אדוארד בלאמי – הבדלי גרסאות

אדוארד בלאמי
Edward Bellamy
לידה	26 במרץ 1850; צ'יקופי, ארצות הברית
פטירה	22 במאי 1898 (בגיל 48); צ'יקופי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Fairview Cemetery
מקום לימודים	יוניון קולג'
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	רומן רומנטי
יצירות בולטות	מבט לאחור
תקופת הפעילות	מ-1878
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:56, 14 במאי 2019

אדוארד בלאמי (באנגלית: Edward Bellamy; ‏26 במרץ 1850 - 22 במאי 1898) היה סופר וסוציאליסט אמריקאי, שהתפרסם בזכות הרומן האוטופי שלו - ״מבט לאחור (ספר)״ סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם הרמוני. הספר חולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארצות הברית, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Franklln Rosemont, "Bellamy's Radicalism Reclaimed", in Daphne Patai (ed.), Looking Backward, 1988-1888. Amherst MA: University of Massachusetts Press, 1988; pg. 201. וגם שמאל=כן.

השנים הראשונות

אדוארד בלאמי נולד ב Chicopee Falls, מסצ'וסטס. אביו היה רופוס קינג בלאמי (1816-1886), כומר בפטיסטי וצאצאיו של יוסף בלאמי.^[1] אמו הייתה קלווניסטית, בתו של כומר בפטיסטי בשם בנימין פוטנאם, שנאלץ לעזוב את תפקידו הדתי בסאלם, מסצ'וסטס, בעקבות הצטרפותו לבונים החופשיים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Joseph Schiffman, "Edward Bellamy's Religious Thought", Transactions and Proceedings of the Modern Language Association of America, vol. 68, no. 4 (Sep. 1953), pg. 716. וגם שמאל=כן.

בלאמי למד בבית הספר הציבורי בעיר מולדתו, ועבר לקולג׳ במדינת ניו יורק, שם למד רק שני סמסטרים. עם עזיבתו את הקולג׳, בלאמי נסע לאירופה למשך שנה, ושהה בגרמניה. בלאמי למד משפטים אבל נטש את התחום בלי שעסק כעורך דין, במקום זה הוא נכנס לעולם העיתונות. בתפקיד עיתונאי שירת זמן קצר את צוות ה"ניו יורק פוסט" לפני שחזר אל מסצ'וסטס.

בגיל 25, בלאמי חלה במחלת השחפת - המחלה שבסופו של דבר תהרוג אותו. הוא סבל מהשפעותיה לאורך כל חייו הבוגרים. במאמץ לשקם את בריאותו, בילה בלאמי שנה באיי הוואי (1877 עד 1878). בשובו לארצות הברית, החליט לנטוש את העיתונות היומית לטובת יצירה ספרותית, אשר תשפיע פחות על זמנו ועל בריאותו.

בלאמי נישאה לאמה אוגוסטה סנדרסון בשנת 1882. לבני הזוג נולדו שני ילדים.

קריירה ספרותית

הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל ״ששה לאחד״ (1878), ״התהליך של ד״ר היידנהוף״ (1880) ו״אחותה של מיס לודינגטון״ (1885) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Quint, The Forging of American Socialism, pp. 74–75. וגם שמאל=כן.

פנייה למדע בדיוני אוטופי עם ספרו ״מבט לאחור - 2000-1887,״ שפורסם בינואר 1888, תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית.^[1] הוצאת הספרים לא ייכלה לעמוד בביקוש. הוא מכר למעלה מ 200 אלף עותקים, ורק שני ספרים בארה״ב של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: ״אוהל הדוד תום״ ו״בן-חור״. בלאמי אסף גם כמה סיפורים קצרים שכתב במשך הזמן, ופרסם אותם בשנת 1898.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Arthur E. Morgan, Edward Bellamy. New York: Columbia University Press, וגם שמאל=כן.

