יחסי ישראל–רוסיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 56: שורה 56:


===האינטרסים של רוסיה במזרח התיכון והשפעתם על היחסים עם ישראל===
===האינטרסים של רוסיה במזרח התיכון והשפעתם על היחסים עם ישראל===
לאחר התפרקות ברית המועצות חיפשה רוסיה הזדמנות לחזור לעמדת השפעה ברמה הבינלאומית. בין השאר ניסתה רוסיה לחזור לעמדת השפעה גם במזרח התיכון אך הבינה כי לא תוכל לעשות זאת אם לא תיתפס כצד אובייקטיבי ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|קונפליקט הישראלי-פלסטיני]]. לפיכך, מיד עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בשנת 1991, החלה רוסיה בהידוק היחסים עם ישראל על מנת להפוך לשותף אסטרטגי של ארצות הברית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני <ref>(רואי, 2008, עמ' 923–925)</ref>. כחלק מפעילות זו, בשנת [[2002]] הוקם "[[הקווארטט]]"/הרביעייה (רוסיה, ארצות הברית, [[האיחוד האירופי]] והאו"ם) אשר במסגרתו הוסיפה רוסיה לפעול בנושא ולנסות להשפיע על הצדדים. אך גם במסגרת זו היו יכולותיה של רוסיה מוגבלות למדי בהשוואה לשותפות האחרות.{{הערה|שם=ג}} בהמשך התפתחות היחסים בין המדינות, ניסתה רוסיה מספר פעמים לשמש מתווך בין ישראל ל[[ערפאת]] בניסיון לעצור את [[האינתיפאדה השנייה]] אשר פרצה בשנת 2000, אך ללא הועיל.{{הערה|שם=ד}}
לאחר התפרקות ברית המועצות חיפשה רוסיה הזדמנות לחזור לעמדת השפעה ברמה הבינלאומית. בין השאר ניסתה רוסיה לחזור לעמדת השפעה גם במזרח התיכון אך הבינה כי לא תוכל לעשות זאת אם לא תיתפס כצד אובייקטיבי ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|קונפליקט הישראלי-פלסטיני]]. לפיכך, מיד עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בשנת 1991, החלה רוסיה בהידוק היחסים עם ישראל על מנת להפוך לשותף אסטרטגי של ארצות הברית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני {{הערה|(רואי, 2008, עמ' 923–925)}}. כחלק מפעילות זו, בשנת [[2002]] הוקם "[[הקווארטט]]"/הרביעייה (רוסיה, ארצות הברית, [[האיחוד האירופי]] והאו"ם) אשר במסגרתו הוסיפה רוסיה לפעול בנושא ולנסות להשפיע על הצדדים. אך גם במסגרת זו היו יכולותיה של רוסיה מוגבלות למדי בהשוואה לשותפות האחרות.{{הערה|שם=ג}} בהמשך התפתחות היחסים בין המדינות, ניסתה רוסיה מספר פעמים לשמש מתווך בין ישראל ל[[ערפאת]] בניסיון לעצור את [[האינתיפאדה השנייה]] אשר פרצה בשנת 2000, אך ללא הועיל.{{הערה|שם=ד}}
[[קובץ:Vladimir Putin in Israel 27-29 April 2005-8.jpg|ממוזער|284x284 פיקסלים|[[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]] בביקור ב[[ישראל]] עם [[נשיא מדינת ישראל]] [[משה קצב]], [[2005]]]]
[[קובץ:Vladimir Putin in Israel 27-29 April 2005-8.jpg|ממוזער|284x284 פיקסלים|[[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]] בביקור ב[[ישראל]] עם [[נשיא מדינת ישראל]] [[משה קצב]], [[2005]]]]



גרסה מ־12:53, 1 במאי 2019

יחסי ישראלרוסיה
ישראלישראל רוסיהרוסיה
ישראל רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 17,098,242
אוכלוסייה
9,855,000 144,118,066
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 2,240,422
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 15,546
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית נשיאותית

יחסי ישראל-רוסיה ידעו עליות ומורדות רבות. מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד 1991, עת התפרקה ברית המועצות, נודעו יחסי ישראל-רוסיה כיחסי ישראל-ברית המועצות. בסוף 1991, עם התפרקות ברית המועצות, הפך שגריר ברית המועצות בישראל, אלכסנדר בובין, לשגריר רוסיה בישראל, וכוננו יחסי ישראל-רוסיה. גם בשני העשורים האחרונים ידעו יחסי המדינות טלטלות לא מעטות, אולם בעשור האחרון ניכר שיתוף פעולה נרחב בין שתי המדינות, ששיאן בביטול הוויזות בספטמבר 2009.

