רעננה

רעננה

רעננה - מבט על ממערב למזרח
שם בערבית	رعنانا
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	חיים ברוידא
גובה ממוצע	‎48 מטר
תאריך ייסוד	1922
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	81,598 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	24
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.5% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.68 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	5,510 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	30
תחום שיפוט	14,810 דונם
- דירוג ארצי	96
(למפת נתניה מוגדלת)   רעננה (למפת נתניה רגילה)   רעננה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רעננה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רעננה 32°11′09″N 34°52′13″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	33
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4919
- דירוג ארצי	12
לאום ודת   יהודים: 97%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.1% גילאי 5 - 9 7.7% גילאי 10 - 14 7.7% גילאי 15 - 19 7.4% גילאי 20 - 29 11.7% גילאי 30 - 44 16.0% גילאי 45 - 59 18.0% גילאי 60 - 64 5.0% גילאי 65 ומעלה 19.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 36 –  יסודיים 21 –  על-יסודיים 22 תלמידים 15,098  –  יסודי 7,528  –  על-יסודי 7,570 מספר כיתות 580 ממוצע תלמידים לכיתה 27.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל רעננה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.raanana.muni.il

תצלום אוויר של השכונות המערביות של רעננה

בית העירייה

פסל עץ תפוזים ברח' בן-גוריון ברעננה

בניינים ברחוב אחוזה ברעננה

רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. היא גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום לעיר נמצא המושב גבעת ח"ן ומצפון לעיר נמצאים המושבים בצרה ובני ציון. רחובה הראשי של רעננה הוא רחוב אחוזה.

גודל שטח השיפוט של רעננה הוא 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936, והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

רחוב אחד העם הוא אחד מששת הרחובות הראשונים שנסללו במושבה הצעירה לאחר סלילת הרחוב הראשי, רחוב אחוזה

מראה רעננה בשנת 1950 לערך

ביולי 1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית-אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר חירבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב, ב-2 באפריל 1922 עלו המתיישבים הראשונים לקרקע.

בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות

בראשית ימיה נקראה "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית. שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה".

בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כבית העירייה וב-2008 אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' ניו-יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז רחוב אחוזה. הוא חצה את המושבה והיה ציר תנועה לכוון הרצליה ממערב וכפר סבא ממזרח. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל". לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קיימים עד היום.

נושא הביטחון ליווה את המושבה רעננה מראשיתה. בעיקר חששו מהשבט הבדואי אבו קישק שאוהליו שכנו מדרום לרעננה. עם הכפר הערבי חירבת עזון, ששכן מצפון למושבה, הייתה בדרך כלל שכנות טובה. בשנת 1928 הוקם ברעננה סניף ההגנה ובפרוץ מאורעות תרצ"ו (1936) כבר היו כ-300 חברים בשורותיו.

בשנת 1936 הוכרזה רעננה כמועצה מקומית על ידי השלטון הבריטי ובשנת 1937 הוקמה ברעננה יחידת גפירים שהייתה כפופה למשטרה הבריטית.

ב-12 בנובמבר 1947 (כ"ט בחשוון תש"ח) תקפו חיילים בריטים בית בפרדס על יד רעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם לח"י. בהתקפה נרצחו ארבעה חניכים בני 16–18 ומדריכם בן ה-19.

במלחמת העצמאות החלו תושבי הכפר הערבי חירבת עזון ששכן צפונית למושבה להתפנות מיזמתם כבר בדצמבר 1947. לאחר קום המדינה במאי 1948 גורשו שאר הערבים שנותרו בכפר, בתיו נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשלהי שנות ה-80 הוקם על חורבותיו הקאנטרי קלאב העירוני וחלק מאזור התעשייה.

בשנת 1951 הוקמה מצפון למושבה מעברת כפר נחמן, בה שוכנו כ-3000 עולים. בשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של המושבה, ועד 1964 עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה עצמה, בהרצליה וברמת גן.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה לעיר.

