שירת קרליבך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏נוסח קרליבך: דרוש שכתוב
תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך
שורה 10: שורה 10:


==נוסח קרליבך==
==נוסח קרליבך==
{{שכתוב|פסקה=כן|סיבה=פירוט יתר, ניסוח לא אנציקלופדי}}
{{שכתוב|פסקה=כן|סיבה=פירוט יתר, ניסוח לא אנציקלופדי|נושא=מוזיקה|נושא2=יהדות}}
בין היתר הלחין קרליבך מנגינות לקטעי [[תפילה]] ובייחוד מתפילות ה[[שבת]]. לחנים אלו התקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"[[נוסח תפילה|נוסח]] קרליבך". נוסח תפילה היה מקובל בבית הכנסת "בירב" ב[[צפת]] על ידי חסידי קרליבך ועם הזמן התפשט למקומות נוספים. אך גם במקומות בהם יש ציבור גדול של [[דתי לאומי|דתיים לאומים]] כגון ב[[מערת המכפלה]] קיים לעיתים מניין נוסף של "נוסח קרליבך" הידוע כ"מניין קרליבך". אחד מ"מנייני קרליבך" הידועים ביותר מתקיים ב[[בית הכנסת]] "לכו נרננה" ב[[גבעת שמואל]]. יש כמה מניינים בצפת ביניהם "בירב" כנזכר וקהילת "בית האהבה והתפילה". גם בירושלים קמו כמה מניינים קבועים: בכותל מתקיים מנין קרליבך בערב שבת כשעה אחרי הדלקת נרות צמוד למחיצה הכי קרוב לכותל. ברובע היהודי מתקיים מניין "חלוני רקיע". בנחלאות יש שלושה מניינים מרכזיים המתפללים בנוסח קרליבך - קהילת "קול רינה", קהילת "מעיינות", וקהילת "ואני תפילה". בקרית משה יש את "מניין קרליבך קמ"ש", בגבעת המבתר יש את [https://www.shtiebl.org/ "השטיבל גבעת המבתר"]. בשנים האחרונות חדר הנוסח אף לתוך הציבור החרדי, וישנם מניינים קבועים בין היתר בבני ברק, בביתר עילית ובשכונות [[בית וגן]] בירושלים.
בין היתר הלחין קרליבך מנגינות לקטעי [[תפילה]] ובייחוד מתפילות ה[[שבת]]. לחנים אלו התקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"[[נוסח תפילה|נוסח]] קרליבך". נוסח תפילה היה מקובל בבית הכנסת "בירב" ב[[צפת]] על ידי חסידי קרליבך ועם הזמן התפשט למקומות נוספים. אך גם במקומות בהם יש ציבור גדול של [[דתי לאומי|דתיים לאומים]] כגון ב[[מערת המכפלה]] קיים לעיתים מניין נוסף של "נוסח קרליבך" הידוע כ"מניין קרליבך". אחד מ"מנייני קרליבך" הידועים ביותר מתקיים ב[[בית הכנסת]] "לכו נרננה" ב[[גבעת שמואל]]. יש כמה מניינים בצפת ביניהם "בירב" כנזכר וקהילת "בית האהבה והתפילה". גם בירושלים קמו כמה מניינים קבועים: בכותל מתקיים מנין קרליבך בערב שבת כשעה אחרי הדלקת נרות צמוד למחיצה הכי קרוב לכותל. ברובע היהודי מתקיים מניין "חלוני רקיע". בנחלאות יש שלושה מניינים מרכזיים המתפללים בנוסח קרליבך - קהילת "קול רינה", קהילת "מעיינות", וקהילת "ואני תפילה". בקרית משה יש את "מניין קרליבך קמ"ש", בגבעת המבתר יש את [https://www.shtiebl.org/ "השטיבל גבעת המבתר"]. בשנים האחרונות חדר הנוסח אף לתוך הציבור החרדי, וישנם מניינים קבועים בין היתר בבני ברק, בביתר עילית ובשכונות [[בית וגן]] בירושלים.
מניינים דומים קיימים גם בחו"ל, למשל, בארצות הברית בניו יורק - "The Carlebach Shul" ובלוס אנג'לס - "The Happy Minyan".
מניינים דומים קיימים גם בחו"ל, למשל, בארצות הברית בניו יורק - "The Carlebach Shul" ובלוס אנג'לס - "The Happy Minyan".

גרסה מ־08:37, 10 באפריל 2019

שירת קרליבך הוא שמו של ז'אנר במוזיקה החסידית של שירי נשמה, בעיקר, שהולחנו על ידי ר' שלמה קרליבך. שירי קרליבך מולחנים לגיטרה, הכלי בו ניגן קרליבך. שירת קרליבך מוכרת בעיקר מהלחנים לשירי שבת ("מזמור לדוד", "לכה דודי") ושירי חתונה (כגון "עוד ישמע"). הבסיס לניגוניו של קרליבך, לפי דבריו, הוא פשיטות הנגינה: "כל מנגינה ניתן ליצור על ידי שני אקורדים". חלק קטן מלחני קרליבך כולל ניגונים ללא מילים ("קרקוב").