היסטוריה

ערך מורחב – יחסי ברית המועצות-ישראל

חידוש היחסים

7 באוקטובר 2008: ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בפגישה עם נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב בקרמלין
18 באוקטובר 2010: שגרירת ישראל ברוסיה, דורית גולנדר, מגישה את כתב האמנתה לנשיא רוסיה דמיטרי מדבדב

היחסים בין מדינת ישראל וברית המועצות נותקו בשנת 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים וחודשו רק כעבור 24 שנים, באוקטובר 1991 (כחודשיים לפני התפרקותה של ברית המועצות) (רואי ,2008, עמ' 922–923). ב-13 בדצמבר 1991 הגיש שגריר ברית המועצות, אלכסנדר בובין, את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג. כשבועיים לאחר הגשת כתב האמנתו, ב-25 בדצמבר 1991, חדלה ברית המועצות להתקיים ובובין הפך לשגריר הראשון של הפדרציה הרוסית בישראל. במקביל נפתחה מחדש שגרירות ישראל במוסקבה.

לאחר התפרקותה של ברית המועצות, ישראל הכירה בעצמאותן של כל המדינות החדשות וכוננה עמן יחסים דיפלומטיים. החשובה מבין כל המדינות הללו, מבחינה דיפלומטית, צבאית וכלכלית הייתה רוסיה אשר גם ירשה את מקומה של ברית המועצות כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. השינוי ביחסים בין המדינות בתקופה שלאחר התפרקות ברית המועצות לא איחר לבוא ובין הפעולות הראשונות של המשלחת הרוסית באו"ם היה להצביע בעד ביטול החלטת האו"ם משנת 1975 אשר השוותה את הציונות לגזענות.[1]

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 רווחה בישראל תחושה חיובית מאוד לגבי חידוש היחסים עם רוסיה והורגשה אף שמחה לגבי הפרספקטיבה של יחסים טובים עם המעצמה אשר ממנה הגיעו רובם המכריעה של מייסדי המדינה הישראלית.[2]

באוקטובר 2006 ציינו שתי המדינות 15 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן. במסגרת זו ציינה רוסיה כי היא רואה בחיוב את התפתחות היחסים בין שתי המדינות, וכי האופן בו התפתחו היחסים בתקופה כה קצרה מבחינה היסטורית (15 שנה בלבד), והגיעו לרמה כה גבוה, מראה על נכונות שני הצדדים להמשך בשיתוף הפעולה הפורה. במסר שהעבירה ישראל לרוסיה לרגל האירוע, צויין כי היחסים בין המדינות הגיעו לרמה דיפלומטית גבוהה ביותר והם מתאפיינים בשיתוף פעולה בתחומים רבים ומגוונים.[3]

נקודה חשובה ביחסיה של רוסיה עם ישראל היא העובדה שבישראל חיים יותר ממיליון אזרחי ברית המועצות לשעבר וחלק גדול מהם הגיעו מרוסיה עצמה. מדובר בפזורה דוברת הרוסית הגדולה בעולם אשר חיה מחוץ לגבולות ברית המועצות לשעבר. בתחילת שנות ה-90 ראו שלטונות רוסיה באותם ישראלים יוצאי רוסיה - מעין גשר תרבותי אשר יכול לשמש להידוק הקשרים בין המדינות מבחינה תרבותית וכלכלית. ואכן, בתקופה זו שבה נשיאה של רוסיה היה בוריס ילצין, הורגשה התקרבות גדולה בין המדינות.[1]

נתינות כפולה

מאז התפרקות ברית המועצות חווה רוסיה בעיה דמוגרפית קשה אשר תוצאתה הקטנת אוכלוסייתה מדי שנה במאות אלפי אזרחים. רוסיה רואה בפזורה הרוסית ברחבי העולם בכלל (הפזורה הרוסית מוערכת ב-24 מיליון מהגרים אשר היגרו מרוסיה) ובישראל בפרט מקור חשוב להגדלת אוכלוסייתה באנשים משכילים ובעלי כושר עבודה.[4] נכון להיום, אזרחי ישראל אשר עלו מרוסיה רשאים להחזיק בנתינות כפולה, זאת בניגוד לתקופה שבה ברית המועצות חייבה את האזרחים העוזבים אותה - לוותר על אזרחותם. ואכן, רבים מהישראלים-הרוסים מחזיקים היום באזרחות כפולה ומשתמשים בה על מנת לשמור על יחסים עם קרוביהם ברוסיה ואף על מנת לקיים קשרי מסחר חוצי גבולות תוך ניצול קשריהם בשתי המדינות.[5]

תמיכת רוסיה במדינות ערב ובאיראן

באופן מסורתי הייתה ברית המועצות, בהיותה מעצמת-על, בעלת אינטרסים במזרח התיכון ובמסגרת המאבק הבין גושי והמלחמה הקרה היא הגנה בעקביות על האינטרסים שלה על ידי תמיכה צבאית, כלכלית ופוליטית במדינות ערב העוינות את ישראל. נכון להיום, ישנם גורמים הרואים את רוסיה כממשיכת דרכה של ברית המועצות גם בתחום זה, ועל אף שמעולם לא התרחש עימות ישיר בין ישראל לאויביה שרוסיה לקחה בו חלק פעיל, ניתן לזהות דפוסי פעולה המצביעים על תמיכתה של רוסיה בגורמים עוינים לישראל. תחת הנהגתו של פוטין אשר נבחר לנשיאות רוסיה בשנת 2000 הפכה רוסיה מידידתה של ישראל לאחת המדינות אשר תורמות רבות לחוסר היציבות במזרח התיכון.[2] זאת על ידי תמיכה צבאית ופוליטית בארצות ערב ובארגונים המוגדרים על ידי ישראל ועל ידי ארצות המערב כארגוני טרור. כך למשל הייתה רוסיה המדינה הראשונה אשר הכירה בשלטון חמאס ברצועת עזה ונציגי הארגון אף הוזמנו למוסקבה לביקור רשמי. זהו שינוי של המדיניות הרוסית משנת 2000, כאשר סרגיי איבנוב, יו"ר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה הכריז: "המצב מולו מתמודדת ישראל באינתיפאדה השנייה, המונהגת על ידי חמאס, לא שונה במאומה מהמצב מולו מתמודדת רוסיה בצ'צ'ניה" (.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Freedman, 2007, p.&nbsp;21 וגם שמאל=כן. בסופו של דבר זכו נציגי חמאס לשני ביקורים בבירה הרוסית (במרץ 2006 וכעבור שנה, במרץ 2007). בעוד שבביקור הראשון עוד תלו הרוסים (וגם שאר העולם) תקוות ביכולתם להשפיע על עמדות חמאס לשנות את מדיניותם ולהכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל, בביקור השני כבר היה ברור לכול כי נציגי התנועה לא מתכוונים לשנות את דעתם.[2]

נכון להיום, חברות רוסיות (בחסות הממשל הרוסי) הפכו לקבלנים העיקריים בבניית הכור הגרעיני בבושהר ולמעשה רוסיה הפכה למדינה החשובה ביותר אשר תומכת בתוכנית הגרעין האיראנית. כמו כן לרוסיה תפקיד עיקרי בחסימת נסיונותיה של ארצות הברית להביא לגינויה של טהרן במועצת הביטחון של האו"ם ולהטלת סנקציות כלכליות עליה.[2] הדבר מזכיר את יחסה של רוסיה כלפי עיראק של סדאם חוסיין: כאשר הוטל מצור כלכלי על עיראק, רוסיה המשיכה ביחסי מסחר וברכישת נפט ממנה למרות החרם העולמי. בנוסף, רוסיה ממשיכה את היחסים הטובים שהיו לברית המועצות עם סוריה ובכך גורמת ללחץ בקרב גורמי הביטחון הישראלים. אלה טוענים כי הנשק אשר מוכרת רוסיה לסוריה עושה את דרכו לידי חזבאללה ומשמש את הארגון במסגרת התנגשויות אלימות עם ישראל (למשל, במלחמת לבנון השנייה, טילים אשר שימשו את חזבאללה היו רובם ככולם מתוצרת רוסיה).[6] הבסיס הצבאי הרוסי היחיד מחוץ לגבולותיה נמצא בסוריה.[5]

מנגד, מאשים הצד הרוסי את ישראל באחריות להחרפת היחסים, כתוצאה ממכירות הנשק הישראלי לגאורגיה והשימוש שנעשה בנשק זה נגד הצבא הרוסי במסגרת העימות הצבאי בין רוסיה לגאורגיה באוגוסט 2008. עוד טענו אנשי צבא רוסים שישראל הגדילה לעשות ואף אימנה את כוחות הביטחון הגאורגיים טרם מלחמת רוסיה-גאורגיה.[7] ב-28 בפברואר 2012 הדליף האתר ויקיליקס כי במסמך של חברת ביון אמריקנית נכתב כי ישראל ורוסיה קיימו לפני כמה שנים עסקה, שבמסגרתה סיפקה ישראל לרוסיה צפנים של מל"טים שמכרה לגאורגיה, ובתמורה סיפקה לה מוסקבה צפנים של מערכת הגנה המשמשת את איראן.[8]

יחסי ישראל רוסיה על רקע מלחמת האזרחים בסוריה

על רקע הפיכת מלחמת האזרחים בסוריה לסכסוך עם מעורבות בינלאומית, רוסיה השקיעה רבות בהגנה על משטר בשאר אל-אסד במקביל, קיימת התבססות איראנית בסוריה, כאשר ישראל תוקפת בסיסים וציוד צבאי איראני. על רקע זה, יש חיכוכי אינטרסים בין ישראל ורוסיה, וכן מספר פגישות בשנה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

על רקע העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) קראה רוסיה "לכבד את ריבונות סוריה" והצהירה כי "כל איום על אנשינו בלתי מקובל".[9] באפריל ייחסה רוסיה לישראל את תקיפת שדה התעופה T-4 בסוריה, ושר החוץ הרוסי כינה את הפעולה "התפתחות מסוכנת".

ב-17 בספטמבר 2018 תקף חיל האוויר הישראלי בלטקיה. ירי נ"מ של צבא סוריה הפיל מטוס ביון רוסי ו-15 חיילי צבא רוסיה נהרגו. רוסיה הטילה את האחריות לתקרית על ישראל, וב-24 בספטמבר הודיע שר ההגנה הרוסי על אספקתם בתוך שבועיים של טילי s-300 לסוריה.[10]

פגישות מתועדות בין נתניהו לפוטין

זוהי רשימה חלקית של הפגישות שנערכו בשנים האחרונות.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מלווה את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במצעד יום הניצחון במוסקבה, 9 במאי 2018

האינטרסים של רוסיה במזרח התיכון והשפעתם על היחסים עם ישראל

לאחר התפרקות ברית המועצות חיפשה רוסיה הזדמנות לחזור לעמדת השפעה ברמה הבינלאומית. בין השאר ניסתה רוסיה לחזור לעמדת השפעה גם במזרח התיכון אך הבינה כי לא תוכל לעשות זאת אם לא תיתפס כצד אובייקטיבי בקונפליקט הישראלי-פלסטיני. לפיכך, מיד עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בשנת 1991, החלה רוסיה בהידוק היחסים עם ישראל על מנת להפוך לשותף אסטרטגי של ארצות הברית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני [15]. כחלק מפעילות זו, בשנת 2002 הוקם "הקווארטט"/הרביעייה (רוסיה, ארצות הברית, האיחוד האירופי והאו"ם) אשר במסגרתו הוסיפה רוסיה לפעול בנושא ולנסות להשפיע על הצדדים. אך גם במסגרת זו היו יכולותיה של רוסיה מוגבלות למדי בהשוואה לשותפות האחרות.[5] בהמשך התפתחות היחסים בין המדינות, ניסתה רוסיה מספר פעמים לשמש מתווך בין ישראל לערפאת בניסיון לעצור את האינתיפאדה השנייה אשר פרצה בשנת 2000, אך ללא הועיל.[6]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בביקור בישראל עם נשיא מדינת ישראל משה קצב, 2005

אינטרס נוסף של רוסיה ביחסיה עם ישראל הוא הניסיון הרב שצברה ישראל בלחימה מול ארגוני טרור אסלאמיים. לאחר פרוץ מלחמת צ'צ'ניה השנייה פנתה רוסיה לישראל בבקשה לחלוק עמה מידע וניסיון בתחום זה. בשנת 2000 ביקר חבר הכנסת נתן שרנסקי ברוסיה והביע את תמיכתה של ממשלת ישראל בפעילותה של רוסיה נגד הטרור הצ'צ'ני. כך הפכה ישראל לאחת המדינות היחידות במערב אשר הביעו תמיכה ברוסיה בעניין זה.

יחסי כלכלה ומסחר

רוסיה היא הכלכלה ה-6 בגודלה בעולם. ישנו גידול מתמיד בהיקף המסחר בין ישראל לרוסיה. בשנת 2008 נרשם גידול של 28% בייצוא סחורות לרוסיה, לעומת זאת נרשמה ירידה בהיקף הייבוא ממנה בכ-4% לעומת שנת 2007. סה"כ היקף המסחר הסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית במוסקבה. בין תפקידיה: סיוע לתעשייה הישראלית מול השוק הרוסי ומשיכת השקעות והרחבת שיתוף פעולה אסטרטגי. הנספח הכלכלי ברוסיה הוא מארק קנר.[16]

סיוע אווירי בכיבוי שריפות

בשנת 2010 בזמן אסון הכרמל ובשנת 2016 בזמן גל שריפות שהתרחש אז שלחה רוסיה מטוסי ענק לישראל על מנת לעזור לה בכיבוי שריפות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מטוס ענק רוסי, ועוד 7 אחרים: הסיוע האווירי, באתר m.ynet.co.il וגם שמאל=כן.

שיתוף פעולה בתחום התרבות, המדע והחינוך

היחסים בתחום התרבות והחינוך בין ישראל לרוסיה קיבלו מעמד רשמי בעקבות חתימה על "ההסכם לשיתוף פעולה בתחום התרבות והחינוך" (1994).[3] כמו כן, באותה השנה נחתם הסכם המסדיר את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום המדע והמחקר.[3]

העובדה שבישראל חיים מעל למיליון אזרחים דוברי השפה הרוסית, הופכת את ישראל ליעד טבעי לשיתופי פעולה עם רוסיה בתחומי החיים השונים. בשנת 2008 בעת ביקורו בישראל, הצהיר לאוניד מלמד, מנכ"ל חברת "רוס-נאנו" המתמחה בפיתוח נאנו-טכנולוגיות: "ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום ההיי-טק בכלל ובתחום נאנו-טכנולוגיות בפרט, והעובדה שמחצית מהמומחים הישראלים בתחומים אלו הם דוברי השפה הרוסית, הרי שישראל הופכת מבחינתינו לשותף טבעי...".שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Melamed, 05.09.2008 וגם שמאל=כן. בנוסף לשיתוף פעולה בתחום המדע, בשנים האחרונות ישנה פריחה רבה גם בתחום התרבות והדבר בא לידי ביטוי בעובדה שבשנת 2006 ביקרו בישראל יותר ממאה הרכבים ואומנים המייצגים זרמים שונים של אומנויות הבמה הרוסית.[3] תרומה נוספת לתחום התרבות בין המדינות באה מכיוונו של "הארגון הבין-פרלמנטארי לידידות רוסיה-ישראל" אשר מטרתו לקדם את השפה והתרבות הרוסית בקרב הציבור הישראלי.[3]

מאז שנת 2000, ומדי שנה, מתקיים בפארק הירקון פסטיבל "מרוסיה באהבה". הפסטיבל, אשר כבר מזמן הפך לאירוע המוזיקה המרכזי בקרב דוברי השפה הרוסית בישראל, מתקיים בהשתתפות רבים מהאומנים המובילים של רוסיה. כמו כן, זוכה הפסטיבל לחסות כלכלית של החברות הגדולות במשק הישראלי כגון בזק, אגד, מפעל הפיס ועוד רבות אחרות. העובדה שהכניסה למופע היא בחינם, גורמת לאירוע ליהנות מכמות גדולה מאוד של מבקרים מדי שנה.[17]

משפט

בין ישראל לרוסיה אין אמנה לאכיפת פסקי דין.[18] לישראל ורוסיה אין הסכם הסגרה ישיר ביניהם, אולם עם הצטרפות רוסיה להסכם ההסגרה האירופי במרץ 2000, קיימים יחסי הסגרה בין המדינות מכח האמנה, עליה חתומה ישראל מאז 1967.[19] בהתאם לכך הכריזה ישראל על אנשים שונים כברי הסגרה לרוסיה.[20]

שגרירים

בניין שגרירות רוסיה ברחוב הירקון 120 תל אביב

שגרירי הפדרציה הרוסית בישראל

ערך מורחב – שגריר רוסיה בישראל

שגרירי ישראל ברוסיה

ערך מורחב – שגרירות ישראל במוסקבה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רואי, י. (2008). "יחסי ישראל-ברית המועצות/רוסיה", בתוך: א. גרוניק, ב. נויברגר (עורכים), מדיניות חוץ בין עימותים להסדרים, ישראל 1948–2008, מקראה חלק ב (עמ' 927-907),רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–רוסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 רואי, ,2008, ע' 924
  2. ^ 1 2 3 4 אפשטיין, 2007
  3. ^ 1 2 3 4 5 משרד החוץ של הפדרציה הרוסית, 2007
  4. ^ בוסתן ולוין, 2008
  5. ^ 1 2 3 רואי, 2008, ע' 925
  6. ^ 1 2 Katz, 2005
  7. ^ לוי, 18.08.2008
  8. ^ 'רוסיה העבירה לישראל קודים של מערכת איראנית', באתר ynet, 28 בפברואר 2012
  9. ^ איתמר אייכנר, אליאור לוי וליעד אוסמו, רוסיה: לכבד את ריבונות סוריה, כל איום על אנשינו בלתי מקובל, באתר ynet, 10 בפברואר 2018
  10. ^ אור הלר, לאחר הפלת המטוס: רוסיה תספק לאסד טילי S-300 תוך שבועיים, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 24 בספטמבר 2018
  11. ^ פגישת נתניהו-פוטין: הדרך לבלימת טהראן בסוריה עוברת בקרמלין, באתר וואלה! חדשות, ‏2017-08-22
  12. ^ נתניהו בתום פגישתו עם פוטין: "נמנע מאיראן הכנסת נשק קטלני לסוריה", באתר וואלה! חדשות, ‏2018-01-29
  13. ^ נתניהו שוחח עם פוטין: "השיחה הייתה עניינית וחשובה", באתר m.ynet.co.il
  14. ^ גורם מדיני: רוסיה הבהירה כי פרסום המבצע לא יפגע בהמשך חיפוש נעדרי סולטאן יעקוב, באתר הארץ
  15. ^ (רואי, 2008, עמ' 923–925)
  16. ^ מרק קנר בבלוג מינהל סחר חוץ
  17. ^ מרום, 22.04.2008
  18. ^ בע"מ 10067/16
  19. ^ סוגיית ההסגרה, באתר הארץ, 26 בינואר 2004
  20. ^ ראו למשל: ע"פ 2521/03
    ע"פ 1210/15

תבנית:יחסי החוץ של ישראל תבנית:יחסי החוץ של רוסיה