אפליה בשוק העבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:08, 25 באפריל 2019

אפליה בשוק העבודה מוגדרת כהבחנה בין קבוצות חברתיות שונות שלא על בסיס שיקולים כלכליים טהורים (לדוגמה: על בסיס מין או דת), כלומר- כל אפליה שאינה על בסיס מעמד כלכלי. גם הבחנה בה שיקולים כלכליים טהורים הם מתווכים לאפליה עקיפה (לדוגמה: אפליית נשים בשל העובדה כי הריון פוגע בפריון העבודה שלהם) נחשבת לאפליה בשוק העבודה. האפליה בשוק העבודה היא צורה של אפליה כלכלית.

כתוצאה מאפליית עובדים בשוק, יורדת מידת הביקוש (demand) לעבודתם, כפי שמתואר בגרף הבא:

כתוצאה מירידה בביקוש העובדים המופלים (D0) ביחס לביקוש העובדים הרגילים (D1), נאלצים העובדים המופלים להסתפק בשכר עבודה נמוך יותר (P0) מהשכר הרגיל (P1), או לוותר על העסקתם בשוק המפלה.

קיימות מספר הבחנות בין סוגי אפליה שונים בשוק העבודה. סוגים אלו משתנים מחברה לחברה ובמהלך ההיסטוריה, ונתונים להשפעות רבה מצד תהליכים חברתיים כוללים המתרחשים בחברה.

הבחנה מסוימת נעשית בין אפליה שלילית, המעניקה חיסרון לאוכלוסיית עובדים מסוימת, לבין אפליה חיובית, המעניקה יתרון לקבוצה ייחודית על פני שאר האוכלוסייה.

הבחנה אחרת מבדילה בין אפליות על בסיס השלב בהעסקה בו היא נעשית:

בידול נחשב ליצירת סיכויים לא שווים בכניסה לשוק העבודה ובקבלה למקצוע.
אפליה נחשבת להנהגת שיטות שכר שונות שלא משיקולים כלכליים טהורים.

כמו כן, ניתן להבדיל בין אפליות שונות על בסיס הגורם המפלה:

אפליה אישית היא אפליה בה מעסיק מסוים מחליט, בשל שיקולים שונים המכונים טעמי אפליה, להפלות בין עובדיו. אפליה זו נוטה להיות חלש יחסית, שכן כוחות השוק פועלים כנגדה.
אפליה מוסדית היא אפליה בה נעשית אפליה רחבה וקבועה, על בסיס הסכמה חברתית (רשמית או לא) רחבה. אפליה זו מעניקה לעיתים יתרונות כלכליים לחברי השוק המפלה, שכן הוא מונע כניסה והתבססות של קבוצות אשר עשויות להוות תחרות כלכלית.

אפליה מוסדית בשוק העבודה נפוצה ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית, ובעיקר על בסיס משפחה, מוצא ודת, ולרוב נחשבה אפליה זו לליגיטימית ומתבקשת. בתקופה המודרנית, עם התפתחותן של הקפיטליזם (שהעמיד בראש סדר העדיפויות האנושי את שיקולי הרווח הכלכלי) הרציונליזם (שניסה לנסח מודל התנהגות המבוסס על תוצאות מעשיות ואפשריות ולא על סיווג המציאות לפי סטריאוטיפים), האוניברסליות (שיצרה התייחסות כללית אל בני האדם, שלא על בסיס תכונותיהם ואופים) וערכי השוויון, נהפכה האפליה המוסדית בשוק העבודה לגורם שלילי בתודעה האנושית, ואף אסורה על-פי חוק.

תהליך זה הביא לכך שמרבית מהאפליה בשוק הפכה להיות בלתי-פורמלית, ותלויה בעיקר במוסכמות חברתיות נורמאטיביות.

אפליה בשוק העבודה בישראל

בישראל האוכלוסיות הסובלות מאפליה בשוק העבודה הן החברה הערבית, החרדית, יוצאי אתיופיה ומבוגרים. מאפליה מסוימת, בעיקר בתחום השכר, סובלות גם הנשים.

חוקי העבודה בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, אוסרים על אפליה. הגופים המרכזיים המטפלים במניעת אפליה בשוק העבודה בישראל הם יחידת האכיפה של חוקי העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות.

ראו גם

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפליה בשוק העבודה בוויקישיתוף

שוויון הזדמנויות בעבודה, באתר כל זכות

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 קיימות מספר הבחנות בין סוגי אפליה שונים בשוק העבודה. סוגים אלו משתנים מ[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] לחברה ובמהלך ה[[היסטוריה]], ונתונים להשפעות רבה מצד תהליכים חברתיים כוללים המתרחשים בחברה.
 הבחנה מסוימת נעשית בין אפליה שלילית, המעניקה חיסרון לאוכלוסיית עובדים מסוימת, לבין אפליה חיובית, המעניקה יתרון לקבוצה ייחודית על פני שאר האוכלוסייה.
 הבחנה אחרת מבדילה בין אפליות על בסיס השלב בהעסקה בו היא נעשית:
 *'''בידול''' נחשב ליצירת סיכויים לא שווים בכניסה לשוק העבודה ובקבלה למקצוע.
 *'''אפליה''' נחשבת להנהגת שיטות שכר שונות שלא משיקולים כלכליים טהורים.
 כמו כן, ניתן להבדיל בין אפליות שונות על בסיס הגורם המפלה:
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ==אפליה בשוק העבודה בישראל==
 בישראל האוכלוסיות הסובלות מאפליה בשוק העבודה הן החברה הערבית, החרדית, יוצאי אתיופיה ומבוגרים. מאפליה מסוימת, בעיקר בתחום השכר, סובלות גם הנשים.
-חוקי העבודה בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות,  אוסרים על אפליה. הגופים המרכזיים המטפלים במניעת אפליה בשוק העבודה בישראל הם יחידת האכיפה של חוקי העבודה ו[[נציבות שוויון הזדמנויות]].
+חוקי העבודה בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, אוסרים על אפליה. הגופים המרכזיים המטפלים במניעת אפליה בשוק העבודה בישראל הם יחידת האכיפה של חוקי העבודה ו[[נציבות שוויון הזדמנויות]].
 == ראו גם ==