לי דאג'או – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הייתה, וועד)
הוספת מקור
שורה 1: שורה 1:
'''לי דז'או''' (ב[[אנגלית]]:Li Dazhao) (נולד [[29 באוקטובר]] [[1889]] - נפטר [[28 באפריל]] [[1927]]) היה [[אינטלקטואל]] סיני שהיה בין מקימי המפלגה הקומוניסטית הסינית עם [[צ׳ן דוקסיו|צ'ן דקסיו]] וקומוניסטים מוקדמים אחרים ב -[[1921]]. [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] על ידי אנשי ה[[קוומינטנג|קואומינטאנג]].
'''לי דז'או''' (ב[[אנגלית]]:Li Dazhao) (נולד [[29 באוקטובר]] [[1889]] - נפטר [[28 באפריל]] [[1927]]) היה [[אינטלקטואל]] סיני שהיה בין מקימי המפלגה הקומוניסטית הסינית עם [[צ׳ן דוקסיו|צ'ן דקסיו]] וקומוניסטים מוקדמים אחרים ב -[[1921]]. [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] על ידי אנשי ה[[קוומינטנג|קואומינטאנג]].<ref>Original text based on marxists.org article, released under the GNU FDL.</ref>


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
שורה 8: שורה 8:
בין השנים 1914-1916 למד [[כלכלה פוליטית]] ב[[אוניברסיטת ואסדה|אוניברסיטת ווסדה]] ב[[יפן]] לפני שחזר לסין ב -[[1916]].
בין השנים 1914-1916 למד [[כלכלה פוליטית]] ב[[אוניברסיטת ואסדה|אוניברסיטת ווסדה]] ב[[יפן]] לפני שחזר לסין ב -[[1916]].


הוא לא סיים את לימודיו, וסולק מהאוניברסיטה ביפן בגלל היעדרותו הממושכת, כי השתתף בצורה פעילה בפעולות הפוליטיות נגד [[יואן שה-קאי|יואן שייקאי]] ב[[שאנגחאי|שנחאי]] בתחילת [[1916]].
הוא לא סיים את לימודיו, וסולק מהאוניברסיטה ביפן בגלל היעדרותו הממושכת, כי השתתף בצורה פעילה בפעולות הפוליטיות נגד [[יואן שה-קאי|יואן שייקאי]] ב[[שאנגחאי|שנחאי]] בתחילת [[1916]].<ref>Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press</ref>


== ספרן באוניברסיטת פקין ==
== ספרן באוניברסיטת פקין ==
כאינטלקטואל מוביל ב[[התנועה לתרבות חדשה|תנועה לתרבות החדשה]], גויס לי על ידי [[צ'אי יואן-פיי]] לעמוד בראש ה[[ספרייה]] באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים ב[[תנועת הארבעה במאי|תנועה הארבעה במאי]], ובהם [[מאו דזה-דונג|מאו צה-טונג]], שעבד בחדר הקריאה של הספרייה. [2] לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית ב[[ברית המועצות]] כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו [[הו שי]]. [3]
כאינטלקטואל מוביל ב[[התנועה לתרבות חדשה|תנועה לתרבות החדשה]], גויס לי על ידי [[צ'אי יואן-פיי]] לעמוד בראש ה[[ספרייה]] באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים ב[[תנועת הארבעה במאי|תנועה הארבעה במאי]], ובהם [[מאו דזה-דונג|מאו צה-טונג]], שעבד בחדר הקריאה של הספרייה. <ref>Murray, Stuart. The Library: An Illustrated History. New York, NY: [[Skyhorse Pub]], 2009.</ref> לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית ב[[ברית המועצות]] כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו [[הו שי]].


== מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית ==
== מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית ==
לפי דיווחים רבים, לי היה [[לאומנות|לאומני]] והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר ב[[אנרכיה]] הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון ה[[מרקסיזם]]. כמובן, הצלחת ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מהפכה הבולשביקית]] הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין (מייזנר, 1967).
לפי דיווחים רבים, לי היה [[לאומנות|לאומני]] והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר ב[[אנרכיה]] הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון ה[[מרקסיזם]]. כמובן, הצלחת ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מהפכה הבולשביקית]] הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין <ref>Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press</ref>


לי יזם את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הסוציאליסטי ב[[בייג'ינג|פקין]], בשנת [[1920]] (פרינגסהיים 1962, עמ '76), לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם [[צ׳ן דוקסיו]].
לי יזם את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הסוציאליסטי ב[[בייג'ינג|פקין]], בשנת [[1920]] <ref>Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91</ref>, לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם [[צ׳ן דוקסיו]].


