דורון הרצוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:28, 30 במרץ 2019

דורון הרצוג (כ"ג בסיוון התשי"ז, 22 ביוני 1956 - כ"ה בניסן התש"ע, 10 באפריל 2010) היה מורה דרך וחוקר ירושלים. מחקרו ופועלו עבור בית העלמין היהודי 'סמבוסקי' שהוזנח וחולל, היוו פריצת דרך לשיקום המקום בחייו ולאחר מותו. פעל רבות להנחלת ערכי הציונות ומורשת ירושלים במסגרות חינוכיות ובאמצעים בלתי פורמליים. נולד ונפטר בירושלים.

קורות חייו

נולד וגדל בירושלים בשכונת בקעה, בן לניצולי שואה. למד בבית הספר היסודי "דוגמה" ובתיכון הדתי תיכון הימלפרב. כנער פעל להקמת סניף בני עקיבא בקעה בירושלים, הדריך סיורי קבוצות, התנדב במד"א במהלך מלחמת יום כיפור, והיה חבר במועצת הנוער ובתנועת 'נוע"ם' – 'נוער מניע' שססמתו הייתה 'בלעדיך אי אפשר'- אמירה שהייתה נר לרגלו לאורך חייו. הרצוג שירת בחטיבת הנח"ל כחובש קרבי, ושימש בתפקיד זה במסגרת היאחזות הנח"ל 'מבוא דותן'.

משנת 1979, התנדב הרצוג בחברה להגנת הטבע במשך למעלה משלושה עשורים, ובשנת 2008 קיבל פרס 'מדריך מתנדב מצטיין' כהוקרה על פועלו. הרצוג הוכשר כמורה דרך בשנת 83' והדריך במסגרות שונות ובאופן עצמאי לאורך חייו.

בשנים 79' – 85' הועסק מטעם הסוכנות היהודית באגף 'הנוער החלוץ', ובמסגרת זאת יזם והגה את 'תוכניות שבת' שבה סטודנטים יהודים מחו"ל חוו שבת יהודית לראשונה וכן 'תוכנית בר מצווה' בארץ עבור סטודנטים מחו"ל. בשלוש השנים הבאות (85'-87'), הרצוג פעל כשליח מטעם בני עקיבא העולמית, בקהילה היהודית של מלברון באוסטרליה. בשנים 88' – 96' עבד באגודת אכסניית הנוער (אנ"א) במחלקת ההדרכה.

בשנת 96' הקים את חברת אפיק אחר. במסגרת החברה הפיק אירועים רבים כדוגמת פסטיבל הלחם במוזיאון ישראל, 'אור בהיכל' – הצגות ופעילויות לחנוכה בהיכל שלמה בירושלים יחד עם תיאטרון תאיר, ועוד. בנוסף, יזם במסגרת החברה הקמה של 'חדרי לימוד חוויתיים' בנושאי תנ"ך, ציונות ומתמטיקה. החדרים מהווים אפיק למידה רב חושי המשלב שימוש בדגמים, אביזרי תחפושות, ושהייה בחלל מעוצב וייחודי בתוך המוסד החינוכי הפורמלי. החדרים הוקמו בשלושה בתי ספר שונים ברחבי הארץ. כמו כן, הקים הרצוג במסגרת פעילות החברה 'מרכזים חוויתיים למורשת קק"ל', באופקים ובבית שמש.

משנת 98' חקר הרצוג במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי.

במהלך חייו הרצוג חקר באופן פרטי ואינטנסיבי נושאים שונים בהיסטוריה של ירושלים, והתמקד בעיקר בסוגיות שהרגיש שלא זוכות לסיקור הראוי להן.

