לא אד"ו ראש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39: שורה 39:
ו"פ - [[פורים|'''פ'''ורים]] (הקודם) חל ביום שחל בו '''ו'''' של פסח
ו"פ - [[פורים|'''פ'''ורים]] (הקודם) חל ביום שחל בו '''ו'''' של פסח


ז"ע - [[יום העצמאות|'''ע'''צמאות]] יחול ביום שחל בו '''ז'''' של פסח.{{הערה|1=זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב [[עמרם אבורביע]] בספרו נתיבי עם (עמ' קפג), וכמובן שאין סימן זה יכול להתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת.
ז"ע - [[יום העצמאות|'''ע'''צמאות]] יחול ביום שחל בו '''ז'''' של פסח.{{הערה|1=זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב [[עמרם אבורביע]] בספרו נתיבי עם (עמ' קפג)}} אין סימן זה יכול להתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־20:35, 8 במאי 2019

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א, ד, ו בהתאמה)[1]. על פי כלל זה, כאשר אמור א' תשרי לחול בימים אלו (על-פי מולד הירח), דוחים את א' תשרי למחרת.

מטרת הכלל

הכלל נובע מן הצורך למנוע מיום הכיפורים לחול לפני או אחרי השבת, בסמוך לה, משום שאז יש רצף של שני ימי שבתון האסורים בכל מלאכה לרבות מלאכת אוכל נפש (הכנת אוכל, שהיא מלאכה המותרת בחג)[2] וכן כדי שתמיד יתקיים מנהג הנביאים, חביטת הערבה, ב"הושענא רבה", שאין לקיימו אם יום זה חל בשבת.

אטימולוגיה

שם הכלל "לא אד"ו ראש" איננו אקראי לגמרי. מקור הביטוי מופיע בספר עזרא: ”וַאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ”.[3] אם כי אין ביניהם כל הקשר נראה לעין במשמעות התוכן.

לא בד"ו פסח

כנגזר מכלל זה, מתקבל כלל נוסף - "לא בד"ו פסח", שמשמעו - יום ראשון של פסח לעולם לא יחול בימים שני, רביעי ושישי, שכן מספר הימים מפסח עד ראש השנה הוא קבוע - 163 ימים, שהם 23 שבועות ועוד יומיים.

בנוסף, מופע של חג הפסח ביום ראשון הוא אירוע נדיר יחסית, החל רק ב-11.5% מהשנים. פסח יחול ביום ראשון, ואז ראש השנה הבא יחול ביום שלישי. כאשר ראש השנה אמור לחול בימים א' ד' או ו', נדחה ראש השנה ליום הבא, מה שגורם בעצם לכפל מופעים בימים ב' ה' או שבת לעומת יום ג', שאליו כמעט ואין דחיות. בצרוף גורמים נוספים כגון דחיית מולד זקן, יורדת התדירות, כאמור, ל-11.5%.

השנה הבאה בה יחול חג פסח ראשון ביום ראשון תהיה ה'תשפ"א.

לעומת זאת, ביהדות הקראית לא משתמשים בכללים אלו לקביעת ראשי החודשים. אלא מקיימים את ראשי החודשים בראיית הירח, והחגים ואין כל מניעה לקיים את החגים בימים אלו.

סוגי השנים הנגזרות מהכלל

כנגזר מ"לא אד"ו ראש", מתקיימים בלוח העברי 14 סוגי שנים אפשריים: כל סוג מסומן בשלוש אותיות, שהראשונה בהן מייצגת את היום בו חל ראש השנה, והשלישית את היום בו חל היום הראשון של פסח. האות האמצעית מסמלת את מספר הימים באותה שנה (ח=חסרה=353 ימים, כ=כסדרה=354 ימים, ש=שלמה=355 ימים).

שנת בחג, למשל, היא שנה בה ראש השנה חל ביום שני, ופסח ביום שלישי, והיא בת 353 ימים.

סימן אתב"ש למועדי החגים

לפי סימן זה, הבנוי על צירופי כתב אתב"ש:[4]

א"ת -תשעה באב יחול ביום שחל בו א' של פסח

ב"ש - שבועות יחול ביום שחל בו ב' של פסח

ג"ר - ראש השנה יחול ביום שחל בו ג' של פסח

ד"ק - קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל, כ"ג בתשרי) תחול ביום שחל בו ד' של פסח

ה"צ - צום כיפור יחול ביום שחל בו ה' של פסח

ו"פ - פורים (הקודם) חל ביום שחל בו ו' של פסח

ז"ע - עצמאות יחול ביום שחל בו ז' של פסח.[5] אין סימן זה יכול להתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת.

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד א',תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה א'.
  2. ^ "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב').
  3. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק י"ז.
  4. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, הלכות ראש חודש, סימן תכח.
  5. ^ זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב עמרם אבורביע בספרו נתיבי עם (עמ' קפג)