כיום רעננה היא עיר מפותחת ומתקדמת שזכתה בפרסים ותארים, כגון "העיר הירוקה בישראל". בשנת 2000 זכתה עיריית רעננה בראשות זאב בילסקי באות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל. ב-29 בספטמבר 2005 הוכרזה העיר רעננה בתואר "קהילה בטוחה" בידי ארגון הבריאות העולמי, ובכך הפכה העיר הראשונה בארץ ובמזרח התיכון שזכתה בתואר זה. באותו היום הוכרז בית הספר היסודי "שקד" בעיר כ-"בית הספר הבטוח" הראשון בישראל, בגין הקניית ערכי בטיחות ובריאות לתלמידי בית הספר.

ראש העיר הנוכחי הוא חיים ברוידא.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים ברעננה 81,598 תושבים (מקום 24 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 89.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,299 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

רבים מתושבי העיר הם עולים חדשים ממדינות דוברות אנגלית, מאמריקה הלטינית, מארגנטינה, מברית המועצות לשעבר ומצרפת. ברעננה ישנה קהילה דתית גדולה מאוד, ובה גם יוצאי צרפת ומדינות אנגלו-סקסיות. כמו כן פועלות קהילות לא אורתודוקסיות ובהן קהילת רענן-בית שמואלי של התנועה ליהדות מתקדמת וקהילת עמיתי של התנועה המסורתית. הקהילה הדתית מתגוררת בצפון העיר והקהילה החילונית בדרומה.

רבה הראשון של רעננה היה הרב אפרים סוקולובר. לאחר מכן כיהן חתנו הרב שלמה מלץ כרב הראשי האשכנזי, לצד הרב יצחק חיים פרץ אשר מכהן כיום כרב העיר.

תחבורה

שני כבישים מהירים עוברים צמוד לעיר, כביש 4 ממזרח וכביש 531 מדרום.

רחובה הראשי של העיר, רחוב אחוזה, הוא כיום חלק מכביש 541, אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הדרומי שמקשר בין צירי האורך הארציים - כביש 2, נתיבי איילון וכביש 4.

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת רעננה – דרום ותחנת הרכבת רעננה – מערב.

בעבר, כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, תוכנן להעביר ברחוב אחוזה קו רכבת קלה -"הקו הצהוב". בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו, כקו מזין לקו האדום, היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות. התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4. בתוכנית זו, משיקולי עלות, פוצל הקו לשנים, בצפון - ברעננה וכפר סבא, כקו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) שקיבל את השם "הקו הוורוד" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה "הקו הצהוב". בשנת 2014, נאלצה חברת נת"ע להכריז על הקפאת הפרויקט עקב סירובו של ראש עיריית רעננה דאז, זאב בילסקי, להנפיק אישורי בנייה לפרויקט. בילסקי שנבחר לתפקידו באוקטובר 2013 התנגד לתוואי הקו שעובר ברחוב אחוזה ברעננה.

מוזיקה

עיריית רעננה פועלת לקידום המוזיקה מתוך תושביה. בעיר הוקם מועדון "המרתף" אשר מתקיימות בו הופעות ותחרויות המעודדות את תושבי העיר להשתתף בהן ואף להופיע בפארק במערב העיר ביום העצמאות כפרס ללהקות המצליחות. בשנת 2013 זכתה הלהקה המקומית "צפוף באוטו" בתחרות יום העצמאות, להקת "The Major 7" זכתה בתחרות בשנת 2011, ובשנת 2015 זכתה להקת "חד עם" בתחרות עם תרגומים לעברית של שירים מוכרים.

סצנת הראפ בעיר כוללת יוצרים מקומיים כמו DWCZ וניבו.