בית הקברות סמבוסקי

החל משנת 1979 עוד בהיותו בן בגיל 22 ,בעודו מסייר במורדות הר ציון, פגש הרצוג את ההזנחה הרבה השוררת בבית העלמין היהודי העתיק סמבוסקי. באותה שנה ניסח הרצוג מכתב לשר הדתות בו תיאר את ההזנחה והעזובה השוררת בבית העלמין סמבוסקי העתיק. מאז, פעל במאמץ מתמשך מול הרשויות במשך 30 שנה עד לתחילת עבודות השיקום, בסמוך לפטירתו. הרצוג 'גילה עפר' מבין עיני הנפטרים בקיום מחקר ייחודי שבמסגרתו פענח פנקס רשימות נפטרים שנכתבו בכתב חצי קולמוס ספרדי, ניתח מפות עתיקות ותצלומי אוויר, תיעד מצבות שהושחתו בשטח, עד שהצליח לזהות 1631 נפטרים ולסייע בזיהוי מדויק של מאות ממקומות קבורתם. הרצוג הדריך סיורים במקום ופעל להעלאת המודעות אודות המצב בשטח. לאחר מותו פורסם מחקרו המקיף שהיווה פריצת דרך בחקר בית העלמין. כאמור, הרצוג הוביל לכל זאת כאדם פרטי ללא משאבים ייחודיים.

הגותו ומחקריו

"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זהו משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא ראה בירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: "אִישׁ אֶת רֵעהוּ יעזֹרוּ וְּלאִָחִיו יֹאמר חֲזָק"(ישעיהו מ"א ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.

דורון הרצוג הדריך במהלך חייו נושאי מורשת קרב ופיתח רבות את הידע בתחום – בסן סימון, המושבה היוונית, שכונת בקעה. נוסף לאלו, נודע בחשיבתו מחקרו על קורות שכונת מקור חיים במלחמת העצמאות אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. שכונת מקור חיים התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחד עם דודיק כתר, יליד השכונה בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 1995. כמו כן הרצוג וכתר פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם הראויים להוקרה.

הרצוג חקר במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי, ופרסם מאמרים שונים שאוגדו בספר לאחר פטירתו. הידע הרב תחומי ויכולת הלמידה שלו היו מפורסמים ברבים עד שכונה האנציקלופדיה המהלכת. ידיעותיו שרכש באופן אוטודידקטי ומחוץ למוסדות האקדמיים הובילו אותו לניתוח המקורות הראשוניים באופן בלתי אמצעי ולעיתים לחדש זווית שונה מהמקובל.

הרצוג אסף פרטי יודאיקה בנושאי ארץ ישראל (כגון קופסאות כחולות של קק"ל), ציונות, ירושלים והכותל המערבי, בהם גלויות ותצלומים נדירים שסייעו לו במחקריו ובהדרכותיו.

הוקרה

הוקרה על מפעל חיים כמדריך מצטיין בחברה להגנת הטבע.

ספרים שכתב

גורל אחד - תולדות ההגרלות בעם היהודי, הוצאת אפיק אחר, עבור מפעל הפיס, 2003
סמבוסקי - סיפורו של בית העלמין היהודי בהר ציון, בהוצאת מגלי"ם, 2011.
"לזכרו של דורון איש ירושלים" - אסופת מאמרים בהוצאת הקרן למורשת הכותל המערבי, 2013
בדבקות ובאמונה - מאתיים שנה לעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל. הוצאת שערים לחקר ירושלים, ראשית ירושלים. 2014
מקור חיים - סיפור של שכונה בדרומה של ירושלים. בהוצאת יד בן צבי.2015 .ספר מחקר שהתבסס על מחקר שערך דורון וכתיבתו ועריכתו הסתיימה לאחר פטירתו.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==הגותו ומחקריו==
-"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זהו משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא ראה בירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: ִ"אִישׁ אֶת רֵעהוּ יעזֹרוּ וְּלאִָחִיו יֹאמר חֲזָק"(ישעיהו מ"א ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.
+"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זהו משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא ראה בירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: "אִישׁ אֶת רֵעהוּ יעזֹרוּ וְּלאִָחִיו יֹאמר חֲזָק"(ישעיהו מ"א ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.
 דורון הרצוג הדריך במהלך חייו נושאי [[מורשת קרב]] ופיתח רבות את הידע בתחום – בסן סימון, המושבה היוונית, שכונת בקעה. נוסף לאלו, נודע בחשיבתו מחקרו על קורות [[מקור חיים (שכונה)|שכונת מקור חיים]] ב[[מלחמת העצמאות]] אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. שכונת מקור חיים התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחד עם דודיק כתר, יליד השכונה בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 1995. כמו כן הרצוג וכתר פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם הראויים להוקרה.