טרשת עורקים

חחבחח 7הןבחגללרלרןףלטלעחכיכחכחהחהתנתנצכחכחכצכצעחכןעםעחכחכחכחכחהחהצמ.צץמתנתעתנתנצנתמלמתנצנחנחנחנחנחנחנל ט8ןכוגףובןכע8א8ר74לגלגלגלכךלכךאךאךאךאך

מהות המחלה

הנפוצה שבטרשות העורקים מכונה אתרוסקלרוזה ובה נחסמים בהדרגה העורקים בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלאק) בדפנות העורק. הפלאק מורכב מכולסטרול ששקע מ-LDL, מרכיבים שומניים, ומכדוריות דם לבנות שמצטברות בשל התהליך הדלקתי. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מוח, לב, כליות, גפיים ועוד. חלקים מהפלאק יכולים להינתק מדופן העורק ולחסום אזור אחר. המחלה מהווה גורם תמותה עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.^{[דרוש מקור]}

התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני וא-סימפטומטי (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת עורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילים מאוחרים יותר, כששיעור החסימה מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן לאיבר המוזן על ידי העורק החסום.

טרשת עורקים עלולה להתרחש כמעט בכל מקום בגוף. באופן כללי מבחינים בין טרשת עורקים כלילית לבין טרשת עורקים היקפית.

טרשת עורקים כלילית פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם בשריר הלב.

טרשת עורקים היקפית עשויה לפגוע בכל עורק בגוף, ובמיוחד באבי העורקים התחתון, בעורקי הגפיים, בעורקי המוח ואף בעורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים), וכן הלאה. במקרים חמורים עלול להתרחש נמק באיברים שונים כמו מעיים, טחול, כבד, קיבה, ידיים ורגליים, ואף אירוע מוחי במקרה של טרשת בעורקי המוח.

במקרה של טרשת עורקים כלילית, הנגע הטרשתי מתפתח בהסתעפויות העורקים הגדולים של הלב. הטרשת מתחילה להתפתח בעקבות חדירת כולסטרול מחומצן (בצורה זו שוקע כולסטרול אסטר) לתוך דפנות העורקים, מתחת לתאי האנדותל (החלל הסאב-אנדותיאלי), התחמצנותו והצטברותו בחלל. בנוסף, ישנה הצטברות של טסיות דם, יסודות סיביים כגון פיברינוגן, ישנה הפרשת גורמי גדילה, ישנה התערבות של מערכת החיסון בעיקר תאי דלקת ועוד.

תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות. הנגע שנוצר עלול להפוך לבלתי יציב, וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם הדם, להגיע לעורקים הכליליים ולגרום לחסימתם ולאוטם שריר הלב.

גורמי סיכון

עד כה ידועים מספר גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחות המחלה. גורמי סיכון אלו נקראים "גורמים אתרוגנים" (מזרזי תהליך טרשתי). הגורמים עלולים להגביר את התפתחות הנגע הטרשתי, להביא למעורבות מהירה של מקרופאגים ולהתפתחות דלקת חריפה באזור הנגע. בשלבים מאוחרים יותר, ניתן יהיה לצפות מעורבות של תאים מה-media ומה-adventitia בתהליך הטרשתי.

גורמי הסיכון:

• תזונה עתירת שומן טרנס מלאכותי: שומן צמחי שעבר תהליך כימי - הידרוגינציה חלקית, והפך לשומן מוקשה חלקית. שומן שעבר הידרוגינציה מלאה הפך לשומן רווי שאינו יכול להיות טרנס.

• עישון: העישון עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. הרדיקלים החופשיים והכימיקלים הם מולקולות ראקטיביות מאד, היכולות להשתתף בתהליכי חמצון כולסטרול ה-LDL בדם ולגרום להצטברותו בדפנות העורקים. נחשב לאחד הגורמים המסכנים ביותר.

• השמנה. עודף משקל מהווה גורם סיכון.

• חוסר פעילות גופנית, שהרי מעכבת את התפתחות טרשת העורקים. גם זה נחשב גורם סיכון "חזק".

• סוכרת וסוכרת סמויה.

• יתר לחץ דם

• תורשה: לבעלי גנים מסוימים סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר.