את רעננה מייצגת בתחום המוזיקה הקלאסית סימפונט רעננה. שהיא תזמורת סימפונית הפועלת בעיר, בניהולה של אורית פוגל-שפרן ובניהולו המוזיקלי של עומר מאיר ולבר. מקום משכנה של התזמורת הוא המשכן למוזיקה ואמנויות שבעיר.

כמו כן פועל מרכז המוזיקה העירוני רעננה, אשר בו נמצאת התזמורת הסימפונית הצעירה רעננה בניצוחו של גיא פורת. במרכז המוזיקה התחנכו מוזיקאים קלאסיים רבים כגון דניאל אקטע, יובל חן והאחים הנגנים הפסנתרן רואי רנן והחלילן שוני רנן.

ספורט

• בכדורגל - לעיר רעננה נציגה בליגת העל בכדורגל, והיא הפועל רעננה, ונציגה בליגה ג', בני רעננה. בעבר, הייתה לרעננה נציגה גם בליגת העל בכדורסל – מכבי עירוני רעננה שהתאחדה עם בני הרצליה. בתחילת עונת 2011/12, פורק האיחוד והקבוצה בליגת העל נקראת בני השרון/הרצליה. הקבוצה מהליגה הארצית חזרה להיקרא "מכבי עירוני רעננה". בחודש אפריל 2012, זכתה הקבוצה בגביע האיגוד לאחר ניצחון בגמר (בסיכום שני מפגשים) מול קבוצת מכבי קריית גת. במרץ 2014 הבטיחה הקבוצה את המקום הראשון בליגה הארצית (צפון), ובעקבות זה עלתה לליגה הלאומית.

בשנת 2015, זכתה קבוצת הכדורסל של תיכון מור מטרווסט ברעננה במקום השלישי, באליפות העולם בכדורסל לתיכונים

במקביל לאיחוד קבוצות הגברים, התאחדו גם קבוצות כדורסל הנשים של רעננה והרצליה לקבוצה אחת הנקראת "בנות השרון".

• כדוריד - לרעננה נציגה גם בליגה השנייה בכדוריד – מכבי רעננה. לאחר האיחוד של בני הרצליה עם מכבי רעננה בכדורסל החליטו גם קבוצות הכדוריד להתאחד בשנת 2007.
• טניס - ברעננה ישנו מרכז טניס בו נערכות תחרויות רשמיות והוא נמצא בשכונת לב הפארק בעיר.
• כדורעף - ברעננה פועל גם מועדון כדורעף מכבי רעננה שקבוצת הנשים שלו משחקת בליגת העל, למועדון 3 אליפויות (2005, 2009, 2011) וחמישה גביעי מדינה (2000, 2001, 2008, 2009,2011).
• בייסבול - לעיר יש קבוצת בייסבול, רעננה אקספרס, המייצגת את העיר בליגת הבייסבול הישראלית
• רוגבי - קבוצת הרוגבי, רוסטרס רעננה (הידועה גם בתור התרנגולים), הוקמה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים על ידי העולים האנגלו-סקסים, ומייצגת את מועדון הרוגבי של השרון בליגה הישראלית ושחקניה שותפים בנבחרת ישראל ברוגבי.
• כדורגל בנות - ברעננה פועלות קבוצות כדורגל בנות בגילאים שונים. קבוצת הבוגרות זכתה באליפות הליגה הלאומית בעונת 2017.

ברעננה שני מגרשי כדורגל (בסטנדרטים רשמיים) – מגרש הפועל, ברחוב קרן היסוד ומגרש הפארק אשר נמצא במערב העיר. בעיר יש גם מגרש כדורת וסקווש ומגרשי קט-רגל רבים בגדלים שונים.

