יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏משפחתו ומתלמידיו: קישורים פנימיים, לייפר לא יקבל ערך כל כך מהר
←‏משפחתו ומתלמידיו: ]פחות מפורסמים
שורה 104: שורה 104:
* הרב [[אשר וייס]] - ראש ישיבה ופוסק
* הרב [[אשר וייס]] - ראש ישיבה ופוסק
* הרב [[משה דב וולנר]] - הרב של [[אשקלון]]
* הרב [[משה דב וולנר]] - הרב של [[אשקלון]]
*הרב משה טוביה וייסברגר, לשעבר רב העיר [[בודפשט]] שב[[הונגריה]]
*הרב [[ישראל אריה זלמנוביץ]], כיהן לאחר [[השואה]] כרב של [[ברגן-בלזן]] ולאחר מכן רבה של [[יבנה]] ו[[עכו]]
*הרב [[ישראל אריה זלמנוביץ]], כיהן לאחר [[השואה]] כרב של [[ברגן-בלזן]] ולאחר מכן רבה של [[יבנה]] ו[[עכו]]
*הרב [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות סאסוב|סאסוב]], קריית ישמח משה, [[גני תקוה]]
*הרב [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות סאסוב|סאסוב]], קריית ישמח משה, [[גני תקוה]]
* הרב דוד לייפר, אדמו"ר מנדבורנא בחיפה, ורב קהילת צאנז בחיפה
*הרב שמואל אהרן פלדמן, אב [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[תל אביב]]
*הרב שמואל אהרן פלדמן, אב [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[תל אביב]]
*הרב [[מנשה קליין]], מחבר [[שו"ת]] משנה הלכות
*הרב [[מנשה קליין]], מחבר [[שו"ת]] משנה הלכות
* הרב אלטר אליהו רובינשטיין - [[אב"ד]] [[אנטוורפן]]
*[[אפרים רייך]] - [[איש עסקים]] ועסקן בולט בתחומי [[בריאות הנפש]] ותעסוקת הנשים בציבור החרדי
*[[אפרים רייך]] - [[איש עסקים]] ועסקן בולט בתחומי [[בריאות הנפש]] ותעסוקת הנשים בציבור החרדי
*הרב יצחק שמואל שכטר, ראש הכוללים בקרית צאנז נתניה, ראש כולל [[מפעל הש"ס]] ומחבר [[שו"ת]] "ישיב יצחק"
*הרב יצחק שמואל שכטר, ראש הכוללים בקרית צאנז נתניה, ראש כולל [[מפעל הש"ס]] ומחבר [[שו"ת]] "ישיב יצחק"

גרסה מ־22:32, 16 באפריל 2019

תבנית:אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה - ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 - 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת 1946 ועד לפטירתו בשנת 1994. מייסד קריית צאנז בנתניה ובית חולים לניאדו. כיהן גם כרב וכראש ישיבה.

קורות חייו

בצעירותו

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם (18511918) שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק ואחרים[1]. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר הספרים "קב זהב" ו"מנחת סולת". רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל ליטש רוזנבוים, ראב"ד פרשבורג. בהמשך נסע לפולין ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב-1944 גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בנאדבאניה, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך באוקטובר הביאה הפיכת צלב החץ לגירושו עם משפחתו לאושוויץ. אשתו ואחד עשר ילדיו נרצחו שם גם הם. הוא שרד את צעדת המוות.

אחר השואה הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים[2]. ב-1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר וכפר הניצחון. הוא פתח ישיבה בוויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול בראשה העמיד את הרב שמואל אונסדורפר, לימים מחותנו.

עם האדמו"ר מצ'רנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי
עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב (מימין)
האדמו"ר עם חסידיו
לוחית זיכרון לרב הלברשטאם ברח' יהודה הלוי בבני ברק

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.

הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות אירופה שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי מדינת ישראל, בשונה מהשקפת דודו רבי יואל טייטלבוים. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים. ב-1955 ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. הוא ייסד גם את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים[3]. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה. בשנת ה'תשכ"ג פתח ישיבה בנתניה לספרדים, שהתקיימה 10 שנים.

בשנת ה'תשל"ב חזר לארצות הברית והתגורר ביוניון סיטי.

קבר האדמו"ר מצאנז בנתניה (על פי הוראתו בצוואתו לא נכתבו על המצבה תוארי כבוד)

נפטר בט' בתמוז ה'תשנ"ד. את מקומו באדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו שכיהן בארצות הברית.

משנתו

תורה

הוא עמד בראשות הישיבות בארצות הברית ובהמשך בישראל. מדי שבוע הוא מסר 3 שיעורים על לימודי הגמרא, 3 שיעורים ביורה דעה ושיעור לקבוצת בחורים בחושן משפט. הוא דיבר רבות על השאיפה לדעת את כל הש"ס, ואמר שעיקר החסידות היא ללמוד גמרא, ובתקופות מסוימות אף סירב שהבחורים ישתתפו בטיש. הוא לקח כחתנים לבנותיו את הבחורים ה"עילויים" מהישיבה, אף שלא היו בעלי ייחוס. הוא כתב תשובות רבות בארבעת חלקי השולחן ערוך אשר לימים יצאו בספרי "שו"ת דברי יציב".

הרב הלברשטאם יזם שני מפעלים לעידוד לימוד זה: מפעל הש"ס העולמי וכוללי אברכים שבהם הנהיג תוכנית של עשר שנות לימוד. הוא הטיף ללימוד בקיאות. הוא דרש למקד את הלימוד בצמידות לטקסט ויצא נגד ההפשטה וההמשגה בעולם הישיבות הליטאי. הוא ייעץ ללומדים לשמור את הקושיות שלהם לעתיד וטען שאלו יתבררו מאליהן מתוך המשך הלימוד.

הוא נהג למסור שיעור חומש עם פירוש רש"י מדי ליל שישי. השיעור החל בפרשנות הפסוקים ועבר לנושאי חסידות, השקפה ואקטואליה. שיעור זה משך אליו שומעים רבים.

בטיש בליל שבת ובהזדמנויות נוספות הוא נהג למסור פלפול למדני ארוך, כמנהג אדמו"רי גליציה.

תפילה

רבי יקותיאל יהודה נהג להתפלל בשעות מאוחרות. תפילותיו נמשכו שעות ארוכות, בבכיות ובהתלהבות. לעיתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש (כמו "טאטע" – אבא).

חיבוריו

בשל מנהג אדמור"י צאנז לא להדפיס ספרים בחייהם, נמנע מהדפסת ספריו במשך רוב חייו. בשלהי ימיו, לאחר שהפסיק לדרוש עקב חולשתו, נדפסו כמה מספריו.

רבים מספריו יצאו בשם שפע חיים. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה, הכוללים שיעורים על חומש ורש"י, דרושים ודברי תורה בסעודות שבת ועוד. שישה כרכים נוספים כוללים "מכתבי תורה" (במהדורה חדשה - שלשה כרכים). מלבד זאת יצאו כרכים נפרדים על חודש תשרי - (שני כרכים), שיחות שנאמרו לפני אמירת הסליחות, נישואין, על חנוכה - שני כרכים, ימי שובבי"ם, ברכת המזון, זמירות לשבת, וכן שיעורי חומש ורש"י מהשנים ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג וה'תשמ"ד.

  • עץ חיים על ט"ו בשבט
  • יציב פתגם - תמצית פלפולים ארבעה כרכים
  • שו"ת דברי יציב, שבעה כרכים
  • אוצרות דברי יציב - על הש"ס (שני כרכים, ברכות ושבת)
  • אמרי יציב - שיעורים שמסר לבנות בי"ס "בית חנה"
  • שפע טהרה - על הלכות נדה
  • מנחת יהודה וירושלים - שיחות
  • ישראל סבא - לקט עלונים שקובצו בספר
  • חוברות דברי תורה
  • חוברות באוצר החיים
  • דרך חיים - שיעורים שערך לבנות בי"ס "בית חנה" על דרך החסידות בכלל ודרך צדיקים בפרט (ונמסרו על ידי בתו)
  • הליכות חיים - חמשה כרכים - הלכות והליכות ליום יום ושבת מועדי השנה

משפחתו ומתלמידיו

בניו

בנותיו וחתניו

מתלמידיו לפי סדר הא'-ב'

לקריאה נוספת

  • יחזקאל פרנקל, לפיד האש, הוצאת מוסדות צאנז, 1997

קישורים חיצוניים

הערות שוליים