כמהה – הבדלי גרסאות
הגהה, הגהה |
הרחבה, הוספת מקור |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בארץ ישראל פטרייה ממין [[כמהת הנגב|כמהת-השמשון]] (Terfezia leonis) גדלה בנגב המערבי, ב[[מיקוריזה]] עם שיח [[שמשון יושב]] ומציאת הפטרייה נעשית על ידי בדואים ותושבי האזור, המכירים את השטח ואת הצורה שיוצרת הפטרייה על פני האדמה. בעונה ניתן למצוא אותה בשוקי [[באר-שבע]] ו[[ירושלים]]. על שמה של הפטרייה קרוי [[מושב]] [[כמהין (מושב)|כמהין]] שב[[הנגב|נגב]]. |
בארץ ישראל פטרייה ממין [[כמהת הנגב|כמהת-השמשון]] (Terfezia leonis) גדלה בנגב המערבי, ב[[מיקוריזה]] עם שיח [[שמשון יושב]] ומציאת הפטרייה נעשית על ידי בדואים ותושבי האזור, המכירים את השטח ואת הצורה שיוצרת הפטרייה על פני האדמה. בעונה ניתן למצוא אותה בשוקי [[באר-שבע]] ו[[ירושלים]]. על שמה של הפטרייה קרוי [[מושב]] [[כמהין (מושב)|כמהין]] שב[[הנגב|נגב]]. |
||
בשנת [[2019]] , לאחר שבע שנות [[מחקר]] במרכז המחקר והפיתוח של רמת הנגב , הצליחו לגדל פטריית כמהין לבנה במשקל של יותר מחצי ק"ג, בתנאי מעבדה{{הערה|1={{ישראל היום|גדי גולן|זהב באדמת הנגב: כמהין במשקל חצי ק"ג|642487|20 מרץ 2019}}}} |
|||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Truffle|שם ויקישיתוף=כמהין}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Truffle|שם ויקישיתוף=כמהין}} |
||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
* {{הארץ|עומר שוברט|הזהב השחור האמיתי: מעריצי הכמהין מנסים להפיץ את סודות גידול הפטרייה|1.2230964|30 בינואר 2014}} |
* {{הארץ|עומר שוברט|הזהב השחור האמיתי: מעריצי הכמהין מנסים להפיץ את סודות גידול הפטרייה|1.2230964|30 בינואר 2014}} |
||
* {{הארץ|דפנה ארד|גם בישראל כמהים לפטריות כמהין|1.2609856|7 באפריל 2015}} |
* {{הארץ|דפנה ארד|גם בישראל כמהים לפטריות כמהין|1.2609856|7 באפריל 2015}} |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|מזון|ביולוגיה}} |
{{קצרמר|מזון|ביולוגיה}} |
||
גרסה מ־20:35, 31 במרץ 2019
 כמהה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | פטריות |
| מערכה: | פטריות שק Ascomycota |
| מחלקה: | Pezizomycetes |
| סדרה: | Pezizales |
| משפחה: | Tuberaceae |
| סוג: | כמהין |
| שם מדעי | |
 Tuber
| |
כְּמֵהָה (ברבים: כְּמֵהִין; שם מדעי: Tuber) היא פטרייה הגדלה מתחת לפני הקרקע. פטרייה זו שייכת לקבוצת פטריות הנקראות כמהין (באנגלית Truffle) שנחשבות לפטריות היקרות בעולם הן בשל טעמן המשובח, הן בשל הקושי הרב באיתורן בטבע, ובעיקר בשל הקושי לגדלן באופן מלאכותי.
למציאת הפטרייה משתמשים בחזירים ובכלבים מאולפים, מאחר שאלה נחנו בחוש ריח מפותח דיו כדי לאתרה ולחפור אותה מהאדמה. לאחרונה הצליחו חקלאים וחוקרים לגדלן בגליל, לאחר מאמץ של מעל 15 שנה.
בארץ ישראל פטרייה ממין כמהת-השמשון (Terfezia leonis) גדלה בנגב המערבי, במיקוריזה עם שיח שמשון יושב ומציאת הפטרייה נעשית על ידי בדואים ותושבי האזור, המכירים את השטח ואת הצורה שיוצרת הפטרייה על פני האדמה. בעונה ניתן למצוא אותה בשוקי באר-שבע וירושלים. על שמה של הפטרייה קרוי מושב כמהין שבנגב.
בשנת 2019 , לאחר שבע שנות מחקר במרכז המחקר והפיתוח של רמת הנגב , הצליחו לגדל פטריית כמהין לבנה במשקל של יותר מחצי ק"ג, בתנאי מעבדה[1]
קישורים חיצוניים
- לראשונה הצליחו לגדל כמהין בישראל, אתר מאקו.
תוכנית אודיו העוסקת בכמהין בר בישראל, מתוך הפודקאסט: פה ושם בארץ ישראל, בהגשת יפתח מזור.
- פיתוח שיטה לריבוי שתילי אלון מודבקים בכמהין, מרכז המידע למחקר ופיתוח המדבר ע"ש ניומן
- איי.פי, כמהין: זהב שחור, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
- איתי להט, כמיהה לפטריה, באתר וואלה!, 11 בפברואר 2007
- מירי חנוך ואייל שני, אוצרות האדמה, באתר וואלה!, 15 במרץ 2007
עומר שוברט, הזהב השחור האמיתי: מעריצי הכמהין מנסים להפיץ את סודות גידול הפטרייה, באתר הארץ, 30 בינואר 2014- דפנה ארד, גם בישראל כמהים לפטריות כמהין, באתר הארץ, 7 באפריל 2015
הערות שוליים
- ^ גדי גולן, זהב באדמת הנגב: כמהין במשקל חצי ק"ג, באתר ישראל היום, 20 מרץ 2019
