שירלי בר דיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 51: שורה 51:
[[קטגוריה:סגל ערוץ הספורט]]
[[קטגוריה:סגל ערוץ הספורט]]
[[קטגוריה:עיתונאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:עיתונאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1979]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1979]]

גרסה מ־23:51, 16 באפריל 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שירלי בר דיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1979 (בת 45 בערך)
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית
מעסיק ערוץ הספורט, מכון וינגייט
סוג כתב כתבת ספורט
תחום סיקור ספורט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירלי בר דיין (נולדה ב-1979) היא עיתונאית ספורט ישראלית.

ביוגרפיה

את הקריירה העיתונאית החלה בר דיין בשנת 2002 במקומון "עיתון תל אביב" מבית "ידיעות תקשורת" (כיום "ידיעות תל אביב") ככתבת ספורט. בר דיין סיקרה את קבוצות האזור על מחלקות הנוער שלהן, וערכה למשך תקופה את מדור רכילות הספורט של העיתון[1].

בינואר 2006 הצטרפה בר דיין לסגל ערוץ הספורט ככתבת המלווה את קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב וכשדרנית קווים במשחקי הכדורגל ששידר הערוץ. בר דיין סיקרה את המועדון גם בעידן שלאחר חילופי הבעלים במכבי תל אביב ושינוי המדיניות ביחס לתקשורת הספורט, שאילץ אותה ואת עמיתיה הכתבים להתמודד עם כך שהונהגה יד קשה בטיפול בהדלפות מתוך המועדון.

ב-2009, לאחר שפרסמה ראיון עם השחקן המודח יאניק קאמנן, שבו יצא החלוץ נגד התנהלותו של מאמן הקבוצה אבי נמני, בחר האחרון להחרים את בר דיין ולבטל מסיבת עיתונאים שבה השתתפה, ובמסיבת עיתונאים נוספת בחר להתעלם משאלה שהפנתה אליו[2].

הגישה יחד עם מוטי פשכצקי (ב-5 לייב) את התוכנית "קבלת שבת", מגזין כדורגל לקראת משחקי השבת[3].

בסוף 2015, לאחר עשור, סיימה את עבודתה בערוץ[4].

בשנת 2017, חזרה בר דיין לערוץ הספורט והיא משתתפת מדי פעם כחברת פאנל בתוכנית "מגרש פתוח" אשר משודרת כל יום מ-16:00 עד 19:00. בנוסף, מגישה פעמיים בשבוע את תוכנית הרדיו של ערוץ הספורט, ״חמש באוויר״ אשר משודרת בימים א׳-ה׳ בשעות 15:00-13:00 באתר, באפליקציה ובערוץ חמש ספורט.

בר דיין מרצה בקורס "תקשורת ספורט" במכללה האקדמית במכון וינגייט[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים