יונתן בן אביתר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינתי את שמישהו כתב יונתן המלך והחזרתי את זה ליונתן בן אביתר
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ איפה בדיוק היה רשום "יונתן המלך"? בסך הכל הסרת קמץ
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Jonathan and Ahimaaz.jpg|250px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן= (יח) וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית-אִישׁ בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ--וַיֵּרְדוּ שָׁם. (יט) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה, וַתִּפְרֹשׂ אֶת-הַמָּסָךְ עַל-פְּנֵי הַבְּאֵר, וַתִּשְׁטַח עָלָיו, הָרִפוֹת; וְלֹא נוֹדַע, דָּבָר. (כ) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל-הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה, וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה, עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם; וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|יח|כ}}}} יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת [[1695]]]]
[[קובץ:Jonathan and Ahimaaz.jpg|250px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן= (יח) וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית-אִישׁ בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ--וַיֵּרְדוּ שָׁם. (יט) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה, וַתִּפְרֹשׂ אֶת-הַמָּסָךְ עַל-פְּנֵי הַבְּאֵר, וַתִּשְׁטַח עָלָיו, הָרִפוֹת; וְלֹא נוֹדַע, דָּבָר. (כ) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל-הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה, וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה, עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם; וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|יח|כ}}}} יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת [[1695]]]]
'''יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתר''', [[דמות מקראית]], בנו של [[אביתר הכהן|אביתר]], שמו נזכר בסיפור [[מרד אבשלום]]{{הערה|שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז}} ובסיפור [[עליית שלמה למלוכה]].{{הערה|[[מלכים א']], א', מ"ב.}}
'''יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר''', [[דמות מקראית]], בנו של [[אביתר הכהן|אביתר]], שמו נזכר בסיפור [[מרד אבשלום]]{{הערה|שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז}} ובסיפור [[עליית שלמה למלוכה]].{{הערה|[[מלכים א']], א', מ"ב.}}


בזמן מרד אבשלום כאשר [[דוד]] בורח מירושלים, הוא מפעיל רשת מרגלים במחנה [[אבשלום]] המורכבת מיונתן בן אביתר, אביתר אביו, [[אחימעץ בן צדוק|אחימעץ]], ואביו [[צדוק]]. עליהם הוטל להעביר לדוד ידיעות על הנעשה במחנה אבשלום.
בזמן מרד אבשלום כאשר [[דוד]] בורח מירושלים, הוא מפעיל רשת מרגלים במחנה [[אבשלום]] המורכבת מיונתן בן אביתר, אביתר אביו, [[אחימעץ בן צדוק|אחימעץ]], ואביו [[צדוק]]. עליהם הוטל להעביר לדוד ידיעות על הנעשה במחנה אבשלום.

גרסה מ־14:30, 17 באפריל 2019

(יח) וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית-אִישׁ בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ--וַיֵּרְדוּ שָׁם. (יט) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה, וַתִּפְרֹשׂ אֶת-הַמָּסָךְ עַל-פְּנֵי הַבְּאֵר, וַתִּשְׁטַח עָלָיו, הָרִפוֹת; וְלֹא נוֹדַע, דָּבָר. (כ) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל-הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה, וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה, עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם; וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם.
יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695

יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, דמות מקראית, בנו של אביתר, שמו נזכר בסיפור מרד אבשלום[1] ובסיפור עליית שלמה למלוכה.[2]

בזמן מרד אבשלום כאשר דוד בורח מירושלים, הוא מפעיל רשת מרגלים במחנה אבשלום המורכבת מיונתן בן אביתר, אביתר אביו, אחימעץ, ואביו צדוק. עליהם הוטל להעביר לדוד ידיעות על הנעשה במחנה אבשלום.

כאשר שימש מרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם אחימעץ בן צדוק, התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום[3].

תפקידו כמודיע ממשיך גם בזמן מלכות שלמה. יונתן הוא זה שמודיע לאדניה על המלכתו של שלמה. לדעת שמאי גלנדר ואחרים יונתן היה חלק ממחנה אדניה שאביו נמנה עליהם. לשיטתו אם היה הבן יוצא כנגד אביו ואדניה, היה המחבר המקראי מספר על כך. לטענתו אין לדעת מהסיפור מה היו מניעיו של יונתן.[4] כאשר בא אל אדניה, מקדם אותו אדוניה במילים ”בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר.”[5] מצודת דוד מפרש את התיבה ”אבל” המופיעה בפסוק כ"ג: ”אבל - רצה לומר, לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהיפך, כי המלך דוד וגו', ורעה היא”. כלומר אדניה חיכה לבשורות טובות, וההפך בשורה מרה הגיעה. יונתן מספר באריכות לאדניה את השתלשלות העניינים עד להמלכת שלמה. חוקר המקרא פרנק פולק, טוען כי בדבריו הארוכים אל אדוניה מאלץ אותנו יונתן בתפקיד המבשר לראות את ריבוי פניו של אותו תהליך, של עליית שלמה למלוכה.[6]

הערות שוליים

  1. ^ שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז
  2. ^ מלכים א', א', מ"ב.
  3. ^ לדברי חז"ל במדרש שמואל הייתה זאת אשתו של שמעי בן גרא שהחביאתם בבאר.
  4. ^ שמאי גלנדר, אמנות ורעיון הסיפורת המקראית, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1997, ע"מ 98.
  5. ^ מלכים א', א', מ"ג.
  6. ^ פרנק פולק, הסיפור במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1999, ע"מ 152.