חסימת וריד הרשתית המרכזי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hexagone59 (שיחה | תרומות)
Hexagone59 (שיחה | תרומות)
שורה 5: שורה 5:


==טיפול==
==טיפול==
הטיפול כולל [[תרופות]] נוגדות VEGF כמו [[אווסטין]], Lucentis (לוסנטיס, [[רניביזומאב]]) ו[[אפליברספט]] או שתל סטרואידי לזגוגית (Ozurdex, אוזורדקס) וטיפול פוטוקואגולציה בלייזר.
הטיפול כולל [[תרופות]] נוגדות VEGF כמו [[אווסטין]] (ללא קשר להתוויתו גם כנגד סרטן), Lucentis (לוסנטיס, [[רניביזומאב]]) ו[[אפליברספט]] או שתל סטרואידי לזגוגית (Ozurdex, אוזורדקס) וטיפול פוטוקואגולציה בלייזר.
יש CRVO ללא מצב [[:en:Ischemic optic neuropathy|איסכמי]] שהפרוגנוזה שלו טובה יותר מאשר מצב איסכמי.
יש CRVO ללא מצב [[:en:Ischemic optic neuropathy|איסכמי]] שהפרוגנוזה שלו טובה יותר מאשר מצב איסכמי.



גרסה מ־14:02, 21 באפריל 2019

חסימת וריד הרשתית המרכזי
תחום רפואת עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 798583 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וריד הרשתית המרכזי הוא הוריד המקביל לעורק הרשתית המרכזי, וכמו בכלי הדם, הוא עלול לסבול מחסימה (חסימת וריד רשתית מרכזי נקרא גם CRV). המחלה דומה לזו שנראתה בתסמונת עינית איסכמית, בה אין מספיק אספקת דם וחמצן לעין. מאחר שעורק הרשתית המרכזי והווריד הוא המקור הבלעדי של אספקת דם וניקוז לרשתית, חסימה כזו יכולה להוביל לנזק חמור לרשתית ולעיוורון, בשל איסכמיה (הגבלה באספקת דם) ובצקת (נפיחות). מצב זה יכול גם לגרום לגלאוקומה.

CRVO לא- איסכמי הוא הצורה המתונה יותר של המחלה, אולם מצב זה עשוי להתקדם לסוג איסכמי החמור יותר.

טיפול

הטיפול כולל תרופות נוגדות VEGF כמו אווסטין (ללא קשר להתוויתו גם כנגד סרטן), Lucentis (לוסנטיס, רניביזומאב) ואפליברספט או שתל סטרואידי לזגוגית (Ozurdex, אוזורדקס) וטיפול פוטוקואגולציה בלייזר. יש CRVO ללא מצב איסכמי שהפרוגנוזה שלו טובה יותר מאשר מצב איסכמי.

מחקרים

מטרת מחקר GALILEO היה להעריך את היעילות ובטיחות של זריקות אפליברספט (אייליה) לטיפול בבצקת משנית לחסימת וריד רשתית מרכזית (CRVO). זהו מחקר אקראי בשלב 3 שכלל 177 חולים שטופלו ב-2 מ"ג זריקות אפליברספט לזגוגית או זריקות דמה כל 4 שבועות ל-20 שבועות. משבוע 24 הטיפול ניתן לפי הצורך וקבוצת הביקורת המשיכה לקבל זריקות דמה.

תוצאות: לאחר 52 שבועות נמצא שיפור בראייה של 15 אותיות ב-60.2% מהמטופלים שקיבלו אפליברספט בהשוואה ל-32.4% בקבוצת הביקורת. באופן משמעותי נמצא שיפור גבוה יותר במדד ראייה BCVA (שיפור ב-16.9 אותיות בקב' אפליברספט לעומת 3.8 אותיות בקב' ביקורת) וכן נמצאה ירידה בעובי הרשתית המרכזי (423.5 מ"מ לעומת 219.3 מ"מ בהתאמה ) תופעות הלוואי העיניות שנצפו בקבוצת אפליברספט היו קשורות להליך ההזרקה או למחלה עצמה בצקת מקולרית ( 33.7%), הגדלת לחץ תוך עיני (17.3%) וכאבי עיניים (14.4%).

מטרת מחקר COPERNICUS הייתה להעריך את זריקות אפליברספט (אייליה)

לחולים עם בצקת מקולרית משנית במחלת חסימת וריד הרשתית המרכזי. זהו מחקר רב מרכזי בו טופלו באופן אקראי 189 חולים ב-6 זריקות חודשיות של 2 מ"ג אפליברספט או בטיפול דמה. משבוע 24 ועד שבוע 52, כל החולים קיבלו 2 מ"ג אפליברספט לתוך הזגוגית לפי הצורך ועל פי קריטריונים לטיפול חוזר. תוצאות: בשבוע 24, 56.1% מהחולים שטופלו באפליברספט שיפרו את הראייה ב-15 אותיות מנקודת ההתחלה, לעומת 12.3% בקבוצת הביקורת.

בשבוע 52, 55.3% מהמטופלים שיפרו את הראייה ב-15 אותיות לעומת 30.1% בקבוצה השנייה שטופלה מאוחר יותר באפליברספט. בשבוע 52, החולים שיפרו ראייה בממוצע של 16.2 אותיות, לעומת שיפור רק ב-3.8 אותיות, בקבוצה שטופלה מאוחר יותר. תופעות לוואי הנפוצות ביותר עבור שתי הקבוצות היו דימום של הלחמית, כאבי עיניים, צמצם בחדות ראייה ,והגברת הלחץ התוך עיני.

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.