה בהחלטת ישראל על סיפוח רמת הגולן.

ב-21 במרץ 2019 הצהיר נשיא ארצות הברית כי "כי "לאחר 52 שנים הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית ברמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית"."[5]

ראו גם

הערות שוליים