שירי קרליבך נהפכו לחלק אינטגרלי מהמוזיקה החסידית עד כדי אי זיהויים ככאלו וחלק משירי קרליבך מפורסמים כ"לחנים עממיים".

רקע

קרליבך עשה את דרכו המוזיקלית בליווי הגיטרה שלו, באווירת שנות ה-50 ושנות ה-60. הוא התוודע ללהקות רוק ופגש במסעותיו זמרי רוק ונשמה מהם הושפע כמו מאווירת ילדי הפרחים. שיריו הראשונים יצאו בשני תקליטי ביכורים, אחד מהם ("הנשמה לך") בליווי להקה מורחבת של נגנים בעיבוד וניצוח של מילטון אוקום. תקליטים אלו פרסמו את להיטיו הראשונים - "אשא עיני", "השמיעיני את קולך" "לולי תורתך" וכן השיר "עוד יישמע" אשר נקלט במהירות בקרב הדור הצעיר בישראל והפך לשיר קאנוני המושר בכל חתונה דתית.

ב-1963 הופיע קרליבך במועדון ה-village-gate, בניו יורק, הופעה אשר לדעת רבים סימנה את פריצת הדרך הראשונה שלו, לאחר פרסום התקליט אשר הוקלט באותו מופע. בתקליט זה נשמעה לראשונה התלהבות הקהל והיסחפותו לשיר יחד עם הזמר – תופעה אשר תחזור על עצמה בכל מופע ותהפוך לסימן ההיכר שלו. קרליבך בתקליט מיטיב לשיר כחזן המסלסל בנימה רגשנית את הפסוקים של פרק התפילה "וזוכר חסדי אבות". התקליט נקרא "פיתחו לי שערי צדק" על פי הפסוק אותו הלחין, כדבריו, מתוך כמיהה להשפיע על פתיחת הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמים. עם בואו לישראל, בסוף שנות ה-60, כבר הסתמנה בארץ פריחה מחודשת של שירה חסידית, ובפסטיבלי הזמר החסידיים השונים שהתקיימו באותן שנים השתתף קרליבך כמלחין ואף זכה להכרת הציבור הישראלי בשיריו "והאר עינינו" (זכה מקום שני בפסטיבל הראשון) וכן "ישראל ישראל בטח בה'", "חמדת ימים". שיריו אף צעדו במקומות גבוהים במצעד הפזמונים הישראלי. שירים אחרים שלו קיבלו משמעויות לאומיות, כמו "ובאו האובדים" והשיר "למען אחי ורעי" אשר הולחנו במסגרת המאבק לעליית יהודי ברית המועצות. השיר "עוד אבינו חי" הפך גם הוא לפופולרי בקרב הציבור כולו. מאז הוסיף להקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. רק מיעוטם יצא לאור ורבים אחרים נגנזו או אבדו.

נוסח קרליבך

תבנית:שכתוב בין היתר הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה ובייחוד מתפילות השבת. לחנים אלו התקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך". נוסח תפילה היה מקובל בבית הכנסת "בירב" בצפת על ידי חסידי קרליבך ועם הזמן התפשט למקומות נוספים. אך גם במקומות בהם יש ציבור גדול של דתיים לאומים כגון במערת המכפלה קיים לעיתים מניין נוסף של "נוסח קרליבך" הידוע כ"מניין קרליבך". אחד מ"מנייני קרליבך" הידועים ביותר מתקיים בבית הכנסת "לכו נרננה" בגבעת שמואל. יש כמה מניינים בצפת ביניהם "בירב" כנזכר וקהילת "בית האהבה והתפילה". גם בירושלים קמו כמה מניינים קבועים: בכותל מתקיים מנין קרליבך בערב שבת כשעה אחרי הדלקת נרות צמוד למחיצה הכי קרוב לכותל. ברובע היהודי מתקיים מניין "חלוני רקיע". בנחלאות יש שלושה מניינים מרכזיים המתפללים בנוסח קרליבך - קהילת "קול רינה", קהילת "מעיינות", וקהילת "ואני תפילה". בקרית משה יש את "מניין קרליבך קמ"ש", בגבעת המבתר יש את "השטיבל גבעת המבתר". בשנים האחרונות חדר הנוסח אף לתוך הציבור החרדי, וישנם מניינים קבועים בין היתר בבני ברק, בביתר עילית ובשכונות בית וגן בירושלים. מניינים דומים קיימים גם בחו"ל, למשל, בארצות הברית בניו יורק - "The Carlebach Shul" ובלוס אנג'לס - "The Happy Minyan".

בין הזמרים הבולטים העוסקים בשירת קרליבך: בתו נשמה קרליבך, תלמידיו חיים דוד סרצ'יק ולהקת המושב שהתחילה במושב מבוא מודיעים שייסד קרליבך. רבים מן האמנים העוסקים בשירת קרליבך משייכים את עצמם לז'אנר מוזיקה יהודית מקורית.

קישורים חיצוניים