המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739) – הבדלי גרסאות
David.r.1929 (שיחה | תרומות) מיקום |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לערוך|ניסוחים לא ברורים|נושא=היסטוריה}} |
{{לערוך|ניסוחים לא ברורים|נושא=היסטוריה}} |
||
{{סכסוך צבאי |
|||
| מערכה= |
|||
| מלחמה= |
|||
| תמונה= |
|||
| כיתוב= |
|||
| תאריך התחלה=[[1735]] |
|||
| תאריך סיום= [[1739]] |
|||
| קרב/מלחמה=מלחמה |
|||
| קרב לפני=[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711)]] |
|||
| קרב אחרי=[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)]] |
|||
| מקום=[[הבלקן]], [[מזרח אירופה]] |
|||
| תוצאה=[[הסכם ניש]] ו[[הסכם בלגרד]] |
|||
| טריטוריות=[[סרביה]], צפון [[בוסניה]] ודרום ה[[באנאט]] חזרו לידי העות'מאנים |
|||
| עילה= |
|||
| קואורדינטות= |
|||
| צד ראשון={{דגל|האימפריה הרוסית||+}} {{ש}} [[קובץ:Flag of the Cossack Hetmanat.svg|22px]] [[קוזאקים|קוזאקי הטמאנוט]] {{ש}} {{דגל|ממלכת הבסבורג||+}} |
|||
| ראש מדינה ראשון= |
|||
| מפקד ראשון= |
|||
| כוח ראשון= |
|||
| צד ראשון-אבידות= |
|||
| צד שני={{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}} {{ש}} [[קובץ:Flag of Wallachia.svg|22px]] [[נסיכות ולאכיה]] {{ש}} [[קובץ:Flag of Moldavia.svg|22px]] [[נסיכות מולדובה]] {{ש}} [[קובץ:Flag of the crimeans.svg|22px]] [[ח'אנות קרים]] |
|||
| ראש מדינה שני = |
|||
| מפקד שני= |
|||
| כוח שני= |
|||
| צד שני-אבידות= |
|||
| הערות= |
|||
| מפה= |
|||
|שם=המלחמה העות'מאנית-רוסית 1735-1739}} |
|||
מלחמה זו, בין [[רוסיה]] ו[[האימפריה העות'מאנית]], שהתנהלה בין השנים [[1735]]–[[1739]], פרצה עקב חילוקי דעות לגבי תוצאות מלחמת [[רוסיה]]–[[פולין]] של [[1733]]–[[1735]] ופשיטות הולכות ונשנות של [[טטרים|הטטרים]] [[חצי האי קרים|מקרים]]. כמו כן, המלחמה סימלה את המאמץ הרוסי ההולך וגובר למען גישה ל[[הים השחור|ים השחור]]. |
מלחמה זו, בין [[רוסיה]] ו[[האימפריה העות'מאנית]], שהתנהלה בין השנים [[1735]]–[[1739]], פרצה עקב חילוקי דעות לגבי תוצאות מלחמת [[רוסיה]]–[[פולין]] של [[1733]]–[[1735]] ופשיטות הולכות ונשנות של [[טטרים|הטטרים]] [[חצי האי קרים|מקרים]]. כמו כן, המלחמה סימלה את המאמץ הרוסי ההולך וגובר למען גישה ל[[הים השחור|ים השחור]]. |
||
גרסה מ־01:19, 28 באפריל 2019
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה שני, צד שני-אבידות, ראש מדינה ראשון, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
.jpg) | ||||||
| תאריכי הסכסוך | 1735–1739 (כ־4 שנים) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה לפני | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711) | |||||
| מלחמה אחרי | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) | |||||
| מקום | הבלקן, מזרח אירופה | |||||
| תוצאה | הסכם ניש והסכם בלגרד | |||||
| שינויים בטריטוריות | סרביה, צפון בוסניה ודרום הבאנאט חזרו לידי העות'מאנים | |||||
| ||||||
  | ||||||
מלחמה זו, בין רוסיה והאימפריה העות'מאנית, שהתנהלה בין השנים 1735–1739, פרצה עקב חילוקי דעות לגבי תוצאות מלחמת רוסיה–פולין של 1733–1735 ופשיטות הולכות ונשנות של הטטרים מקרים. כמו כן, המלחמה סימלה את המאמץ הרוסי ההולך וגובר למען גישה לים השחור.
