פרובינקיה יודיאה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים ריקים [ תמונת מפה, מפה מתבנית, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרובינקיה יודיאה
ἐπαρχία Ιουδαίας

פרובינקיה יודיאה
פרובינקיה יודיאה
ממשל
	קופוניוס
שפה נפוצה	לטינית
עיר בירה	קיסריה
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה	הקיסר אוגוסטוס סיפח את יהודה כפרובינקיה רומאית
תאריך	6 לסה"נ
פירוק	פירוק בעקבות התבוסה במרד בר כוכבא
תאריך	135 לסה"נ
ישות קודמת	הטטרארכיה ההרודיאנית
ישות יורשת	סוריה פלשתינה

מפת פרובינקיה יודיאה

פרובינקיה יודיאה (ביוונית: Ἰουδαία Ioudaia) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.

לדברי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, יהודה הפכה לפרובינקיה רומית מייד לאחר פטירת הורדוס, כך שבנו הורדוס ארכלאוס מונה לנשיא העם בלבד, ולנציב הרומי הוענקה סמכות לגזור עונש מוות. בנוסף על כך על האוכלוסייה הכללית הוטל מס ששולם לרומא. בשנות קיומה של פרובינקיה יודיאה נצלב ישו בין השנים 30 ל-33 לסה"נ, החל מרד יהודה ברומא בשנת 67, הוטל המצור על ירושלים (70) ונחרב בית המקדש השני על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה. בעקבות המרד הגדול רומא הטילה על האוכלוסייה היהודית באימפריה כולה מס מיוחד. לאחר מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) הקיסר הרומי אדריאנוס שינה את שם הפרובינקיה לסוריה פלשתינה ואת שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה, במטרה לנתק את הזהות בין הפרובינקיה ובין העם היהודי.

רקע

במהלך המאה השלישית לפנה"ס, האימפריה הרומית החלה להתרחב ולהתחזק גם לשטחי המזרח לכיוון סוריה. ההתערבות הראשונה של רומא באזור הייתה בשנת 63 לפנה"ס, לאחר תום מלחמת מיתרידטס השלישית , כאשר רומא יצרה את פרובינקית סוריה . לאחר התבוסה של מיתרידטס השישי, מלך פונטוס, פומפיוס בזז את ירושלים והפך את יוחנן הורקנוס השני כאתנארך וככהן הגדול של הפרובינקיה. יוליוס קיסר מינה בהמשך את אנטיפטרוס האדומי כמושל הרומי הראשון של הפרובינקיה. הורדוס, בנו של אנטיפטרוס, הפך ל"מלך היהודים" על פי החלטת ההסנאט הרומי בשנת 40 לפנה"ס אך הוא לא היה אחראי על הצבא עד 37 לפנה"ס. במהלך שלטונו מנהיגי שושלת החשמונאים האחרונים חוסלו, והוקם נמל קיסריה.

הורדוס נפטר בשנת 4 לפנה"ס, וממלכתו נחלקה בין שלושה מבניו - שניים מהם (פיליפוס והרודוס אנטיפס) הפכו לטרטרכים, ואחד מהם (ארכלאוס) הפך לאתנארך ששלט על מחצית ממלכת אביו. אחת הנסיכויות האלה הייתה יהודה, אשר השתרעה על האזור בו השתרעה ממלכת יהודה ההיסטורית, בנוסף לאזור השומרון ואדום. בנו של הורדוס, ארכלאוס, היה שליט כה גרוע עד שקיסר רומא אוגוסטוס החליט בשנת 6 לספירה להדיח אותו מתפקידו. הורדוס אנטיפס היה הטטררך של אזור הגליל ופראה מ-4 לפנה"ס עד 39 לסה"נ, ולאחר מכן הודח על ידי קליגולה. בנו השני של הורדוס, פיליפוס, שלט בחלק הצפון-מזרחי של ממלכת אביו.