חינוך

• בתי ספר:
  • יסודיים: שקד, פעמונים, דקל, היובל, זיו, מגד, ברטוב, יחדיו, הדר, בית הספר הדמוקרטי – מרחב, תל"י.
    • יסודי-דתי: יבנה, אריאל, ביל"ו, נועם, מרכז-תורני 'חורב'.
  • חטיבות ביניים: אלון, מיתרים, השרון, יונתן, רימון, מפתן אלמוג, בית הספר הדמוקרטי - מרחב.
  • תיכונים: אוסטרובסקי, מיתרים, מור מטרו-ווסט, אביב, תיכון אנקורי רעננה, ישיבת בני עקיבא, מדעי-טכנולוגי אמי"ת כפר בתיה (השרון), התיכון העירוני-דתי ע"ש רועי קליין, אמי"ת רננים.
• אוניברסיטאות ומכללות
  • האוניברסיטה הפתוחה – בשנת 2004 עבר הקמפוס מת"א לרעננה והתמקם ברחוב רבוצקי שנמצא בחלקה המזרחי של העיר בסמוך לצומת רעננה צפון.
  • מכללת רעננה – פעלה בשנים 1994–2010, והייתה ממוקמת בדרום-מערב העיר, ברחוב הפרחים בסמוך לפארק רעננה.
• מוסדות תורניים
  • ישיבת ההסדר אורות שאול בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות
  • ישיבת ההסדר "בינות" בראשות הרב חיים רטיג
  • הישיבה הגבוהה "ערשנו רעננה" בראשות הרב יובל רגב
  • בית המדרש "היכל הברכה" של חסידות קליבלנד
  • הכולל הקהילתי "ארץ חמדה"
• תנועות נוער
  • בני עקיבא
  • המחנות העולים
  • הצופים
  • הצופים הדתיים
  • כנפיים של קרמבו
  • נוע"ם
  • צמרת
  • עזרא
  • נוער תלם

במסגרת החינוך הבלתי פורמלי

• מדצ"ים
• מועצת הנוער
• אות הנוער
• משצ"ים (של"ח)

רמת החינוך ברעננה נחשבת לאחת הגבוהות מבין הערים בארץ ובעיר ישנה מסגרת לילדים מחוננים וילדים בעלי בעיות שונות כגון אוטיזם. נכון לשנת 2008 רעננה היא העיר השנייה בישראל באחוז הזכאים לתעודת בגרות וממוקמת במקום השביעי באחוז ההשקעה בחינוך לתלמיד מסך התקציב העירוני השנתי.

בשנת 2018 זכתה עיריית רעננה בפרס החינוך היישובי בשנת ה-70 למדינה.

פארק רעננה

ערך מורחב – פארק רעננה

פארק רעננה הוא ה"ריאה הירוקה" של העיר, והוא הוקם בהשקעה תקציבית גדולה. בפארק יש אמפיתיאטרון, אגם, בית קפה, גלריה, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, מגרשי ספורט, פינת חי ופסלים. האמפיפארק בצידו הצפון-מערבי של הפארק אירח ומארח זמרים ולהקות רבים, בהם בקסטריט בויז, אוונסנס, אליס קופר, לורן היל, טורי איימוס, צ'יק קוריאה, זיגי מארלי, הקרנבריז והפט שופ בויז.

במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי בית איזי שפירא מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים בעלי קשיי נגישות. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר. בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את אחוזת בית - דיור מוגן – דיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.

אזורי תעשייה

בניין NICE באזור התעשייה רעננה

בחלקה הצפוני של העיר פועל אזור תעשייה ומסחר המכונה "קריית אתגרים", המשתרע על פני 900 דונם, בו פועלים עסקים וחברות היי-טק בהן HP‏, NICE, אמבלייז, NCR (לשעבר ריטליקס), SAP, קומברס וטקסס אינסטרומנטס, וכן שוכן "קניון רננים", וחנויות רבות, בתי מלאכה, מסעדות, מקומות בילוי ועוד.

בסמוך לצומת רעננה, על שטח של 120 דונם, שוכנים משרדיהן של חברות היי-טק ותקשורת מובילות בישראל ובעולם, בהן אמדוקס, המשרדים הראשיים של מיקרוסופט ישראל ועוד. כמו כן נמצאת במקום התחנה המרכזית של רעננה, המשמשת כציר מעבר מרכזי לאלפי עוברים ושבים בכל יום.

