חקלאות תעשייתית

חקלאות תעשייתית היא חקלאות בעלי־חיים המיישמת טכנולוגיות מתקדמות להגדלת תפוקת הייצור, שהחלה לצמוח באופן הדרגתי החל מאמצע המאה ה-19, והתפתחה באופן משמעותי במאה ה-20. כיום מהווה החקלאות התעשייתית את רובה המכריע של חקלאות החי בעולם המערבי, והולכת ומתפשטת במהרה גם בשאר העולם.

מאפיינים

גידול תעשייתי של עופות לבשר בכפר יהושע, עמק יזרעאל

כמה מהמאפיינים הבולטים של תיעוש החקלאות הם:

• עלויות ייצור זולות.

• תוצרת בכמויות גדולות בהרבה מתוצרת חקלאות מסורתית.

• היקף רחב: תיעוש המשקים הביא להגדלה ניכרת בכמות בעלי־החיים המגודלים בכל משק, אשר עשוים להגיע לכמה מאות בכל רגע נתון. במשקים מסוימים, כגון לולי ביצים, לולי תרנגולות לבשר, ובריכות לגידול דגים, המספר עשוי להגיע אף עשרות אלפים.

• שליטה מוחלטת בסביבה: משקים מתועשים יוצרים סביבות מלאכותיות לגידול בעלי־החיים, בהם יש לחקלאים שליטה על כל תנאי הגידול. למעט עדרים המגודלים לבשר, היוצאים למרעה למשך חלק מחייהם, רוב בעלי-החיים בחקלאות התעשייתית חיים כל חייהם בסביבה מעשי ידי אדם, בניתוק מוחלט מהטבע. השליטה בתנאי הסביבה מתאפיינת גם בהפעלה של מניפולציות סביבתיות, כגון שינוי בתנאי התאורה במטרה לעורר באופן מלאכותי תהליכים הורמונליים טבעיים בגוף בעלי־החיים.

• חלוקת שלבי העבודה: בניגוד לחקלאות המסורתית, שבה לא הייתה הפרדה בין שלבי הגידול בעלי־החיים, בחקלאות המתועשת חל תהליך של התמחות, ושלבי גידול שונים, ככגון הרבייה, ההדגרה (בעופות), הגידול עד לבגרות, הפיטום והשחיטה, מתבצעים באופן מופרד, לעיתים במשקים שונים, המתמחים כל אחד בתחומו.

• ברירה מלאכותית: חקלאות מתועשת מתבססת על שימוש בזנים שעברו ברירה מלאכותית מרחיקת־לכת, במטרה לחזק בהם תכונות גנטיות שונות הרצויות לחקלאים, כגון גדילה מהירה, ובפרט של חלקי גוף בעלי ערך כלכלי גבוה יותר לתעשיית הבשר, תפוקה מוגדלת של ביצים או של חלב, והתאמה לתנאי סביבה שונים. חברות טיפוח מתמחות ביצירת גזעי בעלי־חיים המותאמים גנטית לצרכים שונים. כך, למשל, גזעי תרנגולות שונים משמשים בתעשיית הבשר ובתעשיית הביצים, כשכל גזע פותח עם התכונות הרצויות לתעשייה המתאימה.

ביקורת החקלאות התעשייתית

ערכים מורחבים – זכויות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים, צער בעלי חיים

גידול עגלים במושב כפר יהושע

שיטות החקלאות התעשייתית נתונות לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות בעלי חיים ורווחת בעלי חיים. לטענת ארגונים אלה, שיטות חקלאות אלו גורמות סבל לבעלי חיים, בעלי החיים מוחזקים בתנאים אשר נוגדים את טבעם ולא הולמים את צורכיהם. בנוסף, ביקורת נשמעת על כך שבשל המספר העצום של הפרטים הקיים בכל משק, לא ניתן לטפל באופן פרטני בבעיותיה האינדיבידואליות של כל חיה וחיה.

טענות נוספות המופנות כנגד החקלאות התעשייתית הן לנזקים בריאותיים וסביבתיים. קיימת טענה נגד שימוש רב שנעשה באנטיביוטיקה (בעיקר בתעשיית העופות), המסייע להתפתחותם של חיידקים עמידים יותר כנגדה ובעצם מוריד את יעילותה.

עוד טענה רווחת מתמקדת בבזבוז משאבים טבעיים ונזקים אקולוגיים הנגרמים על ידי חקלאות זו. בין היתר הביקורת היא על בזבוז מים, בזבוז אנרגיה, כריתת יערות גשם לשטחי מרעה, גידול מזון רב להאבסת בעלי חיים והעלאת אפקט החממה. ביקורת זו התבטאה גם בדו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מ-2006 ובו טענה כי משקים מתועשים הם אחד הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי על פני כדור הארץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חקלאות תעשייתית בוויקישיתוף

• מבט ביקורתי על חקלאות תעשייתית, מתוך אתר עמותת אנונימוס