הדיפלומטיה הרוסית טרם המלחמה
עם פרוץ המלחמה, רוסיה השיגה מצב בינלאומי מבטיח כאשר כרתה מספר בריתות עם פרס (אשר הייתה במהלך מלחמה עם העות'מאנים) במהלך 1735–1792 ותמכה בהמלכתו של אוגוסט השלישי לכס המלכות הפולני ב-1735 במקומו של העוצר הצרפתי סטניסלב לשצ'ינסקי, שהוצע לתפקיד על ידי צרפת הפרו-טורקית.
מהלך המלחמה
ה"קאזוס בלי" (עילה למלחמה) היה הפשיטות הטטריות באוקראינה בסוף 1735 והמערכה הצבאית של החאן הקרימני באזור הקווקז. ב-1736 המפקדים הרוסים כבר חזו את תפיסתם של העיר אזוב וחצי האי קרים.
ב-20 במאי 1736, צבא דנייפר (שעמד על 62,000 איש) תחת פיקודו של פילדמרשל כריסטופור מיניך כבש בסערה את הביצורים העות'מאנים בפרקופ, וב-17 ביוני את העיירה בחצ'יסאראי. למרות זאת, המחסור באספקה, בנוסף להתפרצותה של מגפה, אילצו את מיניך לסגת לאוקראינה. ב-19 ביוני צבא דון (שעמד על 28,000 איש וגם היה צבא רוסי), תחת פיקודו של הגנרל פטר לאסי, ובעזרתו של צי דון שהיה תחת פיקודו של סגן האדמירל פטר ברדאל, כבש את מצודת אזוב.
ביולי 1737, צבאו של לאסי (שכלל כבר 40,000 חיילים) צעד לקרים, כאשר הוא גורם למספר תבוסות בצבאו של החאן מקרים. אך למרות ההצלחה, לאסי וצבאו נאלצו לשוב על עקבותיהם, שוב עקב מחסור באספקה.
אוסטריה, שהייתה בעלת ברית של רוסיה עוד מ-1726, נכנסה למלחמה נגד האימפריה העות'מאנית ביולי 1737, אך הובסה בעצמה כמה פעמים. בחודש אוגוסט רוסיה, אוסטריה והטורקים החלו במשא ומתן בעיר נמירוב, שעתיד היה להיות עקר וחסר תועלת. ב-1738 לא היו מבצעים צבאיים משמעותיים, ויתר על כן, רוסיה נאלצה לסגת מערים שהיא החזיקה בהן עקב מגפות קשות.
שלב המלחמה האחרון
ב-1739 צבאו של מיניך חצה את נהר הדנייפר, הביס את הטורקים בסטבוצ'ני וכבש את מבצר חוטין (ב-19 באוגוסט) ואת העיר יאשי. אוסטריה, לעומת זאת, הובסה בשנית על ידי הטורקים ונאלצה לחתום עם האימפריה העות'מאנית על הסכם בלגרד ב-18 בספטמבר 1739. הסכם זה, בנוסף לאיום הממשמש ובא מפלישה שוודית, אילץ את רוסיה לחתום על הסכם ניש עם האימפריה העות'מאנית ב-3 באוקטובר 1739. לפי הסכם זה, רוסיה קיבלה את אזוב אבל נשללה ממנה הזכות להשאיר את הצי הרוסי הקיסרי בים אזוב או לבנות שם ביצורים.
בסופו של דבר, המטרות העיקריות של הרוסים לא הושגו; תוצאות המלחמה, שעלתה בחייהם של כ-100,000 חיילים רוסים, היו חסרות חשיבות. רוסיה הצליחה לשפר רק במעט את מצבה לאחר הסכם פרוט ב-1711. שיתוף הפעולה וה"איחוד" הצבאי בין האימפריה העות'מאנית לשוודיה, שהתהדק ב-1739 בעזרת דיפלומטיה צרפתית, יצר רקע עוין למדיניות החוץ הרוסית העתידה לבוא.
קישורים חיצוניים
| המלחמות העות'מאניות-רוסיות | |
|---|---|
|