העירייה מפעילה מינהלת עסקים כחלק מרצונה להקפיד על רמת שירות גבוהה הניתנת על ידי הרשות המקומית לתושבים ולבעלי העסקים בתחומה, להעמקת הקשר בינה ובין הגופים העסקיים והכלכליים הפועלים בה וזאת על ידי שמירה על תחזוקה שוטפת, מענה לפניות דרי הפארק ושמירה על הקשר עימם, פיתוח תשתיות, שילוט, גינון, פיקוח ואבטחה ואף שיווק, ארגון כנסים ויזמות.

סמל העיר

מגדל מים ברעננה, כפי שהוא נשקף מכיוון דרום-מערב.

הסמל מכיל את האלמנטים הבאים, בנוסף לשם העיר:

• עץ ההדר – מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים.
• מגדל מים המתנשא מעל לבריכה – מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם: אחד במרכז העיר, בקרבת משרדי העירייה, השני ברחוב בית השואבה, במערב העיר והשלישי ברחוב הרב אפרים, במזרח העיר.
• מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר.

הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד, בן המושבה. ב-1989 נעשו שיפורים בסמל.

ערים תאומות

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אופסטרלנד, הולנד
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בראמשה, גרמניה
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בולון-ביאנקור, צרפת
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ורונה, איטליה
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טאינאן, טאיוואן
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אטלנטה, ארצות הברית
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גוסלאר, גרמניה
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
  פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פוזנן, פולין

גלריית תמונות

• 
  רחוב אחוזה
• 
  רחוב אחוזה, 1964
• 
  רעננה, 1964. ברקע בתי כפר סבא.
• 
  רחוב אחוזה בערב יום הכיפורים
• 
  גן אורי גורדון
• 
  אנדרטה לבני רעננה שנפלו במערכות ישראל ברחבת בית הנוער
• 
  רחוב אחוזה ממזרח למערב. למעלה משמאל בניינים ברחוב רמב"ם.
• 
  צילום מהאוויר של פארק רעננה
• 
  פרחים ברחובות רעננה
• 
  מגדל המים ברעננה מקרוב

מראה העיר מהר הזבל הנטוש שמצפון לה

חלקה המערבי של העיר

רחוב המחתרות

לקריאה נוספת

• יהודה ליב קזן, מניו-יורק עד רעננה, הוצאת מ. ניומן, תל אביב, 1954
• יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת, רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ-ישראל, 1922–1981, הוצאת יד בן צבי, 2017

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רעננה

• פרופיל רעננה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• אתר מורשת רעננה
• ברוך יצחק סנדלר, ‏ציונות האחוזה באמריקה והגשמתה בארץ-ישראל 1908–1934, קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 174–177
• גיורא עילם, מושבה בתנופה של בנין ופיתוח, דבר, 26 באפריל 1972
• ‫מיכל בן ארי, אמריקה של השרון, באתר ynet, 2 ביולי 2007
• דובי זכאי, רעננה כמו פעם: סיור בעיר רעננה, באתר nrg‏, 26 ביולי 2012
• סרט תדמית פארק מסחר ותעשייה רעננה, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

ראשי עיריית רעננה
כמועצה מקומית ברוך אוסטרובסקי מיכאל פסויג ברוך אוסטרובסקי מיכאל פסויג יצחק שקולניק בנימין וולפוביץ' 1955–1931 1957–1955 1959–1957 1960–1959 1969–1960 1982–1969 כעירייה בנימין וולפוביץ' זאב בילסקי עוזי כהן נחום חופרי זאב בילסקי איתן גינזבורג חיים ברוידא 1989–1982 2005–1989 2005 2013–2005 2018–2013 2018 2018 ואילך