בהנהגתם של לי וצ'ן, המפלגה פיתחה קשר הדוק עם ה[[קומינטרן]] שבשליטת הסובייטים. בהוראת הקומינטרן, לי וצ'ן התגייסו ל[[קוומינטנג|קואומינטאנג]] ב־[[1922]]. לי נבחר לוועד הפועל המרכזי של הקואומינטאנג. ב־1924.
בהנהגתם של לי וצ'ן, המפלגה פיתחה קשר הדוק עם ה[[קומינטרן]] שבשליטת הסובייטים. בהוראת הקומינטרן, לי וצ'ן התגייסו ל[[קוומינטנג|קואומינטאנג]] ב־[[1922]]. לי נבחר לוועד הפועל המרכזי של הקואומינטאנג. ב־1924.

גרסה מ־12:41, 2 במאי 2019

לי דז'אואנגלית:Li Dazhao) (נולד 29 באוקטובר 1889 - נפטר 28 באפריל 1927) היה אינטלקטואל סיני שהיה בין מקימי המפלגה הקומוניסטית הסינית עם צ'ן דקסיו וקומוניסטים מוקדמים אחרים ב -1921. הוצא להורג על ידי אנשי הקואומינטאנג.[1]

ביוגרפיה

השכלה

לי נולד למשפחת איכרים במחוז לואטינג, פרובינציית הביי. הוא התחיל את החינוך המודרני הפורמלי בבית הספר התיכון יונגפנגפו. מ 1907 עד 1913, הוא למד במכללת בייאנג פוליטיקה ומשפט ב טיאנג 'ין.

בין השנים 1914-1916 למד כלכלה פוליטית באוניברסיטת ווסדה ביפן לפני שחזר לסין ב -1916.

הוא לא סיים את לימודיו, וסולק מהאוניברסיטה ביפן בגלל היעדרותו הממושכת, כי השתתף בצורה פעילה בפעולות הפוליטיות נגד יואן שייקאי בשנחאי בתחילת 1916.[2]

ספרן באוניברסיטת פקין

כאינטלקטואל מוביל בתנועה לתרבות החדשה, גויס לי על ידי צ'אי יואן-פיי לעמוד בראש הספרייה באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים בתנועה הארבעה במאי, ובהם מאו צה-טונג, שעבד בחדר הקריאה של הספרייה. [3] לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית בברית המועצות כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו הו שי.

מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית

לפי דיווחים רבים, לי היה לאומני והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר באנרכיה הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון המרקסיזם. כמובן, הצלחת המהפכה הבולשביקית הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין [4]

לי יזם את תנועת הנוער הסוציאליסטי בפקין, בשנת 1920 [5], לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם צ׳ן דוקסיו.

בהנהגתם של לי וצ'ן, המפלגה פיתחה קשר הדוק עם הקומינטרן שבשליטת הסובייטים. בהוראת הקומינטרן, לי וצ'ן התגייסו לקואומינטאנג ב־1922. לי נבחר לוועד הפועל המרכזי של הקואומינטאנג. ב־1924.

מוות

המתחים בין הקומינטרן, הקואומיטאנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית יצרו הזדמנויות לתככים פוליטיים ואופורטוניזם. עם קריסת החזית המאוחדת בשנת 1927, לי נתפס במהלך פשיטה שהוזמנה על ידי חבורת (קליקה) פאנגייאן על השגרירות הסובייטית בפקין. הוא נתפס יחד עם תשעה עשר אנשים נוספים שנעצרו במהלך הפשיטה. הוא הוצא להורג בתלייה על פי הוראותו של ג'אנג דז׳ולין מצביא החבורה, ב 28 באפריל 1927.

הערות שוליים

  1. ^ Original text based on marxists.org article, released under the GNU FDL.
  2. ^ Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press
  3. ^ Murray, Stuart. The Library: An Illustrated History. New York, NY: Skyhorse Pub, 2009.
  4. ^ Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press
  5. ^ Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91