יוזף פרדיננד מבוואריה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הנסיך יוזף פרדיננד נולד בו[[וינה]] ב-[[28 באוקטובר]] [[1692]], ל[[מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה]] ול[[מריה אנטוניה מאוסטריה]], בתם של [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ו[[מרגריטה תרסה מספרד]]. הוא היה נינו של [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]] ואחיינו הגדול של [[קרלוס השני, מלך ספרד]]. |
הנסיך יוזף פרדיננד נולד בו[[וינה]] ב-[[28 באוקטובר]] [[1692]], ל[[מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה]] ול[[מריה אנטוניה מאוסטריה]], בתם של [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ו[[מרגריטה תרסה מספרד]]. הוא היה נינו של [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]] ואחיינו הגדול של [[קרלוס השני, מלך ספרד]]. |
||
אמו נפטרה זמן קצר אחרי לידתו והוא נשאר באחריות סבו, הקיסר |
אמו נפטרה זמן קצר אחרי לידתו והוא נשאר באחריות סבו, הקיסר לאופולד הראשון, מאחר שאביו שהה ב[[בריסל (מחוז)|בריסל]], שם כיהן כמושל [[ארצות השפלה הספרדיות]] ממרץ [[1692. ב-[[2 במאי]] [[1693]] יצא יוזף פרדיננד, מלווה במשרתת לשעבר של אמו, מו[[וינה]] ל[[מינכן]], לשם הגיע ב-[[2 ביוני|2]] או ב-[[3 ביוני]]. |
||
אמו של קרלוס השני, [[מריאנה מאוסטריה]], תמכה במועמדותו של מקסמיליאן עמנואל, |
אמו של קרלוס השני, [[מריאנה מאוסטריה]], תמכה במועמדותו של מקסמיליאן עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, בעלה של נכדתה מריה אנטוניה, ולאחר מכן במועמדותו של יוזף פרדיננד (שהיה צאצא של המלך ההבסבורגי הראשון בספרד, [[פליפה הראשון, מלך קסטיליה]], בשלושים בדרכים שונות). הטענה הבווארית מצאה תומכים רבים בקרב האצילים שלא היו מרוצים מהקליקה הגרמנית של [[מריה אנה מנויבורג]], אשתו של קרלוס השני. על ערש דווי אילץ הקיסר לאופולד הראשון את בתו, מריה אנטוניה (אמו של יוזף פרדיננד), לוותר על זכויות הירושה שלה כדי להגביל את כוחותיו של התינוק. |
||
מעובדות |
כתוצאה מעובדות אלו החלה מלחמה בין המלכה האם והמלכה הרעיה. התקופה שבין השנים [[1693]] ו-[[1696]] (שנת מותה של המלכה האם) היו שנים של מתיחות פוליטית מתמדת ותככים פוליטיים. החבורה הגרמנית שנוצרה סביב המלכה זכתה לשנאת האצולה. על פי שמועות שהופצו על ידי בית המשפט, הייתה מזימה שנועדה לנעול את המלכה ולהביא את הנסיך יוזף פרדיננד ל[[מדריד]], כדי שיונח על כס המלכות תחת שלטון המלכה האם ותומכיו הראשיים. |
||
המלכה האם מתה ב- |
המלכה האם מתה ב-[[16 במאי]] [[1696]]. ניצחונה היה צוואה חתומה לאחר מותו, שבה בנה, קרלוס השני, קבע בספטמבר 1696 את אחיינו יוזף פרדיננד מבוואריה ליורש המלוכה. במועצת המדינה מ- [[13 ביוני]] [[1696]], עמדה ביניים בין הצרפתים למועמדים הקיסריים לתהלוכה, שבה זכה יוזף פרדיננד למועמד המתאים ביותר לרשת את הכס. בסופו של דבר כתב קרלוס צוואה שבה הכריז על יוזף פרדיננד להיות יורשו. |
||
בחודש ספטמבר של אותה שנה היה צ 'ארלס השני נסיגה חמורה ולכן מועצת המדינה החליטה לאלץ את המלך לחתום על צוואה בחודש יוני. המלך היה נסיגה ב -9 באוקטובר, כך מועצת המדינה reconvened. בפגישה זו קיבלה המפלגה הבווארית את הרצון שנדחף, והקרדינל פורטוקארו אילץ את המלך צ'רלס השני לחתום על הצוואה לטובת הנסיך האלקטורלי של בוואריה: רק האדמירל מקסטיליה, הקונסטבל ושלושה חברים תמכו בארכידוכס צ'רלס. |
בחודש ספטמבר של אותה שנה היה צ 'ארלס השני נסיגה חמורה ולכן מועצת המדינה החליטה לאלץ את המלך לחתום על צוואה בחודש יוני. המלך היה נסיגה ב -9 באוקטובר, כך מועצת המדינה reconvened. בפגישה זו קיבלה המפלגה הבווארית את הרצון שנדחף, והקרדינל פורטוקארו אילץ את המלך צ'רלס השני לחתום על הצוואה לטובת הנסיך האלקטורלי של בוואריה: רק האדמירל מקסטיליה, הקונסטבל ושלושה חברים תמכו בארכידוכס צ'רלס. |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