היסטוריה

בשנת 6 לספירה הטטרארכיה של ארכלאוס (שכללה את האזורים יהודה, השומרון ואדום) עבר כעת להיות תחת שליטה ישירה של רומא. פרובינקיה יודיאה לא כלל בתחילה את אזור הגליל, רמת הגולן, ולא את פראה או את דקאפוליס. ההכנסות מהמס שנגבה מתושבי פרובינקיה יודיאה היו בעלות חשיבות מועטה יחסית לרומא, אף על פי כן, החשיבות של פרובינקיה יודיאה הייתה בכך שדרכה עברו נתיבי הקרקע והים אל מצרים וכמו כן היא היוותה אזור חיץ בין רומא לאימפריה הפרתית. הוחלט עוד בתחילה שהבירה של הפרובינקיה תהיה קיסריה מריטימה, ולא ירושלים. קוויריניוס הפך ללגאטוס (מושל) של הפרובינקיה והוא ערך את מפקד המס הרומאי הראשון של אזור סוריה ויהודה , אליו התנגדו הקנאים. פרובינקיה יודיאה לא הייתה פרובינקיה סנטורית ולא פרובינקיה אימפריאלית, אלא הייתה פרובינקיית "לוויין של פרובינקיה סוריה" בה שלט פרפקט רומאי שהיה ממעמד הפרשים, ולא קונסול לשעבר או פראיטור בסנאט הרומי. עם זאת, ליהודים שהתגוררו בפרובינקיה הייתה מידה מסוימת של עצמאות ומנהיגיהם היו רשאים לשפוט עבריינים על פי חוקיהם, לרבות מקרים של עבירות הון עד שנת 28 לספירה. פרובינקיה יודיאה במהלך סוף התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית חולקה לחמישה תתי-מחוזות מנהליים: ירושלים, גדר, עמתו , יריחו, וציפורי.

השער הרומי העתיק, המכונה "באב אל-עמוד", אשר נמצא בעיר העתיקה בירושלים

המשבר שנוצר בתקופת שלטונו של קליגולה (37-41) היה כנראה ההתחלה של הקרע ביחסים בין רומא והיהודים.

בין השנים 41–44 לספירה חזרה יהודה לקבל מידה מסוימת של אוטונומיה כאשר הקיסר קלאודיוס החליט להפוך את הורדוס אגריפס הפך ל"מלך היהודים". קלאודיוס החליט לאפשר לפרוקטורים ברחבי האימפריה, שפעלו מטעם הקיסר והיו אחראים על המס והכללה של הפרובינקיות, לקבל לסמכותם גם את התפקיד של אוכפי הסדר. קלאודיוס החליט לקדם את הפרוקטור של פרובינקיה יודיאה, שעליו הוא סמך, למעמד השליט האימפריאלי, משום שהנציג האימפריאלי של פרובינקית סוריה לא אהב יהודים.

לאחר מותו של אגריפה בשנת 44 לספירה, חזרה הפרובינקיה לשליטת רומא, תוך סיפוח שטחי הגליל ופראיה. בנו של אגריפס השני, אגריפס השני, היה "מלך היהודים" בשנת 48 לספירה. הוא השליט השביעי והאחרון בשושלת ההרודיאנית.

מ-70 לספירה ועד שנת 135 לספירה המרידות שהחלו להתקיים בפרובינקיית יודיאה הובילה לכך שנבחר לגאטוס רומי המסוגל לפקד על לגיונות. מכיוון שאגריפס השני שמר על נאמנות לאימפריה הרומית, ממלכתו המשיכה להתקיים כפי שהיא עד מותו, בסביבות 93 לספירה או 100 לספירה, כאשר האזור חזר לשליטה מלאה של האימפריה הרומית.

בפרובינקית יודיאה נערכו לפחות שתי מלחמות גדולות בין היהודים לרומאים:

• 66–70 לספירה - המרד הגדול, שהוביל לכך שרומא הטילה מצור על ירושלים והחריבה את בית המקדש השני וכמו גם הוביל למצור על מצדה בשנים 73–74. לפני המלחמה פרובינקיה יודיאה הייתה פרובינקיה רומית בקטגוריה השלישית, כלומר, בהנהלת פרוקוראטור רומי שהיה תחת שליטה ישירה של המושל בפרובינקית סוריה. לאחר המלחמה פרובינקיה יודיאה הפכה לפרובינקיה רומית עצמאית תחת שליטת מושל בדרגה פרטוריאנית, ולכן הועלתה לקטגוריה השנייה.
• 132–135 לספירה - מרד בר כוכבא - בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא, שינה הקיסר אדריאנוס את שם המחוז לסוריה פלשתינה ואת השם של ירושלים לאיליה קפיטולינה אשר לטענתו של חיים הלל בן-ששון נעשה על מנת לנתק את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לאזור. אולם זה לא מנע מן העם היהודי להמשיך להתייחס לארץ כ"יהודה".

כביש רומי ישן בהרי יהודה

תחת שלטונו של הקיסר דיוקלטיאנוס האזור חולק לשלוש תתי-מחוזות:

• פלשתינה פרימה (שכלל את האזורים יהודה, השומרון, אדום, פריאה ושפלת החוף, כאשר קיסריה מריטימה הייתה הבירה של המחוז)
• פלשתינה סקונדה (שכלל את האזורים הגליל, דקפוליס, והגולן, כאשר בית שאן הייתה הבירה של המחוז)
• פלשתינה טרטיה (שכללה את אזור הנגב, כאשר פטרה הייתה הבירה של המחוז).

אירועים בולטים בהיסטוריה של פרובינקיה יודיאה

• 
  צליבת ישו. ציור מאת ג'נבטיסטה טייפולו מאמצע המאה ה-18
• 
  חורבן בית שני. ציור משנת 1850 מאת דוד רוברטס
• 
  נפילתם של מגיני מצדה בפסח של שנת 73/74, הייתה סופו של המרד הגדול.

רשימת מושלים (6–135 לספירה)

שם המושל	התקופה בה היה בתפקיד	מספר השנים בהם היה בתפקיד	שם תפקיד המושל
קופוניוס	6–9	3	פרפקט רומאי
מרקוס אמביבולוס	9–12	3	פרפקט רומאי
אניוס רופוס	12–15	3	פרפקט רומאי
ואלריוס גראטוס	15–26	11	פרפקט רומאי
פונטיוס פילאטוס	26–36	10	פרפקט רומאי
מארקלוס	36–37	1	פרפקט רומאי
מארולוס	37–41	4	פרפקט רומאי
אגריפס הראשון	41–44	3	מלך פרובינקית יודיאה
קספיוס פאדוס	44–46	2	פרוקורטור רומאי
טיבריוס יוליוס אלכסנדר	46–48	2	פרוקורטור רומאי
ונטידיוס קומאנוס	48–52	4	פרוקורטור רומאי
אנטוניוס פליקס	52–60	8	פרוקורטור רומאי
פורקיוס פסטוס	60–62	2	פרוקורטור רומאי
לוקיוס אלבינוס	62–64	2	פרוקורטור רומאי
גסיוס פלורוס	64–66	2	פרוקורטור רומאי
מרקוס אנטוניוס יוליאנוס	66–70 (שנים משוערות)	4	פרוקורטור רומאי
סקסטוס וטולנוס קריאליס	70–71	1	לגאטוס רומאי
סקסטוס לוקיליוס באסוס	71–72	1	לגאטוס רומאי
לוקיוס פלביוס סילבה	72–81	9	לגאטוס רומאי
סלווידנוס	80–85	5	לגאטוס רומאי
פומפיוס לונגינוס	בסביבות 86	1	לגאטוס רומאי
סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס	בסביבות 93	1	לגאטוס רומאי
טיבריוס קלודיוס אטיקוס הרודס	99–102	3	לגאטוס רומאי
גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס	102–104	2	לגאטוס רומאי
פומפיוס פלקו	105–107	2	לגאטוס רומאי
טיבריאנוס	114–117	3	לגאטוס רומאי
לוסיוס קווייטוס	117–120	3	לגאטוס רומאי
פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס	בסביבות 124–?	1	פרפקט רומאי
קווינטוס טיניאוס רופוס	130–132/3	3	לגאטוס רומאי
יוליוס סוורוס	בסביבות 133/4–135	1	לגאטוס רומאי

ראו גם

• התקופה הרומית בארץ ישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרובינקיה יודיאה בוויקישיתוף