ממשלת אחדות לאומית

ממשלת אחדות לאומית (באנגלית National unity government) היא ממשלה המתבססת על קואליציה רחבה, שבה חברות מפלגות יריבות. האופוזיציה לממשלה כזאת היא בדרך-כלל קטנה ביותר. הכינוי נקבע לראשונה בבריטניה, כשהוקמה ממשלת אחדות לאומית על ידי צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה (מאי 1940).

הסיבות להקמת ממשלת אחדות לאומית עשויות להיות:

1. מצב חירום, כגון מלחמה, אסון טבע או משבר כלכלי, שאינו מאפשר ניהול רגיל של יחסי ממשלה-אופוזיציה בפרלמנט.
2. מצב של תיקו בין גושי המפלגות העיקריים בפרלמנט, כך ששום גוש לא מצליח לגבש קואליציה בעלת רוב. במצב כזה אפשר להקדים את הבחירות או להרכיב ממשלת אחדות. כיוון שמערכות בחירות תכופות עלולות לערער את יציבות המשטר, משתפים שני הגושים פעולה עד למועד הרגיל של הבחירות.

דגם זה של ממשלה נחשב בעייתי משתי סיבות:

1. קוטנה של האופוזיציה פוגם ביעילות הביקורת על פעילות הממשלה
2. היריבות האידאולוגית (ולפעמים גם האישית) בין חבריה מקשה על גיבוש מדיניות עקבית.

הביטוי המנוגד ל"ממשלת אחדות לאומית" הוא ממשלה צרה.

בישראל

ערך מורחב – ממשלת אחדות לאומית (ישראל)

בישראל, ממשלות אחדות לאומית כללו נציגים משתי המפלגות הגדולות, מפלגת העבודה לגלגוליה השונים והליכוד לגלגוליו.

קישורים חיצוניים

• ממשלות אחדות לאומית בישראל ובעולם, "פרלמנט" 18, 20 באוגוסט 1997

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.