מריאנה מניוברג הגיבה נגד הברית בכך שקטלוניה תפסה, וכוחות גרמניים נשלחו לטולדו ולמדריד, בעוד בן דודה, הנסיך ג'ורג', הסה-דרמשטט, התכונן לעזוב את [[ברצלונה]] עם חייליו. שגריר צרפת במדריד, אנרי, דוק ד'ארקורט, פגש 6000 חיילים שהגיעו למדריד מוכנים להתערב. |
מריאנה מניוברג הגיבה נגד הברית בכך שקטלוניה תפסה, וכוחות גרמניים נשלחו לטולדו ולמדריד, בעוד בן דודה, הנסיך ג'ורג', הסה-דרמשטט, התכונן לעזוב את [[ברצלונה]] עם חייליו. שגריר צרפת במדריד, אנרי, דוק ד'ארקורט, פגש 6000 חיילים שהגיעו למדריד מוכנים להתערב. |
||
מקס עמנואל מבוואריה שלח לבנו לבוא לבריסל מתוך כוונה שמדינות פלנדריה ישבעו שבועה על מותו של צ'ארלס השני. יוסף פרדיננד הגיע לבירה הפלמית ב- 23 במאי 1698. בינתיים, [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת |
מקס עמנואל מבוואריה שלח לבנו לבוא לבריסל מתוך כוונה שמדינות פלנדריה ישבעו שבועה על מותו של צ'ארלס השני. יוסף פרדיננד הגיע לבירה הפלמית ב- 23 במאי 1698. בינתיים, [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]] הסכים בהאג עם הכוחות הימיים על חלוקת אדמות הכתר הספרדי לאחר מותו של קרלוס השני: ההסכם נחתם עם אנגליה ב -8 בספטמבר ובמחוזות המאוחדים ב -11 באוקטובר. הוא קבע שממלכות החצייה, להוציא את גיפוזקואה, וכן את האינדיאנים, יילכו לג'וזף פרדיננד (סעיף 5), הארכידוכס צ'ארלס יקבל את המילנזי (סעיף 6), בעוד [[לואי, הדופן הגדול]] יישאר ברשותו ממלכות נאפולי וסיציליה, כמו גם את מדינת פרסדי ואת המרקיז של פינאלה. |
||
== אילן יוחסין == |
== אילן יוחסין == |
||
גרסה מ־12:10, 29 באפריל 2019
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |||||
| לידה |
28 באוקטובר 1692 וינה, ממלכת הבסבורג   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1699 (בגיל 6) בריסל, ארצות השפלה האוסטריות  | ||||
| שם מלא | יוזף פרדיננד לאופולד אנטון פרנץ קייטן זימון תדאוס איגנץ יואכים גבריאל מבוואריה | ||||
| מדינה |
נסיכות הבוחר מבוואריה | ||||
| מקום קבורה |
בריסל | ||||
| שושלת בית ויטלסבאך | |||||
| |||||
  | |||||
יוזף פרדיננד מבוואריה (בגרמנית: Joseph Ferdinand von Bayern; 28 באוקטובר 1692 - 6 בפברואר 1699) היה בנו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, אשר היה מועמד לרשת את קרלוס השני, מלך ספרד, אולם מת בצעירותו ולא ירש את הכתר הספרדי.
ביוגרפיה
הנסיך יוזף פרדיננד נולד בווינה ב-28 באוקטובר 1692, למקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ולמריה אנטוניה מאוסטריה, בתם של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומרגריטה תרסה מספרד. הוא היה נינו של פליפה הרביעי, מלך ספרד ואחיינו הגדול של קרלוס השני, מלך ספרד.
אמו נפטרה זמן קצר אחרי לידתו והוא נשאר באחריות סבו, הקיסר לאופולד הראשון, מאחר שאביו שהה בבריסל, שם כיהן כמושל ארצות השפלה הספרדיות ממרץ [[1692. ב-2 במאי 1693 יצא יוזף פרדיננד, מלווה במשרתת לשעבר של אמו, מווינה למינכן, לשם הגיע ב-2 או ב-3 ביוני.
אמו של קרלוס השני, מריאנה מאוסטריה, תמכה במועמדותו של מקסמיליאן עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, בעלה של נכדתה מריה אנטוניה, ולאחר מכן במועמדותו של יוזף פרדיננד (שהיה צאצא של המלך ההבסבורגי הראשון בספרד, פליפה הראשון, מלך קסטיליה, בשלושים בדרכים שונות). הטענה הבווארית מצאה תומכים רבים בקרב האצילים שלא היו מרוצים מהקליקה הגרמנית של מריה אנה מנויבורג, אשתו של קרלוס השני. על ערש דווי אילץ הקיסר לאופולד הראשון את בתו, מריה אנטוניה (אמו של יוזף פרדיננד), לוותר על זכויות הירושה שלה כדי להגביל את כוחותיו של התינוק.