תנועה חברתית

אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר ״מבט אחורה״ כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של צדק חברתי"שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Edward Bellamy, "Why I Wrote Looking Backward," The Nationalist, vol. 2 (1890), pg. 199. וגם שמאל=כן. הספר עודד הקמת מה שנקרא ״מועדונים לאומיים״, שהחלו להיווסד בבוסטון בסוף 1888.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: William D.P. Bliss and Rudolph M. Binder (eds.), The New Encyclopedia of Social Reform. New Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1908; pp. 810–812. וגם שמאל=כן. בלאמי בספרו מתאר את ארה״ב העתידית כזונחת את הרעיון של תחרותיות דבר היוצר רווחה חברתית ויחסי אנוש שונים לגמרי ממה שהכיר בתקופתו. רעיון זה תפס את החוגים האינטלקטואלים בארצות הברית והוקמו מועדונים חברתיים שקראו ליישם רעיון זה. בשנת 1891 היו 165 מועדונים לאומיים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Morris Hillquit, History of Socialism in the United States. Fifth Revised and Enlarged Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1910; pg. 289. וגם שמאל=כן.

בלאמי השתמש במונח "לאומיות" ולא במונח "סוציאליזם״ כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Sylvia E. Bowman, The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy. New York: Bookman Associates, 1958; pg. 114. וגם שמאל=כן. במכתב משנת 1888 למבקר הספרות ויליאם דין האוולס כתב בלאמי:

כל אדם רגיש יכול להודות שנושא השם הוא בעל חשיבות גדולה, במיוחד ברושם הראשוני.. מנקודת מבט רדיקלית, אני עשוי להחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי ״סוציאליסט״ מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה - היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של נפט עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו נימה המתעלמת מאלוהים ומהדת. בארץ הזאת (ארצות הברית) מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמים הגרמנים והצרפתים - לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ופטריוטיזם.

בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים ״הלאומיים״ השונים לבין ״מפלגת העם״ שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו לפוליטיקה, פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע ״מפלגת העם״, ופרסם את ״התנועה הלאומית״ בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב־1894, כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Lipow, Authoritarian Socialism in America, pg. 31. וגם שמאל=כן.

כאשר הפעילים המרכזיים של תנועתו הלאומית נבלעו בתוך המנגנון של ״מפלגת העם״, בלאמי נטש את הפוליטיקה כדי לחזור לספרות. הוא החל לעבוד על המשך לספרו העתידני - ״מבט לאחור״, שכותרתו הייתה ״שוויון״. זאת בניסיון להתמודד בפירוט רב יותר עם החברה האידיאלית העתידנית הפוסט-מהפכנית. הספר ראה אור ב-1897 ונחשב ליצירתו האחרונה של בלאמי.

מוות ומורשת

אדוארד בלאמי מת משחפת בעיר הולדתו במסצ'וסטס. הוא היה בן 48 במותו.

ביתו בצ'יקופי פולס, שנבנה על ידי אביו, נקבע כאתר היסטורי לאומי בשנת 1971.^[2]

״בלאמי רואד״, רחוב מגורים בטורונטו, נקרא על שמו של אדוארד בלאמי.

יצירותיו

רומנים

Six to One 1878
Dr. Heidenhoff's Process 1880
Miss Ludington's Sister 1885
Looking Backward, 2000–1887 1888
Equality 1897
The Duke of Stockbridge; a Romance of Shays' Rebellion 1900

סיפורים קצרים

"At Pinney's Ranch"
"The Blindman's World"
"Deserted"
"An Echo Of Antietam"
"Hooking Watermelons"
"Lost"
"A Love Story Reversed"
"The Old Folks' Party"
"A Positive Romance"
"Potts's Painless Cure"
"A Summer Evening's Dream"
"To Whom This May Come"
"Two Days' Solitary Imprisonment"
"With The Eyes Shut"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדוארד בלאמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Howard Quint, The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.
^ "A Noted Writer's Abode: The Home of Edward Bellamy at Chicopee Falls, Mass.", Harrisburg [PA] Telegraph, July 19, 1890, pg. 4.