• גורמים נוספים כגון עודף סידן הגוף אינו מצליח להוציא את הסידן מהגוף (אינו קורה בדרך כלל) ואי ספיקת כליות כרונית.

מדד נוח להערכת מידת הסיכון של אדם לפתח מחלת כלי דם של הלב בעקבות גורמי הסיכון שהוא או היא נושאים לטרשת עורקים הוא סולם פרמינגהם.

אבחנה

תצלום בדיקת אנגיוגרפיה של הלב

שיטות האבחנה שונות מטרשת אחת למשנהָ. בעוד שבטרשת עורקים כלילית נעשות הבדיקות: בדיקת סיבולת במאמץ, אקוקרדיוגרפיה, ניטור אק"ג רצוף, הדמיה באיזוטופים, אנגיוגרפיה שבה נעשה צילום רנטגן של העורקים לאחר הזרקת תמיסה אטומה לקרני רנטגן. בטרשת בגפיים האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דופלר שבו זרימת הדם נמדדת לפי הרעש שהיא מפיקה, או בבדיקת אנגיוגרפיה.

טיפול

הטיפול נעשה בדרך כלל באמצעים תרופתיים, בהם תרופות ממשפחת הסטטינים להורדת כולסטרול רע בדם (LDL), מדללי דם ונוגדי קרישה, תרופות ליתר לחץ דם ותרופות לטיפול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים, כמו תרופות לטיפול בסוכרת.

במקרה של חסימת עורקים קשה נעשה צנתור לב טיפולי, או ניתוח מעקפים. לחולים בדרך כלל מומלץ לנקוט בדיאטה מאוזנת ובפעילות גופנית סדירה. שימוש בננו חלקיקים יכול להיות למטרות תאיות או וסקולריות והן במטרות לא ספציפיות, מתן באינפוזיה של ננוחלקיקי HDL רקומביננטי יחד עם הגדלת רמות APOA1. אסטרטגיית החדשה היא לשלב סטטינים עם ליפוזומים שנושאים siRNA כנגד APOB mRNA  בכבד. תרפיה אנטי-דלקתית ע״י הזרקה של קורטיקוסטרואידים בתוך ליפוזומים. השימוש בננו-חלקיקים יעיל בשימוש בסטנטים לחולים שלא ניתן להשתיל בהם סטנטים מצופים, ו\או לא יכולים לקבל תרופות נוגדות קרישה. חומרים אנטי-אנגיוגניים כמו אנדוסטטין ואנגיוסטטין מפחיתים את האנגיוגנזה לפלאק ומדכאים את התקדמות המחלה. חומרים נוגדי קרישה יכולים להפחית את היצירה וההתרחבות של קרישי דם ע״י שימוש במיצלה, עם תרופה נוגדת קרישה bivalirudin.

סטטיסטיקה

בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב, וכ-15,000 חולים בשבץ מוחי, כ-85-90% מהם בשבץ איסכמי שנגרם בשל היצרות כלי דם למוח או חסימתם. מכל קבוצה מתים כ-5,000 איש. 5,000 חולים נוספים עוברים ניתוחי מעקפים, וכ-1,000 עוברים ניתוחי קטיעת רגליים, עקב חסימות כלי דם בגפיים.

ראו גם

• מחלת בירגר

לקריאה נוספת

• ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, פרקים 26-29

קישורים חיצוניים

• מוקד עורקים - מרכז מידע לטרשת עורקים, אתר למודעות למחלה
• ד"ר יעל קשתן, טרשת עורקים, אתר מט"ח
• מרים סלוין, טרשת עורקים - מחלת המאה. אתר סנונית
• אודליה ששון, מדריך תזונה במחלות לב: מניעה וטיפול, אתר הדסה
• מיטל יסעור בית-אור, מחקר: ארוחת בוקר מקטינה את הסיכוי למחלות לב, באתר ynet, 25 באפריל 2007
• פרופ' מיכאל אבירם, כולסטרול - הטוב, הרע והים תיכוני, מניעת טרשת עורקים באמצעות צמחים ים תיכוניים, אתר MSN
• אתר רפואת כלי דם מידע לציבור הרחב ולמומחים בנוגע לרפואת כלי דם ולטרשת עורקים
• רב-שיח, ‏מנגנונים מעורבים בהתפתחות טרשת עורקים במהלך מחלת הסכרת - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 31/05/2007

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.