כתוצאה מעובדות אלו החלה מלחמה בין המלכה האם והמלכה הרעיה. התקופה שבין השנים 1693 ו-1696 (שנת מותה של המלכה האם) היו שנים של מתיחות פוליטית מתמדת ותככים פוליטיים. החבורה הגרמנית שנוצרה סביב המלכה זכתה לשנאת האצולה. על פי שמועות שהופצו על ידי בית המשפט, הייתה מזימה שנועדה לנעול את המלכה ולהביא את הנסיך יוזף פרדיננד למדריד, כדי שיונח על כס המלכות תחת שלטון המלכה האם ותומכיו הראשיים.
המלכה האם מתה ב-16 במאי 1696. ניצחונה היה צוואה חתומה לאחר מותו, שבה בנה, קרלוס השני, קבע בספטמבר 1696 את אחיינו יוזף פרדיננד מבוואריה ליורש המלוכה. במועצת המדינה מ- 13 ביוני 1696, עמדה ביניים בין הצרפתים למועמדים הקיסריים לתהלוכה, שבה זכה יוזף פרדיננד למועמד המתאים ביותר לרשת את הכס. בסופו של דבר כתב קרלוס צוואה שבה הכריז על יוזף פרדיננד להיות יורשו.
בחודש ספטמבר של אותה שנה היה צ 'ארלס השני נסיגה חמורה ולכן מועצת המדינה החליטה לאלץ את המלך לחתום על צוואה בחודש יוני. המלך היה נסיגה ב -9 באוקטובר, כך מועצת המדינה reconvened. בפגישה זו קיבלה המפלגה הבווארית את הרצון שנדחף, והקרדינל פורטוקארו אילץ את המלך צ'רלס השני לחתום על הצוואה לטובת הנסיך האלקטורלי של בוואריה: רק האדמירל מקסטיליה, הקונסטבל ושלושה חברים תמכו בארכידוכס צ'רלס.
בתקופת קטינותו של ג'וזף פרדיננד, מינה הריג'נסי על ידי הצוואה את מועצת המנהלים שתמכה במריאנה מאוסטריה במיעוטו של צ'רלס השני, בראשותו של הקרדינל פורטוקארו, העוצר- ממשלה, שהיו לו סמכויות רחבות מאוד.
ההגנה העיקשת על מינויו של הפורטנציארו הקרדינאלי הפרו-בווארי, הפכה למדיניות מרכזית בשנים האחרונות של שלטונו של צ'ארלס השני. הקרדינל מנע את צ'רלס השני מלהיכנע להשפעת אשתו ואולי אף זימן פרלמנט לשנות את הברית.
בתחילת 1698 Portocarrero הציג את המלך עם דו"ח חדש של מועצת המדינה לטובת הירושה הבווארית. המלך רצה להתייעץ עם האפיפיור התמימים ה -12 שהיה גם פרו-בווארי לכאורה. בנסיבות כאלה המלך אישר מחדש את הברית שלו:
מריאנה מניוברג הגיבה נגד הברית בכך שקטלוניה תפסה, וכוחות גרמניים נשלחו לטולדו ולמדריד, בעוד בן דודה, הנסיך ג'ורג', הסה-דרמשטט, התכונן לעזוב את ברצלונה עם חייליו. שגריר צרפת במדריד, אנרי, דוק ד'ארקורט, פגש 6000 חיילים שהגיעו למדריד מוכנים להתערב.
מקס עמנואל מבוואריה שלח לבנו לבוא לבריסל מתוך כוונה שמדינות פלנדריה ישבעו שבועה על מותו של צ'ארלס השני. יוסף פרדיננד הגיע לבירה הפלמית ב- 23 במאי 1698. בינתיים, לואי הארבעה עשר, מלך צרפת הסכים בהאג עם הכוחות הימיים על חלוקת אדמות הכתר הספרדי לאחר מותו של קרלוס השני: ההסכם נחתם עם אנגליה ב -8 בספטמבר ובמחוזות המאוחדים ב -11 באוקטובר. הוא קבע שממלכות החצייה, להוציא את גיפוזקואה, וכן את האינדיאנים, יילכו לג'וזף פרדיננד (סעיף 5), הארכידוכס צ'ארלס יקבל את המילנזי (סעיף 6), בעוד לואי, הדופן הגדול יישאר ברשותו ממלכות נאפולי וסיציליה, כמו גם את מדינת פרסדי ואת המרקיז של פינאלה.
אילן יוחסין