[הערה_מספר_25129935:0-1] ¹ ² Howard Quint, The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.

[2] "A Noted Writer's Abode: The Home of Edward Bellamy at Chicopee Falls, Mass.", Harrisburg [PA] Telegraph, July 19, 1890, pg. 4.

[1]

[2]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 |שם בשפת המקור=Edward Bellamy
 }}
-'''אדוארד בלאמי''' (ב[[אנגלית]]: '''Edward Bellamy'''; {{כ}}[[26 במרץ]] [[1850]] - [[22 במאי]] [[1898]]) היה [[סופר]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסט]] [[אמריקאי]], שהתפרסם בזכות ה[[רומן]] ה[[אוטופיה|אוטופי]] שלו - ״[[מבט לאחור (ספר)]]״ סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם [[הרמוניה|הרמוני]]. הספר חולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארצות הברית, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית.{{הערה|Franklln Rosemont, "Bellamy's Radicalism Reclaimed", in Daphne Patai (ed.), ''Looking Backward, 1988-1888.'' Amherst MA: University of Massachusetts Press, 1988; pg. 201.}}
+'''אדוארד בלאמי''' (ב[[אנגלית]]: '''Edward Bellamy'''; {{כ}}[[26 במרץ]] [[1850]] - [[22 במאי]] [[1898]]) היה [[סופר]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסט]] [[אמריקאי]], שהתפרסם בזכות ה[[רומן]] ה[[אוטופיה|אוטופי]] שלו - ״[[מבט לאחור (ספר)]]״ סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם [[הרמוניה|הרמוני]]. הספר חולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארצות הברית, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית.{{הערה|Franklln Rosemont, "Bellamy's Radicalism Reclaimed", in Daphne Patai (ed.), ''Looking Backward, 1988-1888.'' Amherst MA: University of Massachusetts Press, 1988; pg. 201.|שמאל=כן}}
 == השנים הראשונות ==
-אדוארד בלאמי נולד ב [[Chicopee Falls]], [[מסצ'וסטס]]. אביו היה [[רופוס קינג בלאמי]] (1816-1886), [[כומר]] [[בפטיזם|בפטיסטי]] וצאצאיו של יוסף בלאמי.{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0|Howard Quint, ''The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.''Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.}} אמו הייתה [[קלוויניזם|קלווניסטית]], בתו של כומר בפטיסטי בשם [[בנימין פוטנאם]], שנאלץ לעזוב את תפקידו הדתי בסאלם, [[מסצ'וסטס]], בעקבות הצטרפותו ל[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]].{{הערה|Joseph Schiffman, "Edward Bellamy's Religious Thought", ''Transactions and Proceedings of the Modern Language Association of America,'' vol. 68, no. 4 (Sep. 1953), pg. 716.}}
+אדוארד בלאמי נולד ב [[Chicopee Falls]], [[מסצ'וסטס]]. אביו היה [[רופוס קינג בלאמי]] (1816-1886), [[כומר]] [[בפטיזם|בפטיסטי]] וצאצאיו של יוסף בלאמי.{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0|Howard Quint, ''The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.''Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.}} אמו הייתה [[קלוויניזם|קלווניסטית]], בתו של כומר בפטיסטי בשם [[בנימין פוטנאם]], שנאלץ לעזוב את תפקידו הדתי בסאלם, [[מסצ'וסטס]], בעקבות הצטרפותו ל[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]].{{הערה|Joseph Schiffman, "Edward Bellamy's Religious Thought", ''Transactions and Proceedings of the Modern Language Association of America,'' vol. 68, no. 4 (Sep. 1953), pg. 716.|שמאל=כן}}
 בלאמי למד בבית הספר הציבורי בעיר מולדתו, ועבר לקולג׳ ב[[מדינת ניו יורק]], שם למד רק שני סמסטרים. עם עזיבתו את הקולג׳, בלאמי נסע ל[[אירופה]] למשך שנה, ושהה ב[[גרמניה]]. בלאמי למד [[משפטים]] אבל נטש את התחום בלי שעסק כ[[עורך דין]], במקום זה הוא נכנס לעולם ה[[עיתונאות|עיתונות]]. בתפקיד עיתונאי שירת זמן קצר את צוות ה"[[ניו יורק פוסט]]" לפני שחזר אל מסצ'וסטס.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 == קריירה ספרותית ==
-הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל ״ששה לאחד״ ([[1878]]), ״התהליך של ד״ר היידנהוף״ ([[1880]]) ו״אחותה של מיס לודינגטון״ ([[1885]]) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות.{{הערה|Quint, ''The Forging of American Socialism,'' pp. 74–75.}}
+הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל ״ששה לאחד״ ([[1878]]), ״התהליך של ד״ר היידנהוף״ ([[1880]]) ו״אחותה של מיס לודינגטון״ ([[1885]]) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות.{{הערה|Quint, ''The Forging of American Socialism,'' pp. 74–75.|שמאל=כן}}
-פנייה ל[[מדע בדיוני]] אוטופי עם ספרו ״[[מבט לאחור, 2000-1887|מבט לאחור - 2000-1887]],״ שפורסם בינואר [[1888]], תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית.{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0}} הוצאת הספרים לא ייכלה לעמוד בביקוש. הוא מכר למעלה מ 200 אלף עותקים, ורק שני ספרים בארה״ב של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: ״[[אוהל הדוד תום]]״ ו״[[בן חור (ספר)|בן-חור]]״. בלאמי אסף גם כמה סיפורים קצרים שכתב במשך הזמן, ופרסם אותם בשנת [[1898]].{{הערה|Arthur E. Morgan, ''Edward Bellamy.'' New York: Columbia University Press,}}
+פנייה ל[[מדע בדיוני]] אוטופי עם ספרו ״[[מבט לאחור, 2000-1887|מבט לאחור - 2000-1887]],״ שפורסם בינואר [[1888]], תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית.{{הערה|שם=הערה מספר 25129935:0}} הוצאת הספרים לא ייכלה לעמוד בביקוש. הוא מכר למעלה מ 200 אלף עותקים, ורק שני ספרים בארה״ב של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: ״[[אוהל הדוד תום]]״ ו״[[בן חור (ספר)|בן-חור]]״. בלאמי אסף גם כמה סיפורים קצרים שכתב במשך הזמן, ופרסם אותם בשנת [[1898]].{{הערה|Arthur E. Morgan, ''Edward Bellamy.'' New York: Columbia University Press,|שמאל=כן}}
 == תנועה חברתית ==
 [[קובץ:Looking Backward.jpg|ממוזער|כריכת ספרו החשוב של אדוארד בלאמי - ״מבט לאחור - 1887-2000״|טקסט=]]
-אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר ״מבט אחורה״ כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של [[צדק חברתי]]"{{הערה|Edward Bellamy, "Why I Wrote ''Looking Backward,''" ''The Nationalist,'' vol. 2 (1890), pg. 199.}} הספר עודד הקמת מה שנקרא ״מועדונים לאומיים״, שהחלו להיווסד ב[[בוסטון]] בסוף [[1888]].{{הערה|William D.P. Bliss and Rudolph M. Binder (eds.), ''The New Encyclopedia of Social Reform.'' New Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1908; pp. 810–812.}} בלאמי בספרו מתאר את ארה״ב העתידית כזונחת את הרעיון של [[תחרותיות (רגש)|תחרותיות]] דבר היוצר [[רווחה חברתית]] ויחסי אנוש שונים לגמרי ממה שהכיר בתקופתו. רעיון זה תפס את החוגים ה[[אינטלקטואל]]ים בארצות הברית והוקמו מועדונים חברתיים שקראו ליישם רעיון זה. בשנת [[1891]] היו 165 מועדונים לאומיים.{{הערה|Morris Hillquit, ''History of Socialism in the United States.'' Fifth Revised and Enlarged Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1910; pg. 289.}}
+אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר ״מבט אחורה״ כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של [[צדק חברתי]]"{{הערה|Edward Bellamy, "Why I Wrote ''Looking Backward,''" ''The Nationalist,'' vol. 2 (1890), pg. 199.|שמאל=כן}} הספר עודד הקמת מה שנקרא ״מועדונים לאומיים״, שהחלו להיווסד ב[[בוסטון]] בסוף [[1888]].{{הערה|William D.P. Bliss and Rudolph M. Binder (eds.), ''The New Encyclopedia of Social Reform.'' New Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1908; pp. 810–812.|שמאל=כן}} בלאמי בספרו מתאר את ארה״ב העתידית כזונחת את הרעיון של [[תחרותיות (רגש)|תחרותיות]] דבר היוצר [[רווחה חברתית]] ויחסי אנוש שונים לגמרי ממה שהכיר בתקופתו. רעיון זה תפס את החוגים ה[[אינטלקטואל]]ים בארצות הברית והוקמו מועדונים חברתיים שקראו ליישם רעיון זה. בשנת [[1891]] היו 165 מועדונים לאומיים.{{הערה|Morris Hillquit, ''History of Socialism in the United States.'' Fifth Revised and Enlarged Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1910; pg. 289.|שמאל=כן}}
-בלאמי השתמש במונח "[[לאומיות]]" ולא במונח "[[סוציאליזם]]״ כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית.{{הערה|Sylvia E. Bowman, ''The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy.'' New York: Bookman Associates, 1958; pg. 114.}} במכתב משנת [[1888]] למבקר הספרות [[ויליאם דין האוולס]] כתב בלאמי:
+בלאמי השתמש במונח "[[לאומיות]]" ולא במונח "[[סוציאליזם]]״ כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית.{{הערה|Sylvia E. Bowman, ''The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy.'' New York: Bookman Associates, 1958; pg. 114.|שמאל=כן}} במכתב משנת [[1888]] למבקר הספרות [[ויליאם דין האוולס]] כתב בלאמי:
 [[קובץ:Houghton MS Am 1429 (767) - Bellamy to Aldrich, 28 Jan 1890.jpg|ממוזער|מכתב מאדוארד באלמי לתומס ביילי 1890]]
 כל אדם רגיש יכול להודות שנושא השם הוא בעל חשיבות גדולה, במיוחד ברושם הראשוני.. מנקודת מבט [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]], אני עשוי להחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי ״סוציאליסט״ מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה - היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של [[נפט]] עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו נימה המתעלמת מ[[אלוהים]] ומהדת. בארץ הזאת (ארצות הברית) מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמים ה[[גרמנים]] וה[[צרפתים]] - לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ו[[פטריוטיות|פטריוטיזם]].
-בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים ״הלאומיים״ השונים לבין ״מפלגת העם״ שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו ל[[פוליטיקה]], פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע ״מפלגת העם״, ופרסם את ״התנועה הלאומית״ בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב־[[1894]], כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.{{הערה|Lipow, ''Authoritarian Socialism in America,'' pg. 31.}}
+בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים ״הלאומיים״ השונים לבין ״מפלגת העם״ שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו ל[[פוליטיקה]], פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע ״מפלגת העם״, ופרסם את ״התנועה הלאומית״ בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב־[[1894]], כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.{{הערה|Lipow, ''Authoritarian Socialism in America,'' pg. 31.|שמאל=כן}}
 כאשר הפעילים המרכזיים של תנועתו הלאומית נבלעו בתוך המנגנון של ״מפלגת העם״, בלאמי נטש את הפוליטיקה כדי לחזור לספרות. הוא החל לעבוד על המשך לספרו העתידני - ״מבט לאחור״, שכותרתו הייתה ״שוויון״. זאת בניסיון להתמודד בפירוט רב יותר עם החברה האידיאלית העתידנית הפוסט-מהפכנית. הספר ראה אור ב-[[1897]] ונחשב ליצירתו האחרונה של בלאמי.